ידועים דברי חז"ל כי בר"ה ויו"כ עומדים ישראל ואומות העולם לדין ואין יודעים מי ניצח עד חג הסוכות שישראל נוטלים הלולב ובזה מתגלה נצחונם.
על מה הם דנים?
צורב מתחיל כתב:ידועים דברי חז"ל כי בר"ה ויו"כ עומדים ישראל ואומות העולם לדין ואין יודעים מי ניצח עד חג הסוכות שישראל נוטלים הלולב ובזה מתגלה נצחונם.
על מה הם דנים?
"והקב"ה בא לשכון כבוד בישראל וממליכים אותו בתפילת מלכיות זכרונות ושופרות, ובזה אנו מנצחים את כח הדין על הכלל אם מעט אם הרבה, וענין שופר בר"ה כבר כ' הרמב"ם בהל' תשובה שבא לעורר לתשובה וזה אינו אלא לענין יחיד בפ"ע שאין בזה ענין מלחמה, אבל לעסק הכלל עם שרי אוה"ע, לזה העיקר הוא תפילת מלכיות זכרונות ושופרות והרי הם כלי זיין של ישראל כדאיתא בירושלמי ברכות," עכ"ל.
עושה חדשות כתב:אולי יערב לפניך - http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... it#p401654
עושה חדשות כתב:לתשובת השנה: אשכול מועיל ומעורר, לואי ירבו פארותיו גם בשנה זו, ויקשב ה' וישמע וכו'.
***
התבוננתי בהידוע שבתוך הדין בראש השנה יש דין מסויים בין ישראל לעמים, שהאומות מקטרגות על ישראל, וכו', עד הניצחון המובטח עם הלולב ביד.
ויל"ע מה טענתם, וכי טובים הם מאיתנו, האם יש להם סיבה להניח כי יחליפו אותנו ח"ו, ומה זה עסק שלהם אם חטאנו בעוונות.
ונראה לומר, כי או"ה נמצאים איתנו בתחרות תמידית, מאז ומקדם, בדור הפלגה כאשר אברהם דבק בה', וכאשר יעקב זכה בברכות ולא עשיו, ובאמירת נעשה ונשמע, וכן הלאה, היות ואנחנו בחרנו ונבחרנו, והם נשארו בחוץ. וכאן מגיע קטרוגם.
משל למה"ד, פלוני צדיק גדול לשמים ולבריות, מחמיר נורא, מתפלל בריתחא, לומד על כלות הכוחות, מפקיר נכסיו לנצרכים, והאנשים העומדים במחיצתו עטופים רגשי נחיתות עזים. יום אחד ל"ע נשר בנו מן הדרך או כיו"ב, כולם מצקצקים בלשונם ומפטירים ברחמנות, באמת זה מוגזם להיות צדיק כ"כ, הנה תראו הילדים לא מחזיקים מעמד...
כך בא השטן בשליחות האומות, ומגלה עוונותיהם של ישראל, לאמור, הנה, אמרו נעשה ונשמע וכו', אבל מה, הרי הם עצמם לא מחזיקים מעמד, ריבוי חטאים ועוונות, נו, אז אנחנו הישמעאלים ושאר גויים צפינו את זה מראש מקדם, ומעיקרא לא רצינו לקבל את התורה, ומה קפידא יש עלינו אם היינו ריאליים מלכתחילה, עמא פזיזא בחר ונבחר, אבל סוף סוף יצאה האמת לאור שאין הדבר בגדר האפשר להיות בנים-עבדים-רעיה כאן בעוה"ז אל הבורא ית"ש.
ובאים בני העם הנבחר, יודעים לפתות בוראם בהמלכה ובתקיעות ובעשיית תשובה, ותוקף טענתם היא כי כל הקלקולים אינם בשורש ובמהות, רצונם לעשות רצונו, ועניניים שבשוליים הם המעכבים, אבל הברית עומדת בכל עוז, לא יסורו ממנה לעולמים, ואהבת הבורא אף היא כן. אדרבה, מתפללים על המלכות הכוללת ועל היחוד השלם, כשיכלה בעשן כל השאר, ויצטרפו האומות כענפים אל השורש.
וזוהי סיבת הניצחון הגדול. בעז"ה. בטוחים שיעשה לנו נס.
ההוא דאמר כתב:צורב מתחיל כתב:ידועים דברי חז"ל כי בר"ה ויו"כ עומדים ישראל ואומות העולם לדין ואין יודעים מי ניצח עד חג הסוכות שישראל נוטלים הלולב ובזה מתגלה נצחונם.
על מה הם דנים?
להשלמת הדברים ראה בדברי הנצי"ב הרחב דבר [ויקרא כג,כד] דבר"ה ישנם ב' ענינים א' משפט וחוק לאלוקי יעקב שכולל אף אוה"ע כדאיתא בר"ה כח והב' דבימים אלו יש מלחמת שרי אוה"ע עם כלל ישראל"והקב"ה בא לשכון כבוד בישראל וממליכים אותו בתפילת מלכיות זכרונות ושופרות, ובזה אנו מנצחים את כח הדין על הכלל אם מעט אם הרבה, וענין שופר בר"ה כבר כ' הרמב"ם בהל' תשובה שבא לעורר לתשובה וזה אינו אלא לענין יחיד בפ"ע שאין בזה ענין מלחמה, אבל לעסק הכלל עם שרי אוה"ע, לזה העיקר הוא תפילת מלכיות זכרונות ושופרות והרי הם כלי זיין של ישראל כדאיתא בירושלמי ברכות," עכ"ל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים