ומה שאנו אוכלים טיסני ושותים דבש וכל מיני דבר מתוק, כדי שתהא השנה הבאה עלינו שמינה ומתוקה, וכן כתוב בספר עזרא אכלו משמנים ושתו ממתקים.
ויש נוהגים לטבל פרוסת המוציא בדבש, ויש אוכלין רמונים ואומרים נרבה זכיות כרמון, ונוהגין לאכול בשר שמן ולשתות דבש וכל מיני מתיקה כדי שתהא השנה הזאת מתוקה ושמינה וכן כתוב בעזרא אכלו משמנים ושתו ממתקים.
זאב ערבות כתב:בספרים נזכר משקה הנקרא "מעד" והוא מין משקה דבש מתוק. לא היה בזמנם משקאות מתוקים כיון שהסוכר והחומרים האחרים שמוסיפים למים לא היו מצויים. זה שאוכל שומני היה פופלארי לא מראה בהכרח שלא גרם לבעיות רפואיות, פשוט בזמנם לא היה להם את הידע הרפואי של היום ומה היא תכולת המאכלים והקשר בין אוכל שומני - השמנה ובעיות לב כולסטרול סכרת וכדומה. כך שסביר להניח שכאשר שחטו בהמה אכלו את כל מה שניתן לאכול כולל השומן כיוון שהיה מוצר יקר. יש עד היום שאפילו אוכלים את שומן הדגים בתור מעדן. (דרך אגב, כל המשקאות הדיאדטיות כגון זירו, דל קלוריות וכדומה יותר גרועות מהרגילות).
אראל כתב:ומיניה תסתיים שאכילת דבש נקרא 'שתיה'
ויל"ע בסוגי' דשבועות בשבועה שלא אוכל ואכל דבילה קעילית
הרואה כתב:המילה מתוק כמתארת טעם מסוים, היא מהעברית המודרנית.
מלח ממתקת את הבשר ועוד, מתוק זה מה שקוראים בעברית טעים.
ובפשטות שתו ממתקים הכוונה יין, וגם יין יבש הוא מתוק בלה"ק.
הרואה כתב:המילה מתוק כמתארת טעם מסוים, היא מהעברית המודרנית.
מלח ממתקת את הבשר ועוד, מתוק זה מה שקוראים בעברית טעים.
ובפשטות שתו ממתקים הכוונה יין, וגם יין יבש הוא מתוק בלה"ק.
הרואה כתב:המילה מתוק כמתארת טעם מסוים, היא מהעברית המודרנית.
מלח ממתקת את הבשר ועוד, מתוק זה מה שקוראים בעברית טעים.
ובפשטות שתו ממתקים הכוונה יין, וגם יין יבש הוא מתוק בלה"ק.
הרואה כתב:המילה מתוק כמתארת טעם מסוים, היא מהעברית המודרנית.
מלח ממתקת את הבשר ועוד, מתוק זה מה שקוראים בעברית טעים.
ובפשטות שתו ממתקים הכוונה יין, וגם יין יבש הוא מתוק בלה"ק.
הרואה כתב:שמשון לא חולק,
אם דבש זה דבר מתוק ובטעם מסויים, לא הוך את הגדרת הטעם הזה להגדרת מתוק.
המשנה במנחות אולי,
עדיין יש ליישב שמתוק הכוונה בטעם שבדרך כלל מתוק יותר מיין רגיל.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 102 אורחים