כבוד הבית ביום הכיפורים
איתא בגמ' שבת (קיט' ע"ב): לעולם יסדר אדם שולחנו בערב שבת [לליל שבת –רש"י] וכו'. וכתב הטור (סי' רסב'): ויסדר שלחנו ויציע המטות ויתקן כל עניני הבית כדי שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבית הכנסת, דא"ר יוסי בר יהודה שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד טוב ואחד רע כשבא לביתו מצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטה מוצעת, מלאך טוב אומר יהי רצון שיהא כן לשבת הבאה ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו, מלאך רע אומר יהי רצון שיהא כן לשבת הבאה ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו.
ואמרינן עוד שם (בע"א): אמר ליה ריש גלותא לרב המנונא: מאי דכתיב (ישעיה נח' יג'): ולקדוש ה' מכבד? - אמר ליה: זה יום הכפורים, שאין בו לא אכילה ולא שתיה. אמרה תורה: כבדהו בכסות נקיה.
פריסת מפה על השולחן לכבוד יום הכיפורים כמו בשבת
וכתב המרדכי (יומא סי' תשכה'), מדליקין נרות על שולחנם (ביום הכיפורים) ועורכים השולחן כמו בשבת, משום דאיקרי שבת שבתון (ויקרא טז' לא'. כג' לב'). וכתב הבית יוסף על דבריו (בהלכות יום הכיפורים - סי' תרי'), ואיני יודע מה מקום לעריכת השולחן ביום הכיפורים. אך הרמ"א (שם סעי' ד') הביא את דברי המרדכי וז"ל: יש אומרים שיש להציע השולחנות ביום כיפור כמו בשבת וכן נוהגין.
ובטור (סי' תרי') כתב: ואמרינן: ולקדוש ה' מכובד, זה יום הכפורים שאין בו לא אכילה ולא שתייה כבדוהו בכסות נקייה על כן מכבדין אותו בכל מיני כבודים, ומטעם זה נמי נוהגין להציע בבית הכנסת בגדים נאים.
וכן בספר מטה אפרים (שם ז') כתב, וכן נוהגים להציע השולחנות והמיטות כמו בשבת. וביאר שם באלף למגן, שדרשו חז"ל (שבת קיט' ע"א) עה"פ 'לקדוש ה' מכובד' זה יום הכיפורים שאין בו לא אכילה ולא שתיה, אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה וכו' על כן מכבדין אותו בכל מיני כיבודים. ובספר נזירות שמשון כתב הטעם, כדי שיזכור כל היום שהיום יום כפור ולא יחללו חס ושלום בשום דבר (לכך מכבדין בכסות נקיה ובפריסת מפה וכו'). ומזה הטעם מציעים שולחנות בשבת ויו"ט כל היום. וכן ביום כפור שיזכור שיום הכיפורים היום. ובספר בן איש חי (ש"א, פרשת וילך, יז'): 'לקדוש ה' מכובד' – זה יום הכיפורים, כבדהו בכסות נקיה (שבת שם). ואמרו ז"ל (רמ"א שם), מציעין המיטה והשולחן, פורסין עליו מפה יפה כמו בשבת.
מה מניחים על השולחן?
בספר מאמר מרדכי (סי' תרי' ס"ק ג') כתב, והנה המנהג הפשוט בינינו, אחר סעודת ערב יום הכיפורים לערוך השולחן במפה יפה ועורכין עליו ספרים הרבה במקום הפת, ומכסים אותן במפה אחרת כמו שמכסין הפת בשבתות ויום טוב, ומניחין אותו כך עד מוצאי יום הכיפורים. ונראה לי שהוא מנהג נכון עד מאוד ואין לשנותו כלל לפי שיש כאן רמז הרומז שזה יום אדיר ונורא ומכובד מאוד ואין לנו לכבדו באכילה ושתיה כי אם לשוב אל ה' ולעסוק בדברי תורה ותפילה ודברי ריצוי ותחנונים לרצות את בוראינו יתברך ויתעלה. וכתב על דבריו בספר מועד לכל חי (סי' טז' סעי' לד'): 'דברי פי חכם חן'. (נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי)