פורום אוצר החכמה

ר"ה טז.
הי תבואה אילימא הא תבואה דקיימה כל הני הרפתקי דעדו עלה אימת איתדון אלא תבואה דמזדרעא למימרא דחד דינא מתדנא והתניא תבואה שאירע בה קרי או אונס קודם הפסח נידונית לשעבר לאחר הפסח נידונית להבא אדם שאירע בו קרי או אונס קודם יום הכפורים נידון לשעבר לאחר יום הכפורים נידון להבא אמר רבא שמע מינה תרי דיני מתדנא אמר אביי הלכך כי חזי אינש דמצלח זרעא אפלא ליקדים וליזרע חרפא דעד דמטי למדייניה קדים סליק.


האם מצינו לומר כן גם על דינו של האדם בר"ה ויוהכ"פ, שאם עוסק בתחילת השנה באיזה ענין ורואה בו הצלחה, הר"ז סימן וסיבה להמשיך בזה, כי שמע מינה דנידון לטובה?

כעין ראיה להיפך הוא ממארז"ל כל שנה שרשה בתחילתה מתעשרת בסופה. אך כבר דרשו ש'תחילתה' יכול להיות זמן מאוד מצומצם (כגון: עד זמן התקיעות) ומשם ואילך זה כבר 'סופה'.

עושה חדשות כתב:ר"ה טז.
הי תבואה אילימא הא תבואה דקיימה כל הני הרפתקי דעדו עלה אימת איתדון אלא תבואה דמזדרעא למימרא דחד דינא מתדנא והתניא תבואה שאירע בה קרי או אונס קודם הפסח נידונית לשעבר לאחר הפסח נידונית להבא אדם שאירע בו קרי או אונס קודם יום הכפורים נידון לשעבר לאחר יום הכפורים נידון להבא אמר רבא שמע מינה תרי דיני מתדנא אמר אביי הלכך כי חזי אינש דמצלח זרעא אפלא ליקדים וליזרע חרפא דעד דמטי למדייניה קדים סליק.

לכאו' יש כעי"ז גם ביומא כא: על רוחות המנשבות במוצאי יו"ט אחרון של חג. וצ"ע.

עושה חדשות כתב:האם מצינו לומר כן גם על דינו של האדם בר"ה ויוהכ"פ, שאם עוסק בתחילת השנה באיזה ענין ורואה בו הצלחה, הר"ז סימן וסיבה להמשיך בזה, כי שמע מינה דנידון לטובה?

בלא"ה, הא אמרי' -
עיני ה' אלהיך בה עתים לטובה עתים לרעה עתים לטובה כיצד הרי שהיו ישראל רשעים גמורין בראש השנה ופסקו להם גשמים מועטים לסוף חזרו בהן להוסיף עליהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקדוש ברוך הוא מורידן בזמנן על הארץ הצריכה להן הכל לפי הארץ עתים לרעה כיצד הרי שהיו ישראל צדיקים גמורין בראש השנה ופסקו עליהן גשמים מרובין לסוף חזרו בהן לפחות מהן אי אפשר שכבר נגזרה גזרה אלא הקדוש ברוך הוא מורידן שלא בזמנן על הארץ שאינה צריכה להן