ושתו ממתקים

[דרומי]

כידוע אחד מהדברים שמדברים עליהם בימינו רבות הוא ענין התזונה הבריאה וזו שאינה כזו. אחד הדברים המושמצים ביותר היא השתיה המתוקה לסוגיה, אפילו מיצים טבעיים נחשבים כלא מומלצים.

כשאנו באים לדון במקורות ההיסטוריים היהודיים, נראה שאוכל שומני לסוגיו היה פופולרי למדי, והמלים 'בשר שמן ויין ישן' די נפוצים במקורות. אם כי, דוקא שתיה מתוקה במובן המוכר לנו כיום לא כל כך פופולרית, ונראה ששתו מים, יין וחלב (דברים שלכולי עלמא יש בהם תועלת בריאותית מסויימת). דומני שנדיר למצוא איזכור של שתיה מתוקה מלבד יין (אם כי מצינו בדיני סחיטה בשבת שידברו בזה, אך יחסית לא מדברים על זה הרבה).

אך מקור אחד יש בוודאות שבו כן מוזכרת השתיה המתוקה - 'אכלו משמנים ושתו ממתקים'. למה דוקא לגבי ר"ה נזכרה השתיה המתוקה? והאם יש ללמוד מכאן שיש 'ענין' לשים בר"ה על השולחן שתיה מתוקה - גם מי שבשבת 'רגילה' נמנע מכך?

[שבענו מטובך]

בתשובת הגאונים (הובאה באור זרוע חלק ב, ר"ה סי' רנז; מרדכי יומא רמז תשכג):

ומה שאנו אוכלים טיסני ושותים דבש וכל מיני דבר מתוק, כדי שתהא השנה הבאה עלינו שמינה ומתוקה, וכן כתוב בספר עזרא אכלו משמנים ושתו ממתקים.

[אראל]

ומיניה תסתיים שאכילת דבש נקרא 'שתיה'
ויל"ע בסוגי' דשבועות בשבועה שלא אוכל ואכל דבילה קעילית

[שבענו מטובך]

חשוב להעיר, שתשובת הגאונים הנזכרת, מובאת גם בספר האסופות (כבוד חכמים עטרת פז עמ' כה) בשינוי מועט: "ושאוכלים טיסני ודבש וכל מיני מתיקה, שתהא השנה הבאה עלינו שמינה ומתוקה, וכדאמר עזרא אכלו משמנים ושתו ממתקים".
הרי לא הזכיר ששותים דבש, אלא שאוכלים אותו. אבל מהפסוק המובא לבסוף נראה כגירסת האור זרוע והמרדכי.

בעקבות דברי המרדכי (מובא בב"י) מובא בשו"ע או"ח סי' תקפג סעיף ד:

ויש נוהגים לטבל פרוסת המוציא בדבש, ויש אוכלין רמונים ואומרים נרבה זכיות כרמון, ונוהגין לאכול בשר שמן ולשתות דבש וכל מיני מתיקה כדי שתהא השנה הזאת מתוקה ושמינה וכן כתוב בעזרא אכלו משמנים ושתו ממתקים.

[זאב ערבות]

בספרים נזכר משקה הנקרא "מעד" הנקרא במקורות תמד והוא מין משקה דבש מתוק המעורב עם דברים אחרים. לא היה בזמנם משקאות מתוקים כיון שהסוכר והחומרים האחרים שמוסיפים למים לא היו מצויים. זה שאוכל שומני היה פופלארי לא מראה בהכרח שלא גרם לבעיות רפואיות, פשוט בזמנם לא היה להם את הידע הרפואי של היום ומה היא תכולת המאכלים והקשר בין אוכל שומני - השמנה ובעיות לב כולסטרול סכרת וכדומה. כך שסביר להניח שכאשר שחטו בהמה אכלו את כל מה שניתן לאכול כולל השומן כיוון שהיה מוצר יקר. יש עד היום שאפילו אוכלים את שומן הדגים בתור מעדן. (דרך אגב, כל המשקאות הדיאדטיות כגון זירו, דל קלוריות וכדומה יותר גרועות מהרגילות).

[אראל]

בספרים נזכר משקה הנקרא "מעד" והוא מין משקה דבש מתוק. לא היה בזמנם משקאות מתוקים כיון שהסוכר והחומרים האחרים שמוסיפים למים לא היו מצויים. זה שאוכל שומני היה פופלארי לא מראה בהכרח שלא גרם לבעיות רפואיות, פשוט בזמנם לא היה להם את הידע הרפואי של היום ומה היא תכולת המאכלים והקשר בין אוכל שומני - השמנה ובעיות לב כולסטרול סכרת וכדומה. כך שסביר להניח שכאשר שחטו בהמה אכלו את כל מה שניתן לאכול כולל השומן כיוון שהיה מוצר יקר. יש עד היום שאפילו אוכלים את שומן הדגים בתור מעדן. (דרך אגב, כל המשקאות הדיאדטיות כגון זירו, דל קלוריות וכדומה יותר גרועות מהרגילות).

