הלכות תענית - הקדמה לימים נוראים

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
משולש
הודעות: 4766
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

הלכות תענית - הקדמה לימים נוראים

הודעהעל ידי משולש » א' אוגוסט 19, 2018 6:48 pm

שלום וברכה
במבט ראשון שלי וגם שאלתי חברים, הסיבה שהלכות תענית מתחילים בטוש"ע אחרי הלכות ת"ב, איידי שדיברנו כבר על תענית חובה מדברים באופן כללי על תענית רשות.

אמנם ראיתי בכמה וכמה ראשונים ואחרונים שמסיימים הלכות ת"ב ומתחילים הלכות ז' דנחמתא/חודש אלול ואז עוברים להלכות תענית, וחלקם מציינים במפורש שמכיון שרגילות להתענות בחודש אלול משום תשובה לכן נכתב כאן הלכות תענית. ואם כן מסתבר שגם הטור כתב הלכות תענית יחיד והמסתעף כחלק מהלכות ההכנה לימים נוראים. (וראה מהרי"ל, תשב"ץ קטן, אגור, לקט יושר, וכן יוסף אומץ מפ"פ. וברוקח הלכות תענית נמצאים בין הלכות ר"ה להלכות יו"כ).

ארזי ביתר
הודעות: 1986
הצטרף: ב' פברואר 04, 2013 2:25 pm

Re: הלכות תענית - הקדמה לימים נוראים

הודעהעל ידי ארזי ביתר » א' אוגוסט 19, 2018 7:49 pm

משולש כתב:שלום וברכה
במבט ראשון שלי וגם שאלתי חברים, הסיבה שהלכות תענית מתחילים בטוש"ע אחרי הלכות ת"ב, איידי שדיברנו כבר על תענית חובה מדברים באופן כללי על תענית רשות.

אמנם ראיתי בכמה וכמה ראשונים ואחרונים שמסיימים הלכות ת"ב ומתחילים הלכות ז' דנחמתא/חודש אלול ואז עוברים להלכות תענית, וחלקם מציינים במפורש שמכיון שרגילות להתענות בחודש אלול משום תשובה לכן נכתב כאן הלכות תענית. ואם כן מסתבר שגם הטור כתב הלכות תענית יחיד והמסתעף כחלק מהלכות ההכנה לימים נוראים. (וראה מהרי"ל, תשב"ץ קטן, אגור, לקט יושר, וכן יוסף אומץ מפ"פ. וברוקח הלכות תענית נמצאים בין הלכות ר"ה להלכות יו"כ).

ראשית, מזל טוב לרגל מ"ה מאות הודעות בבי מדרשא הדין. חילך לאורייתא.

תוכל בבקשה לציין מקורות מדויקים, למשפט מדבריך שהדגשתי? זו מרגלית נאה ביותר, ואשמח למקורה!

משולש
הודעות: 4766
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: הלכות תענית - הקדמה לימים נוראים

הודעהעל ידי משולש » א' אוגוסט 19, 2018 9:44 pm

תודה על כל האיחולים והעידודים.


ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות ימים הנוראים

הלכות ימים הנוראים

[א] אלול לעולם ר"ח שני ימים והוא ראש מניינו מן השני. לא חל רק באחד דימי אבד"ו. ודרש מהר"י סג"ל כתיב נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים (ירמיה ד, ג), על כן צריך כל אדם להסיר השרשים הרעים ורוע מעלליו מן לבו קודם יום הדין של ראש השנה. וירגיל את עצמו כל ימי אלול להיות רגיל בהן בעשרת ימי התשובה. ואמר שכתב בא"ח דכל ימי אלול ישב כל אדם קודם סעודותיו וקודם שינתו, וישתומם על עצמו ויפשפש במעשיו להתוודות עליהן בימי תשובה העולין לקראתו.

