ביאור בדברי הרמ"א

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
שמר
הודעות: 474
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

ביאור בדברי הרמ"א

הודעהעל ידי שמר » א' ספטמבר 16, 2018 8:05 pm

שו"ע אורח חיים - סימן תרו
שיפייס אדם חבירו בערב יום כפור:
(א) עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו וכו' ובסעיף ב אם מת אשר חטא לו, מביא י' בני אדם ומעמידם על קברו ואומר: חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו. מוסיף הרמ"א על זה "ונהגו לבקש מחילה בערב יום כפור", וצ"ב מה בא להשמיענו הרמ"א הלא זהו נושא הסימן בקשת מחילה בעיוה"כ.

טברייני
הודעות: 564
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 8:59 am
מיקום: טבריה, ישראל
שם מלא: עמוס חדד

Re: ביאור בדברי הרמ"א

הודעהעל ידי טברייני » א' ספטמבר 16, 2018 8:15 pm

שמר כתב:שו"ע אורח חיים - סימן תרו
שיפייס אדם חבירו בערב יום כפור:
(א) עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו וכו' ובסעיף ב אם מת אשר חטא לו, מביא י' בני אדם ומעמידם על קברו ואומר: חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו. מוסיף הרמ"א על זה "ונהגו לבקש מחילה בערב יום כפור", וצ"ב מה בא להשמיענו הרמ"א הלא זהו נושא הסימן בקשת מחילה בעיוה"כ.


לכאורה כונת הרמ"א להוסיף דאף אם לא פגעו אחד בשני נהגו לבקש סליחה.
(ובש"ע משמע רק עיקר הדין לבקש סליחה מהנפגע בעיו"כ, ודיני מי שמת לו הנפגע.)

שמר
הודעות: 474
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: ביאור בדברי הרמ"א

הודעהעל ידי שמר » א' ספטמבר 16, 2018 8:24 pm

טברייני כתב:
שמר כתב:שו"ע אורח חיים - סימן תרו
שיפייס אדם חבירו בערב יום כפור:
(א) עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו וכו' ובסעיף ב אם מת אשר חטא לו, מביא י' בני אדם ומעמידם על קברו ואומר: חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו. מוסיף הרמ"א על זה "ונהגו לבקש מחילה בערב יום כפור", וצ"ב מה בא להשמיענו הרמ"א הלא זהו נושא הסימן בקשת מחילה בעיוה"כ.


לכאורה כונת הרמ"א להוסיף דאף אם לא פגעו אחד בשני נהגו לבקש סליחה.
(ובש"ע משמע רק עיקר הדין לבקש סליחה מהנפגע בעיו"כ, ודיני מי שמת לו הנפגע.)

א. דבריך מדוקדקים מהבדל הלשונות "פיוס" "מחילה".
ב. האם יש עניין לבקש סליחה גם שידוע שאין סיבה לכך?.
ג. מדוע הביא זאת הרמ"א לאחר דין מחילה ממת, ולא בסעיף א?.

נוטר הכרמים
הודעות: 4751
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ביאור בדברי הרמ"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ספטמבר 17, 2018 6:39 pm

את הביאור הנ"ל כתב בערוך השולחן כאן סעיף ד.

נוטר הכרמים
הודעות: 4751
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: ביאור בדברי הרמ"א

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' ספטמבר 17, 2018 7:00 pm

שמר כתב:
טברייני כתב:
שמר כתב:שו"ע אורח חיים - סימן תרו
שיפייס אדם חבירו בערב יום כפור:
(א) עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו וכו' ובסעיף ב אם מת אשר חטא לו, מביא י' בני אדם ומעמידם על קברו ואומר: חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו. מוסיף הרמ"א על זה "ונהגו לבקש מחילה בערב יום כפור", וצ"ב מה בא להשמיענו הרמ"א הלא זהו נושא הסימן בקשת מחילה בעיוה"כ.


לכאורה כונת הרמ"א להוסיף דאף אם לא פגעו אחד בשני נהגו לבקש סליחה.
(ובש"ע משמע רק עיקר הדין לבקש סליחה מהנפגע בעיו"כ, ודיני מי שמת לו הנפגע.)

א. דבריך מדוקדקים מהבדל הלשונות "פיוס" "מחילה".
ב. האם יש עניין לבקש סליחה גם שידוע שאין סיבה לכך?.
ג. מדוע הביא זאת הרמ"א לאחר דין מחילה ממת, ולא בסעיף א?.

על שאלה ג נראה שיש להשיב כי בא לכלול גם את חיוב בקשת המחילה המיוחד לערב יוה"כ את הבקשה על הקבר, וכן נראה בטור שהקדים את הכותרת 'ויתן כל אדם אל לבו בערב יוה"כ לפייס, ועי' בפרישה שלא כ"כ. ועי' ב"ח שהכוונה בטור היא אחרת שלא יאחר את בקשת המחילה, ומשא"כ בשאר ימות השנה.

שמר
הודעות: 474
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: ביאור בדברי הרמ"א

הודעהעל ידי שמר » ב' ספטמבר 17, 2018 7:15 pm

נוטר הכרמים כתב:
שמר כתב:
טברייני כתב:
שמר כתב:שו"ע אורח חיים - סימן תרו
שיפייס אדם חבירו בערב יום כפור:
(א) עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו וכו' ובסעיף ב אם מת אשר חטא לו, מביא י' בני אדם ומעמידם על קברו ואומר: חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו. מוסיף הרמ"א על זה "ונהגו לבקש מחילה בערב יום כפור", וצ"ב מה בא להשמיענו הרמ"א הלא זהו נושא הסימן בקשת מחילה בעיוה"כ.


לכאורה כונת הרמ"א להוסיף דאף אם לא פגעו אחד בשני נהגו לבקש סליחה.
(ובש"ע משמע רק עיקר הדין לבקש סליחה מהנפגע בעיו"כ, ודיני מי שמת לו הנפגע.)

א. דבריך מדוקדקים מהבדל הלשונות "פיוס" "מחילה".
ב. האם יש עניין לבקש סליחה גם שידוע שאין סיבה לכך?.
ג. מדוע הביא זאת הרמ"א לאחר דין מחילה ממת, ולא בסעיף א?.

על שאלה ג נראה שיש להשיב כי בא לכלול גם את חיוב בקשת המחילה המיוחד לערב יוה"כ את הבקשה על הקבר, וכן נראה בטור שהקדים את הכותרת 'ויתן כל אדם אל לבו בערב יוה"כ לפייס, ועי' בפרישה שלא כ"כ. ועי' ב"ח שהכוונה בטור היא אחרת שלא יאחר את בקשת המחילה, ומשא"כ בשאר ימות השנה.

אבל לפי דברי ערוך השלחן אין דברי הרמ"א עוסקים כלל בדין מחילה מהמת, והדרא קושיא לדוכתא מדוע לדבריו הביא זאת הרמ"א (לכאורה) שלא במקומו.


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 9 אורחים