פתיחת הארון - הוצאת התיבה לרחוב העיר

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

פתיחת הארון - הוצאת התיבה לרחוב העיר

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ספטמבר 12, 2018 8:05 pm

יקר עלי דבר זה ששמעתיו בשם הגר"מ שפירא זללה"ה, אשר נשאל אודות המנהג לפתוח את ארון הקודש בתפילות ופיוטים מסויימים כנהוג, והשיב כי מקורו טהור ממתני', "מוציאין את התיבה לרחובה של עיר", ודפח"ח.

אמנם הא גופא טעמא בעי, (אם כהנ"ל אם לאו), מהו ענין זה של חיזוק התפילה ע"י אמירתה בפני הארון הפתוח. האם מפני שזה מביא להתעוררות המתפללים, או מפני שבאים להזכיר ע"י כך את זכות התורה, או שיש כאן ענין סגולי שהתורה משתתפת בתפילה והיא מתקבלת יותר, או דכולהו איתנייהו ביה, וכן טעמים נוספים.

אשמח לדעת.

[ואם כדברי הגרמ"ש, הרי אמרו בגמ' תענית "ולמה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר אמר רבי יהושע בן לוי לומר כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו", וצ"ע אם זה שייך גם בפתיחת הארון].

דרומי
הודעות: 4107
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: פתיחת הארון - הוצאת התיבה לרחוב העיר

הודעהעל ידי דרומי » ד' ספטמבר 12, 2018 8:23 pm

אגב יש לעיין במקרה שהארון ריק (כמו שמצוי ב'חדר שני' בכל מיני בתי כנסת, שסה"ת נמצאים בהיכל הגדול ואילו בחדר שני יש ארון המשמש רק בשני וחמישי וכיו"ב) האם יש 'ענין' לפותחו כך (בשעת הסליחות).

איש טלז
הודעות: 518
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: פתיחת הארון - הוצאת התיבה לרחוב העיר

הודעהעל ידי איש טלז » ד' ספטמבר 12, 2018 8:55 pm

ראה שו"ת צ"צ הקדמון סימן נ' ובאלף המגן סימן תקצב' א מש"כ בזה

עושה חדשות
הודעות: 7033
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: פתיחת הארון - הוצאת התיבה לרחוב העיר

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ספטמבר 12, 2018 9:20 pm

יש"כ,

צמח צדק -
דהרי אין פותחין ארון הקודש אלא לפיוטים ותפלות שצריכין כוונה גדולה כדי שעל ידי פתיחת ארון הקודש תתעורר הכוונה. וגם התפלה רצויה ומקובלת היא על ידי ס"ת כמבואר בכמה דוכתין.

אלף המגן -
כתוב בספרים טעם לפתיחת הארון קודש כדי לעורר רחמים עלינו בשמים ושיפתחו לנו שערי שמים לתפלותנו ואנו עושין בתחתונים ומרמזים בעליונים.

החושב
הודעות: 943
הצטרף: ש' יולי 08, 2017 9:41 pm

Re: פתיחת הארון - הוצאת התיבה לרחוב העיר

הודעהעל ידי החושב » ד' ספטמבר 12, 2018 9:24 pm

עושה חדשות כתב:יקר עלי דבר זה ששמעתיו בשם הגר"מ שפירא זללה"ה, אשר נשאל אודות המנהג לפתוח את ארון הקודש בתפילות ופיוטים מסויימים כנהוג, והשיב כי מקורו טהור ממתני', "מוציאין את התיבה לרחובה של עיר", ודפח"ח.

[ואם כדברי הגרמ"ש, הרי אמרו בגמ' תענית "ולמה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר אמר רבי יהושע בן לוי לומר כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו", וצ"ע אם זה שייך גם בפתיחת הארון].


לא הבנתי. מצד אחד אתה משבח את ביאורו, מצד שני מקשה עליו מגמרא מפורשת. שלפי הטעם המבואר בה [שהיו צריכים לצאת לרחובה של העיר, וממילא מוציאים אתם את התיבה, וכך היא מתבזה] לכאורה אין זה שייך בפתיחת הארון.

ודרך אגב, לא הבנתי מה פירוש דברי רש"י שם:
רש"י מסכת תענית דף טז עמוד א
נתבזה בעוונינו - וידוי.

עזריאל ברגר
הודעות: 4100
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: פתיחת הארון - הוצאת התיבה לרחוב העיר

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ה' ספטמבר 13, 2018 4:43 pm

החושב כתב:
עושה חדשות כתב:יקר עלי דבר זה ששמעתיו בשם הגר"מ שפירא זללה"ה, אשר נשאל אודות המנהג לפתוח את ארון הקודש בתפילות ופיוטים מסויימים כנהוג, והשיב כי מקורו טהור ממתני', "מוציאין את התיבה לרחובה של עיר", ודפח"ח.

[ואם כדברי הגרמ"ש, הרי אמרו בגמ' תענית "ולמה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר אמר רבי יהושע בן לוי לומר כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו", וצ"ע אם זה שייך גם בפתיחת הארון].


לא הבנתי. מצד אחד אתה משבח את ביאורו, מצד שני מקשה עליו מגמרא מפורשת. שלפי הטעם המבואר בה [שהיו צריכים לצאת לרחובה של העיר, וממילא מוציאים אתם את התיבה, וכך היא מתבזה] לכאורה אין זה שייך בפתיחת הארון.

ודרך אגב, לא הבנתי מה פירוש דברי רש"י שם:
רש"י מסכת תענית דף טז עמוד א
נתבזה בעוונינו - וידוי.

אולי הס"ת מתבזה באמירת הווידוי בפניו?
ולהעיר מהמבואר בלקוטי מוהר"ן במעלת וידוי דברים בפני תלמיד-חכם.
ומעניין שאיננו אומרים בפועל וידוי ארוך מול ארון קודש פתוח, מלבד בנעילה!
אבל אומרים "אבינו מלכנו חטאנו לפניך", שהוא עיקר הוידוי לכאורה.

אליהו בן עמרם
הודעות: 783
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: פתיחת הארון - הוצאת התיבה לרחוב העיר

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ב' ספטמבר 17, 2018 10:38 pm

עזריאל ברגר כתב:
החושב כתב:
לא הבנתי. מצד אחד אתה משבח את ביאורו, מצד שני מקשה עליו מגמרא מפורשת. שלפי הטעם המבואר בה [שהיו צריכים לצאת לרחובה של העיר, וממילא מוציאים אתם את התיבה, וכך היא מתבזה] לכאורה אין זה שייך בפתיחת הארון.

ודרך אגב, לא הבנתי מה פירוש דברי רש"י שם:
רש"י מסכת תענית דף טז עמוד א
נתבזה בעוונינו - וידוי.

אולי הס"ת מתבזה באמירת הווידוי בפניו?
ולהעיר מהמבואר בלקוטי מוהר"ן במעלת וידוי דברים בפני תלמיד-חכם.
ומעניין שאיננו אומרים בפועל וידוי ארוך מול ארון קודש פתוח, מלבד בנעילה!
אבל אומרים "אבינו מלכנו חטאנו לפניך", שהוא עיקר הוידוי לכאורה.


אולי הפשט הוא: שמוציאים את התיבה לרחובה של עיר כדי לומר וידוי זה שמתמצה במילים "ונתבזה בעוונינו" - בפניו.
והענין, לעורר כוונת הוידוי, שמה שגרמנו בעוונותינו, זה "להוציא לרחובה של עיר" את מה שצריך להשאר צנוע בפנים ב"קודש הקדשים". כלומר, לא מסתפקים רק בוידוי פה, אלא ממחישים לנגד עינינו את הביזוי שגרמנו ב"הוצאת הצנוע" לרחובה של עיר - שאין זה מקומו.
ואולי ניתן להבין קצת יותר את משמעות וידוי זה: במעלת ה"פנימיות" הצנועה, מול ה"חיצוניות", שכל "חיצוניותו" (גופו/חומריותו ורצונותיו) של אדם אינה אלא כדי להוות כלי לשימוש ה"פנימיות" (רוחניותו). וכשאדם עושה את ה"טפל" (הגוף/החומר - החיצוני) ל"עיקר" ושוכח את ה"עיקר" (הרוחניות הפנימית), הרי ששעבד את רוחניותו ה"פנימית" להיות כלי ל"חיצוניות", ובכך הוציא את ה"צנועה" לרחובה של עיר (כמשמשת ל"חיצוניות") ובכך ביזה אותה.

מנין
הודעות: 508
הצטרף: ב' מאי 18, 2015 2:33 pm

Re: פתיחת הארון - הוצאת התיבה לרחוב העיר

הודעהעל ידי מנין » ג' ספטמבר 18, 2018 12:03 am

עושה חדשות כתב:יקר עלי דבר זה ששמעתיו בשם הגר"מ שפירא זללה"ה, אשר נשאל אודות המנהג לפתוח את ארון הקודש בתפילות ופיוטים מסויימים כנהוג, והשיב כי מקורו טהור ממתני', "מוציאין את התיבה לרחובה של עיר", ודפח"ח.

ואם כדברי הגרמ"ש, הרי אמרו בגמ' תענית "ולמה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר אמר רבי יהושע בן לוי לומר כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו", וצ"ע אם זה שייך גם בפתיחת הארון].

טעם זה שייך גם בפתיחת הארון. כיון שהארון פתוח שוב אין הכלי צנוע. וזהו בזיונו. ומנהג ישראל להסתיר אפילו את דלתות ארון הקודש בפרוכת, מפני כבודו, וכעין מש"כ הרמב"ם (הל' בית הבחירה ח' א) "שמירת המקדש מצות עשה, ואף על פי שאין שם פחד מאויבים ולא מלסטים, שאין שמירתו אלא כבוד לו, אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין".


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים