פורום אוצר החכמה

מהדיר החמ"י הבלתי נלאה הרב ד"ש קוסובסקי פרסם כעת לזיכוי הרבים חוברת המצ"ב

הגר"ח שליט"א כתב הסכמה ארוכה זו?

מה שכתב שמקור אמירת לדוד ה' אורי וישעי הוא מהחמ"י, כבר קדמוהו בזה,
ספר שם טוב קטן, נדפס בזולצבאך בשנת תס"ו
ספר זכירה בהמבורג שנת שס"ט
ספר המוסר נדפס בשנת תפ"ד
וספר חמדת ימים נדפס לראשונה בשנת תצ"א.
וגם, החמדת ימים כתב כמה מזמורים ולמה דווקא את זה לקחו, אלא שהמקור לא משם.

כמעיין המתגבר כתב:מה שכתב שמקור אמירת לדוד ה' אורי וישעי הוא מהחמ"י, כבר קדמוהו בזה,
ספר שם טוב קטן, נדפס בזולצבאך בשנת תס"ו
ספר זכירה בהמבורג שנת שס"ט
ספר המוסר נדפס בשנת תפ"ד
וספר חמדת ימים נדפס לראשונה בשנת תצ"א.
וגם, החמדת ימים כתב כמה מזמורים ולמה דווקא את זה לקחו, אלא שהמקור לא משם.

המקור כמובן הוא מחמדת ימים.
כמה מאלו שנהגו/הנהיגו לומר את המזמור לדוד ה' אורי הכירו אי אילו מן הספרים שמנית???
מאידך חמדת הימים היה נפוץ לאין שיעור.

זה ש'חמדת ימים' כנראה לקח זאת מקודמיו, ולא חידש מדיליה, כן הוא נכון ומסתבר, כפי שהוא דרכו תדיר.

אם זה כתוב לפחות ב3 ספרים, כנראה הרבה נהגו כך כבר בתקופת החמדת ימים. ואם איננו טועה, מרן החיד"א מזכיר זאת כמה פעמים, ואף שנהגו כן בכל השנה, ולא הזכיר כן בשם החמ"י.

במסתרים כתב:הגר"ח שליט"א כתב הסכמה ארוכה זו?

כבר נכב"ב איפה שהוא על עניין הסכמה זו וכמובן שכל כולו של הקונטרס לא בא אלא להציגה מחדש אגב חזרה על הטעות (זה עדיין נחשב טעות אחרי שהוכיחו באו"מ שאינו נכון והלה ממשיך להתעקש?) כאילו הח"י נכתב ע"י רבי בנימין הלוי. וזה עוד מבלי להיכנס לוויכוח הנושן על השבתאות שבספר.

עתניאל בן קנז כתב:

כמעיין המתגבר כתב:מה שכתב שמקור אמירת לדוד ה' אורי וישעי הוא מהחמ"י, כבר קדמוהו בזה,
ספר שם טוב קטן, נדפס בזולצבאך בשנת תס"ו
ספר זכירה בהמבורג שנת שס"ט
ספר המוסר נדפס בשנת תפ"ד
וספר חמדת ימים נדפס לראשונה בשנת תצ"א.
וגם, החמדת ימים כתב כמה מזמורים ולמה דווקא את זה לקחו, אלא שהמקור לא משם.

המקור כמובן הוא מחמדת ימים.
כמה מאלו שנהגו/הנהיגו לומר את המזמור לדוד ה' אורי הכירו אי אילו מן הספרים שמנית???
מאידך חמדת הימים היה נפוץ לאין שיעור.

זה ש'חמדת ימים' כנראה לקח זאת מקודמיו, ולא חידש מדיליה, כן הוא נכון ומסתבר, כפי שהוא דרכו תדיר.

החילוק בין כל המקורות שהבאתם לבין החמדת הימים הוא, שהם רק כתבו שיש ענין לומר מזמור לדוד ה' בימי אלול וכו', אך החמדת הימים הנהיג לאומרו בציבור בתוך סדר התפלה.
ואכן יש כמה מקומות שלא רצו להוסיף קדיש יתירה מחמת אמירת לדוד ה', ולכן אומרים לדוד מיד אחרי תחנון לפני קדיש.

אם לא יודעים מי חיבר את החמדת ימים אז איך יודעים שהוא הנהיג לומר בציבור?

כיון שכבר הוסט האשכול מעניינו,
יש לי שאלה: כל כך הרבה חקרו ודנו על הס' חמ"י, המסקנא העולה [לפחות לפי מה שאסף בזה בס' באר החיים שבסו"ס כל החיים לגרח"ף מהדו"ח] זה שרובו שאוב מספרים קודמים, רק שכנראה ידי זרים שלטו בו, או שנתחבר על ידי מישהו אחר.
נכתבו על כך עשרות מאמרים/מחקרים.
אולי יבוא מישהו וייראה מהיכן שאב מקורותיו, קטע אחר קטע?
הצעה לכל מי שהספר הנ"ל חשוב להם.
דבר זה ייקל על כולם לעסוק בנחת בספר, ולא לחפש בו תמיהות..