[ב] בכל שנה ושנה בסוף חדש אלול ימי סליחות של ימים הנוראים מתחילין ביום ראשון כדפי' לקמן. וביום ראשון של סליחות פוסקין מלומר פסוקי דזמרה במתון. וכן יוצר הכל יודוך פוסקין מלומר במתון בשבת הראשון של סליחות. אך במגנצא אומר היוצר במתון עד שבת חולו של מועד דסוכות.

[ג] אמר מהר"ש משנכנס אלול כשכותב אדם אגרת שלום לחבירו צריך לרמוז בהתחלתו שמבקש עליו להשיבו לטוב השנה הע"ל, על דרך בשנה טובה תכתב ותחתם, או תולה ארץ על בלימה, יטיב לך כתיבה וחתימה, וכה"ג. וכן נהג מהר"י סג"ל. ואגב גררא מורה מהר"ש דלא לכתוב תיבת שלום שלם באגרת, אך נקודה על הוי"ו. וכן הוא בתשב"ץ דהוא אחד מן השמות הקדש.

[ד] מהרא"ק: כשמשכימין לסליחות בתחילה מתעטף ש"צ בציצית, אף על פי שאין זמן ציצית, כדאי' התם הקדוש ברוך הוא נתעטף בציצית כש"צ והרגיל למרע"ה י"ג מדות. אלמא כשאומר י"ג מדות יתעטף בציצית. ואמר מהר"א שיש לברך עליו. וכ"פ ר"ח פ' התכלת. ואמר בספרי א"ל לרבי ישמעאל אי אתה מודה בכסות המיוחד ליום שחייב אף בלילה ומה דציצית זמן גרמא היינו המיוחד ללילה, לכן גם בי"כ צריך לברך בלילה, חיים פלטיאל תולעת. אכן מהר"ם פסק להתעטף אז בלא ברכה וכשיגיע זמן ציצית ביום ימשמש בו ויברך. וכן בליל י"כ יברך מבעוד יום וכן נהג מהר"י סג"ל.

[ה] מנהג הוא בכל תפוצת ישראל לאתחולי בתקיעת שופר משנכנס אלול. מהרא"ק: מנהג כשר לתקוע מר"ח אלול כדי לערבב השטן, ואין יודע מתי הדין ויקטרג. לכן אין תוקעין בערב ראש השנה כי אז יהיה סבור השטן שיום הדין עבר. מנהג הוא שפוסקים מלתקוע שלשה ימים קודם ר"ה. וכן מה שמתחילין התורה בבראשית בשמחת התורה מטעם זה שלא יכוין מתי תחילת השנה ולא ידע לקטרג. ומה שמשכימין לסליחות קודם עמוד השחר, משום דאמרי' פ"ק דע"ז אשר הקדוש ברוך הוא שט בי"ח עולמות בלילה ובשלש שעות אחרונות בבוקר שט בעולם הזה, שנא' אליך ה' שועתי ובבקר תפלתי תקדמך (תהילים פח, יד), עכ"ל.
ודרש מהר"י סג"ל דאז אין מתחילין לתקוע בהכנסת ראש חדש בערב, אך בשחרית יום ראשון של ר"ח משום דמאותו יום עד יום הכפורים מ' יום, כנגד מ' יום ששהה מרע"ה בהר לקבל לוחות האחרונות. ומרע"ה בהשכמת הבקר עלה, כמו שנאמר בסדר כי תשא ועלית בבקר (שמות לד, ב), והוא היה ר"ח אלול, וכן פרש"י שם ג"כ וירד ביום הכפורים להודיע לישראל שנתכפר עון העגל. וע"ד זה בא"ח. ודרש מהר"י סג"ל טעם התקיעה משנכנס אלול, כדאמרינן משנכנס אלול מרבין בתשובה. וסמך לדבר ומל ה' א'ת ל'בבך ו'את ל'בב זרעך (דברים ל, ו) ר"ת אלול. ולכך תוקעין להזהיר ולהזריז העם לתשובה. משל למלך כשבא לצור על עיר, וכן הצופה על המגדל כשרואה חיילות באים על עיר דרכם להריע לתקוע להזהיר העם שיהו עומדים על משמרתם, וכן בא"ח.

