אוצר החכמה כתב:מסתבר שקבלת הייסורים בשמחה מכפרת יותר מהצער שנגרע.
כמובן שכשמדובר בייסורים גופניים אין מקום לשאלה בכלל.
אוצר החכמה כתב:מסתבר שקבלת הייסורים בשמחה מכפרת יותר מהצער שנגרע.
כמובן שכשמדובר בייסורים גופניים אין מקום לשאלה בכלל.
מכון חכמי ספרד כתב:אוצר החכמה כתב:מסתבר שקבלת הייסורים בשמחה מכפרת יותר מהצער שנגרע.
כמובן שכשמדובר בייסורים גופניים אין מקום לשאלה בכלל.
בהחלט שזה מה שמסתבר, ומכאן הקושי שלי.
האם יש לכם ראיה שקבלת הייסורים בשמחה מכפרת יותר מהצער שנגרע?
תקופה ארוכה אני מחפש ראיה מוכרחת לדבר - אולי המתבכיין מרוויח יותר הרבה בשורה התחתונה?
דרומי כתב:לענ"ד עצם השאלה מבטאת השקפה 'עקומה', כאילו יש לקב"ה ענין ומטרה בזה שאנשים סובלים.
אגרא דפרקא [לבעל הבני יששכר מדינוב]
קכד) לא יחשוב האדם על שום דבר שהוא במקרה, ואיזה סיבה גרם, רק הכל בהשגחת הש"י, ומי שנותן דעתו על המקרים עליו הכתוב אומר [ויקרא כ"ו] ואם תלכו עמי קר"י והלכתי וכו', וקבלתי, בעת שיזדמן לאדם איזה עיגום וצער יזכור ויאמר הפסוק [תהלים כה יח] ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאותי, בכדי שישים אל לבו שהוא בהשגחת הבורא על עונותיו [להזכירו כדי לפשפש במעשיו], כי כמה וכמה עונות יש לו לאדם שאינם מתכפרין ע"י תשובה ויוה"כ, רק תשובה ויוה"כ תולין ויסורין ממרקין, והש"י שולח לו יסורין קלין כדי לכפר עונותיו, וז"ש רז"ל [ערכין טז ע"ב] היכי דמי יסורין אפילו הושיט ידו לכיס וכו' [תנא אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלש ועלו בידו שתים וכו'], והוא דוקא כשמשים אל לבו שכל תנועותיו בחפץ הבורא. הבן הדבר
מכון חכמי ספרד כתב:ועוד יותר יפה השיב הרב דורשי יחודך שדווקא כשהוא מתעלה מהסבל ולא חש אותו, אז יוכל לקבל מחילת עוונות.
סגי נהור כתב:מכון חכמי ספרד כתב:ועוד יותר יפה השיב הרב דורשי יחודך שדווקא כשהוא מתעלה מהסבל ולא חש אותו, אז יוכל לקבל מחילת עוונות.
למיטב הבנתי לא זו תשובתו של הרב דורשי יחודך.
ואף אני מצטרף לתמהים על עצם השאלה. והלא יכולת לשאול גדולה מזו - מה פירוש "השמחים בייסורים", הרי אם הם שמחים נמצא שאין אלו ייסורים עבורם ושוב אין להם במה לשמוח.
ישא ברכה כתב:
אדם לא צריך לדאוג לטיפול הנפשי של עצמו, אלא הוא צריך ללכת בתמימות לפי מה שה' ציוה אותו לעשות וה' יעשה הטוב בעיניו. אם יש מצוה/הנהגה נכונה של קבלת היסורים בשמחה אז האדם צריך להתמקד בחלק שלו, והקב"ה ידאג שהוא יקבל את מה שהוא צריך לקבל.
מכון חכמי ספרד כתב:הגדרת היטב את שאלתי, בצורה יוצאת מן הכלל. תודה.
קטע אחד מדבריך, לא מובן.ישא ברכה כתב:
אדם לא צריך לדאוג לטיפול הנפשי של עצמו, אלא הוא צריך ללכת בתמימות לפי מה שה' ציוה אותו לעשות וה' יעשה הטוב בעיניו. אם יש מצוה/הנהגה נכונה של קבלת היסורים בשמחה אז האדם צריך להתמקד בחלק שלו, והקב"ה ידאג שהוא יקבל את מה שהוא צריך לקבל.
אם דברי נביאות, נקבל.
בעיניי, יש כאן חידוש מהותי, אשמח שתוכיח את הדברים, כי כת"ר נוגע כעת בגוף התשובה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 102 אורחים