אם תחנה עלי מחנה

[פייביש אופטובסקי]

שאלה (אולי: חידה, משום שהתשובה ידועה לי).
מה כוונת האמור 'אם תחנה עלי מחנה',
האם הכוונה שאומרים להקב"ה בלשון נוכח, אם (אתה) תחנה עלי מחנה כו', או: 'אם' המחנה היא זו ש'תחנה' עלי?

[שיבר]

תפוס לשון אחרון.

עי' רש"י בראשית לב, ט.

[שבענו מטובך]

ספק זה מזכיר אותי את הקריאה בשב"ק שעברה: זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה.
ומפרש הש"ך בחו"מ סי' שטז ס"ק ה: "דשדה אשכחן נמי לשון נקבה וכדכתיב זרע רב תוציא השדה".
והרש"ש בב"ק נח ע"ב כתב על דבריו: "משמע דמפרש תוציא לנקבה נסתרת, וכ"מ באונקלוס. אבל האשכנזי תרגמו לנוכח. ובאמת בלשון חז"ל מצינו לשון נקבה בשדה".
ראייתו מתרגום אונקלוס היא על פי הנוסח 'תפק חקלא', אבל בכמה ספרים 'תפק לחקלא' (ראה שו"ת יד אלעזר סוס"י מד; זכר עשות אות ש סי' סה).

[קאצ'קלה]

האם הכוונה שאומרים להקב"ה בלשון נוכח, אם (אתה) תחנה עלי מחנה כו', או: 'אם' המחנה היא זו ש'תחנה' עלי?

אופן שלישי נמצא בלקח טוב פרשת ויצא לב ט:

[המחנה]. והוא לשון זכר. ואם תאמר הא כתיב: אם תחנה עלי מחנה, ומשמע אם תחנה עלי מחנה, והוא לשון נקבה! כך הצעתו: אם תחנה עלי האומה מחנה - לא יירא לבי, ואם תקום עלי האומה למלחמה - בזאת אני בוטח להושיעני.

[קאצ'קלה]

ספק זה מזכיר אותי את הקריאה בשב"ק שעברה: זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה.
ומפרש הש"ך בחו"מ סי' שטז ס"ק ה: "דשדה אשכחן נמי לשון נקבה וכדכתיב זרע רב תוציא השדה".
והרש"ש בב"ק נח ע"ב כתב על דבריו: "משמע דמפרש תוציא לנקבה נסתרת, וכ"מ באונקלוס. אבל האשכנזי תרגמו לנוכח. ובאמת בלשון חז"ל מצינו לשון נקבה בשדה".
ראייתו מתרגום אונקלוס היא על פי הנוסח 'תפק חקלא', אבל בכמה ספרים 'תפק לחקלא' (ראה שו"ת יד אלעזר סוס"י מד; זכר עשות אות ש סי' סה).

יפה, וייש"כ בעד המראי מקומות המדויקים. וכבר נכתב על כך בעבר כאן.

[פייביש אופטובסקי]

התשובה שהיתה ידועה לי היא זו של הרב שיבר, לשון רש"י שם: מחנה משמש לשון זכר ולשון נקיבה, אם תחנה עלי מחנה הרי לשון נקיבה, ע"כ.

[אוצר החכמה]

ספק זה מזכיר אותי את הקריאה בשב"ק שעברה: זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה.
ומפרש הש"ך בחו"מ סי' שטז ס"ק ה: "דשדה אשכחן נמי לשון נקבה וכדכתיב זרע רב תוציא השדה".
והרש"ש בב"ק נח ע"ב כתב על דבריו: "משמע דמפרש תוציא לנקבה נסתרת, וכ"מ באונקלוס. אבל האשכנזי תרגמו לנוכח. ובאמת בלשון חז"ל מצינו לשון נקבה בשדה".
ראייתו מתרגום אונקלוס היא על פי הנוסח 'תפק חקלא', אבל בכמה ספרים 'תפק לחקלא' (ראה שו"ת יד אלעזר סוס"י מד; זכר עשות אות ש סי' סה).

לפי הבנת הש"ך מה פירוש הפסוק?
אם נפרש את זה בנוכח פירושו תוציא לשדה לזרוע זרע רב אבל תאסוף מעט.

אבל אם השדה מוציאה מה הפירוש ? השדה תוציא זרע רב ? ומה זה ומעט תאסוף?
וכנראה פירושו כך אף על פי שהשדה תוציא זרע רב כלומר תתן הרבה תבואה אתה תאסוף מעט כי תאכלנו התולעת.

[לייטנר]

זה מקביל ל"כרמים יהיו וכו'"