[ו] שאלו מקמי מהר"ש על חבורה הדרים בעיר ישוב אם יכולין לכוף זה את זה להשאר במקומו כדי להשלים מנין עשרה להתפלל בציבור או להעמיד אחר תחתיו, ומ"ש מהר"ם ע"ה דכופין בראש השנה אם בשאר השנה נמי כופין. והשיב מהר"ש דדוקא בימים הנוראים בלבד כופין דאז אורח כל ארעא להתפלל במנין עשרה. אבל בשאר ימות השנה רגילים להתפלל יחידים אין כופין לא להשאר ולא להעמיד אחר תחתיו.

[ז] מאחר דאמרי' הכל כמנהג המדינה ונהרא ונהרא ופשטיה. איזה מקום יספיק לקבץ שם כל הנהרות דים הגדול [אין] מספיקן ולבאר כל מנהגי מדינה ומדינה. לכן עזבתי' ופוק חזי מאי עמא דבר, ובפרט הימים האלו משתנין במקצת, וקל למצא בכל מקום הסדר. (סדר הסליחות מנעתי מלכתוב דהכל כסדר המדינה משנין).
[כל הימים דלפני ר"ה אומרים בכל יום בהשכמה ג' סליחות ופזמון וחטאנו, וביום הראשון נוהגין להתענות כל הקהל, בשאר ימים יתענה מי שירצה. ואין קורין כל ימי הסליחות ויחל רק בצום גדליה דההוא נקרא תענית ציבור. ובערב ר"ה נוהגין ג"כ כל הקהל להתענות].
[בסוף ימי אלול משכימין שחרית קודם השחר לסליחות נגד ימים נוראים. ואסדר ההלכות בסיעתא האל ההודאות אשר אליו נאים].
[אשר בכח מריק החנית, ישמחני מהלכות תענית].

[ח] מהר"י סג"ל דרש טעם הימים דמתענין קודם ראש השנה, משום דלעולם אנו מחוייבין להתענות לכל הפחות עשרת ימי תשובה קודם יום כפור. ומן ראש השנה ואילך לא תמצא דמתענין כי אם ששה, דהסר מינייהו ב' ימי ר"ה, ועי"כ ושבת, להכי תיקנו להתענות קודם ר"ה להשלים. ולעולם אין פוחתין מן ארבע ימים תחת ארבע הנז'. לכן כדאיקלע ר"ה ביום ב"ג או ג"ד, אז מקדימין להתענות ביום א' בשבוע שקודם השבוע שחל ר"ה בתוכה, וכן בא"ח.

[ט] דרש מהר"י סג"ל כשמתענין יזהרו שלא יאכלו ולא ישתו הלילה דקודם התענית כ"א בהשכמה כל כך שברור לו שעדיין עמוד השחר לא עלה. וכן בערב ר"ה שדרך הנערים והבתולות לאכול קודם עלות השחר יזהרו במאד שיהא עדיין לילה. אכן שבוע ראשונה דסליחות דימים הנוראים אין נכון שיאכלו כדרך אשר זקנים וזקנות שהתענית קשה עליהם עושים. כי רוב פעמים כשמשכימים באותה שבוע לסליחות כבר עמוד השחר עלה, דהא רגע קטנה הוא ומי יוכל לעמוד עליו. והרוצה לאכול בהשכמה טוב הוא שיתנה מקודם, כי איתא דיעות בדין זה אם מותר אם לאו, ובתנאי זה מוציא נפשיה מפלוגתא.

