פורום אוצר החכמה

האם יש איסור מלאכה בערב יוה"כ ???

בכף החיים סימן תרד אות כ כתב שאינו סימן ברכה מאותה מלאכה. ויש לדון לעניין הלילה, ואולי תלוי במחלוקת הפוסקים אם יש בו מצוות אכילה.
ואחרי מנחה כנראה שדינו כערב שבת (ולכמה פוסקים יהיה גם איסור, כמבואר בסימן רנא כמדומני).

עוד יש להסתפק שכמדומה שהמשנ"ב ועוד גדולי פוסקים לא הביאו את דברי כף החיים (שמקורם מהארחות חיים) ואולי לא שמיעא להו, כלומר לא סבירא להו. וצ"ע.

נראה שאכן הדבר אינו מוסכם על רוב הפוסקים.

אבל מעניין שלא מצאתי אף אחד שיתייחס לזה ויאמר שלא קיי"ל כן.

ביטול מלאכה אצל הקדמונים הוא חידוש גדול ולא היו שותקים מלהתייחס לזה, אלא שכנראה אפילו לא העלו על דעתם כזו קס"ד.

וראה במגן אברהם סימן תרו בסופו ממש, הועתק בשועה"ר סימן תרד סעיף ד, שאין בערב יום הכפורים מעלה כלל ואינו יו"ט אלא לענין אכילה בלבד.

מסברא אולי יש מקום להקל אפילו אחר זמן המנחה - שהרי אין צורך לטרוח לסעודות השבת...
אבל מסתימת הפוסקים נלפענ"ד שאין מקום כלל לחלק בינו לשאר עשויו"ט.

בספר ארחות חיים (לרבינו אהרן מלוניל) הלכות עיו"כ סעיף ב כתב:

העושה מלאכה בערב יה"כ אינו רואה סימן ברכה לעולם לפי שיש לו לעסוק באכילה ושתיה...

דבריו הובאו בכף החיים (סימן תרד סעיף כ, שציין לשם, ולספר "כסא אליהו" - לרבי אליהו ישראל, שאף הוא ציין לאו"ח הנ"ל), אך כנראה לא הובאו ברוב-ככל הפוסקים.
יש לתת את הדעת על כך שהספר ארחות חיים - הוא ספר קדום, שנדפס עוד לפני הטור, והובא בדברי הבית יוסף במקומות רבים.
ואם כאן הב"י והרמ"א וכו' לא הביאו חומרא זו - אולי הם חלקו עליו?

(נשאלתי על מקרה מסוים האם יש מקום להקל לעשות מלאכה, ותמהתי על השואל, כי לא הכרתי בכלל את האיסור הזה, שלא הובא בשו"ע הרב, ולא במשנ"ב וכו', עד שציינו לי לכף החיים הנ"ל)

הוזכר בעבר שנוסחת הארחות חיים שהיה לפני הב"י שונה מהנוסחא שלפנינו, ויתכן שבנוסחת הב"י לא הופיע דין זה.

ולכל שאר הפוסקים שהתעלמו מדבריו בשתיקה רועמת - גם היתה גירסה שונה?

יתכן שלא היה לפניהם ארחות חיים כלל.

יבנה כתב:יתכן שלא היה לפניהם ארחות חיים כלל.

למשנ"ב לא היה ארחות חיים, ולא אף אחד מהספרים שהביא אותו?

המ"ב הזכירו רק 19 פעמים, ורק פעם א' בשער הציון סי' תקפ"א ס"ק כ"ב כתב שבדק בתוכו. נראה שלא היה מצוי אצלו.

על פי דבריך אכן יש קצת מקום לחוש לחומרתו, וצ"ע למעשה.
(אם כי באמת בדרך כלל אין פנאי בעיו"כ לעסוק במלאכה. אבל השואל ששאלתו הועברה אלי - עוסק בצרכי חג הסוכות, שזוהי העונה הבוערת שלהם, ואולי דינם כדבר האבד)

עזריאל ברגר כתב:(נשאלתי על מקרה מסוים האם יש מקום להקל לעשות מלאכה, ותמהתי על השואל, כי לא הכרתי בכלל את האיסור הזה, שלא הובא בשו"ע הרב, ולא במשנ"ב וכו', עד שציינו לי לכף החיים הנ"ל)

כבר דנו בזה בעבר, בהשתתפות מעכ"ת...
http://simla.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 9D#p487613

ומה שהסתפקת שם האם ערב יו"כ קיל מערב שבת לעניין עשיית מלאכה מן המנחה ולמעלה, וכתבת שמסתימת הפוסקים נשמע להחמיר. אציין שמפורש בב"ח או"ח סימן תרט' איסור זה לעניין ערב יו"כ, והובא גם בשעה"צ שם.

מקדש מלך כתב:כבר דנו בזה בעבר, בהשתתפות מעכ"ת...
http://simla.otzar.org/viewtopic.php?f=30&t=42106

ומה שהסתפקת שם האם ערב יו"כ קיל מערב שבת לעניין עשיית מלאכה מן המנחה ולמעלה, וכתבת שמסתימת הפוסקים נשמע להחמיר. אציין שמפורש בב"ח או"ח סימן תרט' איסור זה לעניין ערב יו"כ, והובא גם בשעה"צ שם.

יישר כח גדול. בזכותך איחדתי עכשיו את האשכולות.

עזריאל ברגר כתב:

יבנה כתב:

עזריאל ברגר כתב:

יבנה כתב:יתכן שלא היה לפניהם ארחות חיים כלל.

למשנ"ב לא היה ארחות חיים, ולא אף אחד מהספרים שהביא אותו?

המ"ב הזכירו רק 19 פעמים, ורק פעם א' בשער הציון סי' תקפ"א ס"ק כ"ב כתב שבדק בתוכו. נראה שלא היה מצוי אצלו.

על פי דבריך אכן יש קצת מקום לחוש לחומרתו, וצ"ע למעשה.
(אם כי באמת בדרך כלל אין פנאי בעיו"כ לעסוק במלאכה. אבל השואל ששאלתו הועברה אלי - עוסק בצרכי חג הסוכות, שזוהי העונה הבוערת שלהם, ואולי דינם כדבר האבד)

נמצא גם בהלכות קצובות:
ספר הלכות קצובות שימוש בית דין אות פה
[פה] ומי שהוא עושה מלאכה ערב יום הכיפורים אינו רואה סימן ברכה לעולם.

בכל אופן הלכה נקבע לפי מקור בחז"ל או גדולי הראשונים והפוסקים או לפי המנהג במציאות וכדומה. דבר שנמצא בספר ליקוטים שבזמן הראשונים ולא הביא מקור לכך ולא נמצא רמז שהתקבל מעולם, איני רואה למה לחוש לכך.

יבנה כתב:

עזריאל ברגר כתב:

יבנה כתב:

עזריאל ברגר כתב:

יבנה כתב:יתכן שלא היה לפניהם ארחות חיים כלל.

למשנ"ב לא היה ארחות חיים, ולא אף אחד מהספרים שהביא אותו?

המ"ב הזכירו רק 19 פעמים, ורק פעם א' בשער הציון סי' תקפ"א ס"ק כ"ב כתב שבדק בתוכו. נראה שלא היה מצוי אצלו.

על פי דבריך אכן יש קצת מקום לחוש לחומרתו, וצ"ע למעשה.
(אם כי באמת בדרך כלל אין פנאי בעיו"כ לעסוק במלאכה. אבל השואל ששאלתו הועברה אלי - עוסק בצרכי חג הסוכות, שזוהי העונה הבוערת שלהם, ואולי דינם כדבר האבד)

נמצא גם בהלכות קצובות:
ספר הלכות קצובות שימוש בית דין אות פה
[פה] ומי שהוא עושה מלאכה ערב יום הכיפורים אינו רואה סימן ברכה לעולם.

בכל אופן הלכה נקבע לפי מקור בחז"ל או גדולי הראשונים והפוסקים או לפי המנהג במציאות וכדומה. דבר שנמצא בספר ליקוטים שבזמן הראשונים ולא הביא מקור לכך ולא נמצא רמז שהתקבל מעולם, איני רואה למה לחוש לכך.

א. אז בינתיים נראה כי המקור הקדום ביותר הוא ה"הלכות קצובות", שהוא מתקופת הגאונים, וקדם ל"ארחות חיים" שהיה בתקופה מקבילה לבעל הטורים.
ב. באחרונים - הובאה חומרא זו (כדבר הפשוט, ולא כקדושה-יתרה) בכף החיים (ושמעתי שהובא אח"כ בפוסקים ההולכים בשיטתו, כגון הרב אליהו - אינני יודע אם הרב מרדכי זצ"ל או יבלחט"א בנו הרב שמואל שליט"א), וכנראה שהכה"ח סובר שיש מקום לחוש לחומרא זו, למרות שלא הביאוה גדולי עולם הנ"ל.