במאנסי ראיתי פעם מודעות, שניתן להשיג 'היימישע מעד' לקיים מנהג חסידים עתיק לשתות מעד....
והרוצה לקיים מצוה מן המובחר ישתה יין מתוק כפשוטו...

[שבענו מטובך]

ומיניה תסתיים שאכילת דבש נקרא 'שתיה'
ויל"ע בסוגי' דשבועות בשבועה שלא אוכל ואכל דבילה קעילית

בעצם 'דבש' נחשב בין שבעת מיני המשקה הרמוזים בי"ד שח"ט ד"ם.

[אראל]

צודק
טעיתי להשוות לדבילה קעילית, שהיא קרושה, ולכן הוי כאכילה, אבל דבש סתם שפיר נקרא שתיה

[הרואה]

המילה מתוק כמתארת טעם מסוים, היא מהעברית המודרנית.
מלח ממתקת את הבשר ועוד, מתוק זה מה שקוראים בעברית טעים.
ובפשטות שתו ממתקים הכוונה יין, וגם יין יבש הוא מתוק בלה"ק.

[סגי נהור]

המילה מתוק כמתארת טעם מסוים, היא מהעברית המודרנית.
מלח ממתקת את הבשר ועוד, מתוק זה מה שקוראים בעברית טעים.
ובפשטות שתו ממתקים הכוונה יין, וגם יין יבש הוא מתוק בלה"ק.

viewtopic.php?f=46&t=37196&

[שבענו מטובך]

המילה מתוק כמתארת טעם מסוים, היא מהעברית המודרנית.
מלח ממתקת את הבשר ועוד, מתוק זה מה שקוראים בעברית טעים.
ובפשטות שתו ממתקים הכוונה יין, וגם יין יבש הוא מתוק בלה"ק.

אינני שולל את דבריך, אבל מסופק אני לגבי יין האם יין יבש יכול להקרא מתוק, מכיון שהוא ערב לחיך. הלא בפסחים פו ע"ב מבואר שסתם כוס יין הוא ההיפך מכוס קטן של יין מתוק: "אמר להו: לא אמרי בכוסך קטן ויינך מתוק...". ויתכן שהכוונה לקונדיטון. משמע עכ"פ ש'יין' לחוד ו'מתיקות' לחוד.

[בן ראובן]

המילה מתוק כמתארת טעם מסוים, היא מהעברית המודרנית.
מלח ממתקת את הבשר ועוד, מתוק זה מה שקוראים בעברית טעים.
ובפשטות שתו ממתקים הכוונה יין, וגם יין יבש הוא מתוק בלה"ק.

דבריך הם נגד משנה מפורשת במנחות (פו, ב).

[זאב ערבות]

.

[אפרקסתא דעניא]

המילה מתוק כמתארת טעם מסוים, היא מהעברית המודרנית.
מלח ממתקת את הבשר ועוד, מתוק זה מה שקוראים בעברית טעים.
ובפשטות שתו ממתקים הכוונה יין, וגם יין יבש הוא מתוק בלה"ק.

שמשון חולק עליך:

מה מתוק מדבש...

[הרואה]

שמשון לא חולק,
אם דבש זה דבר מתוק ובטעם מסויים, לא הוך את הגדרת הטעם הזה להגדרת מתוק.
המשנה במנחות אולי,
עדיין יש ליישב שמתוק הכוונה בטעם שבדרך כלל מתוק יותר מיין רגיל.

[אברך]

כל שבת אנו שרים "אכול משמנים שתה ממתקים" ועוד מקומות.
כמו שאנו מבינים מסברא שלשתות מתוק זה יותר מכובד, כמו שנוהגים בשמחות, כך פשוט שאם רוצים לכבד את השבת, יש לשתות מתוק.
מסתמא מלשתות פעם בשבוע מתוק לא ניזוקים כלל.

כוח"ט

[בן ראובן]

שמשון לא חולק,
אם דבש זה דבר מתוק ובטעם מסויים, לא הוך את הגדרת הטעם הזה להגדרת מתוק.
המשנה במנחות אולי,
עדיין יש ליישב שמתוק הכוונה בטעם שבדרך כלל מתוק יותר מיין רגיל.

לא לחינם הדוגמא למתיקות במקרא ובחז"ל היא תמיד דבש וכדומה ולא בשר ודגים וכל מטעמים. ולא לחינם אנו אומרים "שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה" על תפוח בדבש ולא על קדירת בשר מפולפלת.

אין ספק שהמשמעות הראשונית של התואר "מתוק" היא כבלשוננו, אלא שבהשאלה הוא משמש גם במשמעויות קשורות נוספות.