[י] אמר מהר"י סג"ל דאין להתענות בשבת דתוך עשרת ימי תשובה ובשני ימים דראש השנה, ואית ביה פלוגתא דרבוותא, מכל מקום המסקנא דאין צורך הואיל ואיתקש לט"ו דשבט בארבע ראשי השנים. ואמרינן ט"ו דשבט שחל ביום ב"ה שקבעו בהן ציבור תענית נדחה התענית מפניו. ואף על פי שהמסקנא דאין מתענין בר"ה, מכל מקום כ' בספר אגודה שאין למלאות גרונו ביותר שלא יבא לידי קלות ראש. וכשחל ר"ה בשבת כ"ע לא פליגי דאין מתענין אז שלא לבטל עונג שבת. מהר"י סג"ל היה מתענה ביום שני דר"ה בכל שנה ושנה, כי פעם אחת התענה בו תענית חלום. ואמר שכן קבלה בידו מרבותיו, שכל מי שמתענה חלום פעם אחת בר"ה צריך להתענות אותו היום כל ימיו.
אמר מהר"י סג"ל דאין חייבים להשלים התענית בערב ראש השנה. וכ"כ תשובת רב האי גאון דגם תענית דעשרת ימי תשובה אין חייבים להשלים ה"נ לא שנא, עיין ג"כ לעיל. אמר מהר"י סג"ל שכן רגיל הוא להורות על תענית חלום בע"ש משלימין מק"ו, דהא שבת עצמו מתענין בו תענית חלום. וכן כל תעניות הכתובים הקרוים קריאת תעניות נמי צריך להשלים, ודלא כמהר"ם אשר פסק דיש להשלים עד אחר יציאת ב"ה.
שאלו למהר"י סג"ל אם צורך לקבל התענית בימים הנוראים מבעוד יום בשאר תעניות, והשיב שמהר"ם כתב שאין צורך.
שאלו (לפני) [קודם] מהר"י סג"ל אותם בני אדם שמתענין מ' יום קודם יום הכפורים היאך מותרין להתענות בשבתות ובר"ה. והשיב שלא כדין עושין שמתחילין בר"ח אלול כדרך שעלה מרע"ה בפעם שלישית לקבל לוחות האחרונות. אך יקדימו להתחיל מט"ו באב ואילך ואל יתענו לא בשבתות ולא יום טוב של ר"ה. ואין להקפיד אם אין כל הימים תוך מ' יום של מרע"ה.

שאלו קמי מהר"י סג"ל איך עושין בתענית חלום בערב י"כ. ואמר דיכול לאכול ויניח להיטיב לו חלומו. וכן איתא בגמרא בר בריה דרבינא כולי שתא יתיב בתעניתא בר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכיפורי, ופי' ראבי"ה דבתענית חלום מיירי. ואמר מהר"י סג"ל הרוצה להחמיר ולהתענות יאכל סעודה המפסקת עם בני הבית. ודוגמא תענית חלום בערב ט' באב דצריך נמי לאכול סעודה המפסקת כדפי' שם. ואמר מהר"י סג"ל דמגמרא דלעיל נמי משמע דאין להתענות תענית חלום לא בפורים ולא בשבועות.

(ומיד אחר כך: )
ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות תענית

[הלכות תענית]

[יא] תענית הואיל ואתא לידן נימא ביה מילתא.

משולש
הודעות: 4766
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: הלכות תענית - הקדמה לימים נוראים

הודעהעל ידי משולש » א' אוגוסט 19, 2018 9:59 pm

ציינתי שהרוקח מביא את הלכות תענית בין ר"ה ליו"כ.

וביוסף אומץ סי' תתצ"ה בסופו:
"אחרי שאחר תשעה באב ימי התשובה ממשמשין ובאין לבא לאותן הרגילים להתענות ארבעים יום לכן אכתוב פה סדר תענית ארבעים ואגבן אכתוב קצת כללים לדרכי התשובה".

יתכן שבמקורות שציינתי יש עוד שכותבים במפורש, עכ"פ כמה מהם מתחילים כבר לדבר על ימים נוראים ורק אז עוברים להלכות תענית.


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים