כתב בפירוש 'דובר שלום' מאת הג"מ יצחק אליהו לנדא זצ"ל מ"מ דווילנא [המובא בסידור 'אוצר התפילות'] וז"ל:
לכאורה סוף המאמר לחיים טובים ולשלום הוא מיותר וכפול, שכבר אמר בתחילת המאמר חיים ברכה ושלום ופרנסה טובה. אך באמת טועים בזה כל המון המתפללים באמרם נזכר ונכתב לפניך וכו', רק צריכין להפסיק אחר מילת נזכר, ואחר זה מתחיל ענין בפני עצמו, ונכתב לפניך אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום, שאנו מבקשים על הזכירה בפני עצמה ועל הכתיבה בפני עצמה.
והנה מלבד שגם לפי התיקון המוצע אין הדקדוק מיושב כל צרכו, שהרי כבר מתחילה נזכר 'בספר', ומה מקום יש לחלק בין זכירה בתוך ספר לבין כתיבה, הלא זכירה בספר היינו כתיבה, ומה הרווחנו בחלוקת הבקשה לשנים, אף גם בספרי הקדמונים אין נראה כן, יעויין לשון הטור (הלכות יום הכפורים סימן תרכג),
הרי שנקט 'נזכר ונכתב' בהמשך אחד, ולא נראה שזה מחולק לשנים.ומתפללין ז' ברכות כמו במנחה אלא שאומר במקום וכתבנו וחתמנו... ובהודאה במקום נזכר ונכתב נזכר ונחתם.
והדר דקדוקו לדוכתיה, וצ"ב.