מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות | אלול וימים נוראים ◆

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
שייף נפיק
הודעות: 2022
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

אוצרות הגאון בעל מקרא מפורש מקוטנא

הודעהעל ידי שייף נפיק » א' ספטמבר 09, 2018 12:16 am

שלום לידידי ורעי
מצורף בזה דברים נפלאים מאוצרותיו של הגאון רבי יצחק יהודה מקוטנא
מחמת הלחץ זו הדחק לא זכיתי להו"ל דברים מסודרים כדי צרכם, ואפילו מה שלפניכם אינו גמור, אבל מוטב מבלא כלום.
כמו כן מצורף הערותיו על הרמב"ם מעט צרי עם הערות.
כתיבה וחתימה טובה
ראש השנה.docx
(34.14 KiB) הורד 58 פעמים

מצליח
הודעות: 432
הצטרף: א' יולי 12, 2015 6:46 am

Re: אוצרות הגאון בעל מקרא מפורש מקוטנא

הודעהעל ידי מצליח » ה' ספטמבר 13, 2018 11:27 pm

בדף ב נאמר ד"ת שאמר הבני יששכר לפני הה"ק מקוצק, האם ידוע גם ממקום אחר שהבני יששכר היה בקאצק???

שייף נפיק
הודעות: 2022
הצטרף: ה' יוני 22, 2017 10:11 am

אוצרות הגאון בעל מקרא מפורש מקוטנא - יום הכפורים

הודעהעל ידי שייף נפיק » ב' ספטמבר 17, 2018 11:55 am

מצורף בזה מעט מאוצרותיו הנפלאים של הגאון זצ"ל
בין הדברים;
דרשת רבינו לנעילה,
חצי שיעור ברחיצה,
מירוס בדם קרבנות יום הכפורים
איסור תחומין במשלח את השעיר
כניסת כהן גדול לקה"ק בשאר ימות השנה - בשיטת הגר"א
תשובה נהפך לאיש אחר ועוד.
יום כפור ותשובה.docx
(25.21 KiB) הורד 52 פעמים

דא עקא שאין זה ערוך כמעט, ובכל זאת לא נמנעתי מלהדפיס.
ואצפה מאוד לכל הערה והארה והיה זה שכרי על טרחתי המרובה בכל זה.
ומרא מקום אני לכם; בדו"ת חסדי אבות ישנם כמה וכמה סימנים על עניני יום הכפורים, בהגהות מעט צרי, יש הרבה הגהות על הרמב"ם הלכות תשובה ועל הלכות יום הכפורים. (אגב, בבר אילן נמצאים הגהות אלו על שם ישועות מלכו אף שהם של רבינו כמו שיראה הרואה בנדפס)
ברכה מרובה וגמר חתימה טובה

שמואל דוד
הודעות: 4599
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: תענית הראב"ד

הודעהעל ידי שמואל דוד » ו' אוגוסט 16, 2019 6:57 am

שמעתי מחכ״א שליט״א ששאל מרן הגר״ח קניבסקי שליט״א מדוע אין זה בל תשחית ואמר לו שיכול לאכול, החלק שלא אכל, למחר.
והוסיף חכם הנ״ל דליכא בל תשחית כשיש תועלת וק׳ מעיקרא ליתא ודו״ק.

אור החכמה
הודעות: 18
הצטרף: א' אפריל 07, 2019 11:50 pm
שם מלא: דוד סופר

Re: תענית הראב"ד

הודעהעל ידי אור החכמה » ו' אוגוסט 16, 2019 11:56 am

דברי מור אבי הגאון רבי יעקב חיים סופר שליט"א בספרו שובי השולמית חלק י' סימן ל'
11.pdf
(503.91 KiB) הורד 11 פעמים

יצז
הודעות: 2
הצטרף: ד' דצמבר 27, 2017 11:01 am

חודש אלול

הודעהעל ידי יצז » ה' אוגוסט 29, 2019 10:21 am

עוד מאוצרו של הרב יאיר הס שליט"א
הפעם ליקוט בעניני חודש אלול
ועוד הערה והתעוררות הטובה לכל ימי השנה
קבצים מצורפים
חודש אלול - עניינו של החודש.doc
(206.5 KiB) הורד 30 פעמים
כל דעביד רחמנא לטב עביד.pdf
(259.41 KiB) הורד 22 פעמים

יושב סתר
הודעות: 405
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

ספר 'קדוש ונורא שמו' מהמשגיח הגרי"פ גולדווסר

הודעהעל ידי יושב סתר » ה' אוגוסט 29, 2019 2:04 pm

.
קבצים מצורפים
קדוש ונורא שמו.pdf
(1.6 MiB) הורד 25 פעמים

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11549
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות | אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אוגוסט 30, 2019 12:07 pm


עוד קבלתי מהרב יאיר הס, מעניני הסליחות (כולל שו"ת מעניין עם הגרש"ד זצ"ל והג"ר אביגדר נבנצאל שליט"א)

לב המועדים
הודעות: 46
הצטרף: ג' יולי 14, 2015 8:27 pm

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות | אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי לב המועדים » ש' אוגוסט 31, 2019 9:18 pm

עלון מנהגי חודש אלול - תקיעת שופר, אמירת לדוד ה', ועוד.
הארות והערות יתקבלו בברכה במייל שבפנים וייש"כ למגיבים.
קבצים מצורפים
אלול מנהגי חודש אלול.pdf
(557.52 KiB) הורד 28 פעמים

אריה הכהן
הודעות: 188
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

אגרת שנה טובה

הודעהעל ידי אריה הכהן » א' ספטמבר 01, 2019 7:47 pm

אגרת שנה טובה
האיחולים שנוהגים לאחל איש לרעהו בליל ראש השנה - לשנה טובה וכו', כתובים הם בהלכה.
במאמר שלפנינו נדבר אודות המנהג הנהוג בתפוצות ישראל לאחל איש לרעהו בחודש אלול 'שנה טובה', אם בפיו, אם ע"י שליחת אגרת שנה טובה הנקרא כרטיס ברכה וכו',
'אגרת שנה טובה.docx
(16.28 KiB) הורד 29 פעמים

יונת אלם
הודעות: 168
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

Re: ◆ מאמרים - חוברות - שיעורים ושיחות | אלול וימים נוראים ◆

הודעהעל ידי יונת אלם » ג' ספטמבר 03, 2019 11:03 am

ועדים מעשיים מהגאון ר' ראובן לויכטר שליט"א
קבצים מצורפים
חוברת-על-תשובה-תשעז.pdf
(72.9 KiB) הורד 34 פעמים

אריה הכהן
הודעות: 188
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

סגולה נפלאה לזכות ביום הדין

הודעהעל ידי אריה הכהן » ה' ספטמבר 05, 2019 11:58 pm

לדון לכף זכות בחודש אלול - סגולה ליום הדין
1.docx
(15.17 KiB) הורד 15 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 5699
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: סגולה נפלאה לזכות ביום הדין

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' ספטמבר 06, 2019 12:01 am

יישר כח.

כדי להשתלם במדה נפלאה ולא קלה זו,
אני מציע את הספר המיוחד משיחות הגרצ"מ זילברברג שליט"א,
שנקרא 'דיון לכף זכות' (חלק מהסט הכחול).

תורה מפוארת
הודעות: 227
הצטרף: ד' פברואר 20, 2019 12:29 pm

Re: סגולה נפלאה לזכות ביום הדין

הודעהעל ידי תורה מפוארת » ו' ספטמבר 06, 2019 12:39 am

מצו"ב קובץ
קבצים מצורפים
לימוד זכות לפני יום הדין.pdf
(141.12 KiB) הורד 23 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 5699
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: סגולה נפלאה לזכות ביום הדין

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' ספטמבר 06, 2019 2:46 pm

נוטר הכרמים כתב:יישר כח.

כדי להשתלם במדה נפלאה ולא קלה זו,
אני מציע את הספר המיוחד משיחות הגרצ"מ זילברברג שליט"א,
שנקרא 'דיון לכף זכות' (חלק מהסט הכחול).

כמה עצות ומחשבות בנושא הדיון לכף זכות.

לכאורה ישנם ב' סוגיות בנידון זה, האחד, כשאתה בא לדון האם מאן דהו עשה עבירה או עוול, ובזה יש כללים והלכות עד כמה אתה מצווה לתרץ וליישב את ההשערות וההסתברויות שלך שהוא אכן עבר עבירה, שבאמת לא היתה זו עבירה, ורבינו יונה הרחיב לחלק בזה בין אם אדם מוחזק לצדיק וכו'.

והשני, אחרי שברור כשמש ופשוט הדבר שזו עבירה, ואין שום צד זכות שהלה לא עבר עבירה, איך לדון את האדם שעבר את העבירה, האם להתייחס אליו בעקבות כך כרשע ו'בעל עבירה'. ועל כגון דא אמרו אם ראית ת"ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום כי בודאי עשה תשובה, והיינו שאף שעשה עבירה, מ"מ אין זה נוגע להתייחסות לגברא כבעל עבירה.

ובסוגיא זו של דיון על האדם ולא דיון על המעשה, אמרו חז"ל אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו, וכבר המליץ בזה השפ"א שלעולם לא תגיע למקומו, ועל כן אל תדון.

ונראה לחדד בענין זה ב' נקודות,

נקודה ראשונה, ידוע כי ישנם שתי גישות מנוגדות זו לזו מן הקצה אל הקצה, כאשר אדם עובר עבירה חמורה ר"ל ויורד לשאול תחתית, גישה אחת גורסת כי אין להפריד בין האדם לעבירה, אדם שנופל ומתדרדר לעברי פי פחת, ובפרט אם הנפילה היא מצב מסוים קבוע ולא מעידה חד פעמית, הרי הוא נמצא היכן שנפל, ודנים אותו כרע ומקולקל וכו'. גישה שניה גורסת כי יש להפריד בין האדם לעבירה, אמנם יש להתקומם ולהעניש על מעשה העבירה, אבל העבירות אינם האדם עצמו, אלו הם המעשים שלו, שלכך גרמו כל מיני מצבים ודחפים, וגישה זו נתמכת בעיקר ע"י הפסיכולוגיה לסוגיה.

נדמה כי הגישה התורנית אינה מסכימה עם שתי הגישות הנ"ל, מחד, ודאי שאין לזהות אדם עם כל הרע שעושה, ישנם נפילות והתדרדרויות. מאידך, זו הרי בחירה גמורה של האדם ואדם נתבע ואחראי לגמרי על מעשיו.

זאת ועוד, אין לקבוע כי האדם הוא טוב או רע, בכל אדם מעורבים כוחות הטוב והרע, הגוף וההנשמה, ובעצם הבחירה בין הכוחות השונים והמנוגדים היא זו שמעמידה את מקומו כמנווט ומכריע כיצד להתנהג.

ונראה שהגישה הנכונה היא שיש את המצב הרוחני של האדם בפועל שזה נקבע לפי המעשים והבחירות שלו, ויש את התביעות עליו והאישומים כנגדו.

הקושי שלנו לדון לכף זכות אדם שעבר עבירה, כי אנו מרגישים שכאשר אנו מגלים הבנה למעשיו ומטייחים את האשמה ואת הגנאי שבמעשה, הרי אנו מקילים בעצם בחומרת אותו המעשה, ומטשטשים את הגדרת המעשה, וזוהי הרגשה שאיננה נכונה.

בכל מה שנוגע לתוצאות ולמצב הרוחני של האדם בעקבות המעשה, עלינו להפריד בין עצם המעשה והבחירה השלילית, גם עקב אילוצים שונים, שהרי בסופו של דבר מתירוצים ומהצטדקויות לא גדלים, ולהיפך. כל התירוצים לא משנים את פני המציאות כמות שהיא. לבין מנת התביעה והטענות שיש לנו כלפי אותו אדם כיצד נכשל וחטא, שכלפי זה עלינו לדונו לכף זכות, שאין לנו מושג באיזה מצב הוא שרוי, ומה הנתונים שלו וכו'.

העמדה כזאת תקל עלינו לדון כל אדם בכל מצב לכף זכות בלי לזלזל במציאותה של הבחירה והתביעות התורניות וההלכתיות באשר הם, לגלות רגישות והבנה ולהקהות את חריפות האישומים ועם זאת לא להתכחש למציאות כפי שהיא נראית לנגד עינינו, ואין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות.

ונקודה שניה, במקרים רבים עלינו להתייחס להתנהגויות שונות, בעיקר כאלו הפושות ושכיחות בקרב ציבורים שונים כאל 'מכת מדינה' ולא כאל בחירה אישית, ובאופן טבעי זה מפחית בהרבה מכף החובה, אף כי בסך הכללי יש להיזהר מקטרוג וקובלנא כלפי קהלים שלמים, וזו עבודה בפני עצמה.

אריה הכהן
הודעות: 188
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

ראש השנה ועקידת יצחק

הודעהעל ידי אריה הכהן » ג' ספטמבר 17, 2019 5:57 pm

ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור
איתא בגמ' ר"ה (טז' ע"א): אמר רבי אבהו, למה תוקעין בשופר של איל, אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני, ע"ש. מבוא' בגמ' שהטעם שאנו תוקעין בראש השנה בשופר של איל, בכדי להזכיר את עקידת יצחק.
וכשנתבונן היטב נראה שכמה מן הדברים הנהוגים בר"ה הם בכדי להזכיר זכות העקידה. א. תוקעין בשופר של איל כמבוא' לעיל. רבינו סעדיה גאון כתב י' טעמים לתקיעת שופר, וכתב: הענין השישי, להזכירנו עקידת יצחק שמסר נפשו לשמים, וכן אנחנו נמסור נפשינו על קדושת שמו ויעלה זכרוננו לפניו לטובה (עי' במ"ב סי' תקפו' ס"ק ב' ד' ה'). ב. קורין בתורה בר"ה פרשת העקידה ומבוא' ברש"י במגילה (לא' ע"א) הטעם וז"ל: ועקידת יצחק מזכירין כדי שתזכר לנו היום במשפט. ג. הטור (בסי' תקפג') כתב: ואוכלין ראש כבש והריאה לומר נהיה לראש ולא לזנב, והר"מ מרוטנבורג היה רגיל לאכול ראש איל זכר לאילו של יצחק (עי' בשו"ע שם). ד. המ"ב (תקפג' ח') כתב בטעם המנהג של 'תשליך', משום דאיתא במדרש שעבר אברהם אבינו עד צוארו במים כשהלך להקריבו ע"ג המזבח ואמר: הושיעה כי באו מים עד נפש, ואנו עושין זה זכר לעקידה. ה. קודם חתימת ה'זכרונות' אנו אומרים: כי זוכר כל הנשכחות אתה הוא מעולם ואין שכחה לפני כסא כבודך, ועקדת יצחק לזרעו היום ברחמים תזכור, ברוך אתה ה' זוכר הברית. ו. גם השלכה מעשית הלכתית אנו מוצאים בהקשר לכך לגבי ברית מילה בר"ה, כתב השו"ע (סי' תקפד' סעי' ד'): מלין בין קריאת התורה לתקיעת שופר. וביאר במ"ב הטעם: דכך הסדר, ברית אברהם (שהיא המילה) ועקידת יצחק, וכדאמרינן במס' ר"ה (לעיל), למה תוקעין בשל איל, כדי להזכיר אילו של יצחק, ע"ש. העולה לנו מאלו הדברים, שבראש השנה אנו מרבים להזכיר ולהזכר בענין העקידה שתעמוד לנו לזכות. ולכאו' מדוע דוקא בראש השנה?
איתא בפסיקתא רבתי (פרשה מא' ו' – באה"ד) ויקרא אברהם את שם המקום [ההוא] ה' יראה אשר יאמר היום וגו' (בראשית כב' יד'). מהו היום כהיום מפני שראש השנה היה וכו'. מהו אחר נאחז בסבך, אמר לו הקדוש ברוך הוא ראה מה לפניך בניך העומדים אחריך כשיהיו מסובכים ונאחזים בעבירות מה הם עושים בקרניו נוטלים את הקרנות האלו ותוקעים בהם ואני נזכר עקידתו של יצחק ומזכה אותם בדין ומה עסקו של שופר כאדם שמכניס בזו ומוציא בזו כך בניך אפי' יש להם כמה קטיגורים אני מכניס בזו ומוציא בזו וכו', ע"ש. ואיתא בילקוט שמעוני: ויבא אברהם לספוד לשרה כששב אברהם מהר המוריה בשלום, חרה אפו של סמאל שראה שלא עלתה בידו תאות לבו לבטל קרבנו של אברהם, מה עשה הלך ואמר לשרה לא שמעת מה נעשה בעולם אמרה ליה לאו, אמר לה לקח אברהם את יצחק בנך ושחטו והקריבו על עולת מוקדה, התחילה בוכה ומיללת שלש בכיות כנגד שלש תקיעות שלש יללות כנגד שלש יבבות ופרחה נשמתה ומתה.
ובספר המנהגות (לרבי אשר מלוניל) כתב, למה תוקעין בשופר של איל, ומדרש אגדה בראש השנה נעקד יצחק על גבי המזבח, ואותו היום שמעה שרה אמו ותזעק ותיבב ותילל, ועל כן אמר הכתוב: יום תרועה יהיה לכם ומתרגמינן, יום יבבא יהא לכון, כדי שתזכור יללת שרה אמנו, ותכפר לנו, כי שלשה שברים דומין ללילה, ונ"ב כי האדם צריך שייליל לפני בוראו יתב' על עונותיו לכך צותה התורה לתקוע כענין יללה (מובא בס' קובץ שיטות קמאי – ר"ה כו' ע"א). ובספר אבודרהם (טעמי התקיעות) כתב, ואומר במדרש, שבראש השנה נעקד יצחק על גבי המזבח וכו', ע"ש. ובספר שבלי הלקט (סדר ראש השנה סי' רפח') כתב, והעקדה היתה בראש השנה, ע"ש. ובדרשות ר"י אבן שועיב (תלמיד הרשב"א - דרשה לראש השנה) נמי כתב: שהעקידה היתה בראש השנה.
וראיתי שהביא בספר תורה שלמה בשם אבות דרבי נתן (כתב יד) עה"פ: 'ויעלהו לעולה תחת בנו'. אמר ר' יצחק היה לו לאברהם איל זכר, שהיה הולך בראש הצאן ושמו יצחק, ורץ גבריאל והביאו לפניו והעלהו לעולה תחת בנו, ואותו היום ראש השנה היה ועשה ממנו חמש מצות, נטל קרניו ותקע בהן, צמר לתכלת, עורו לתפילין ומזוזות, ע"ש. א"כ מבוא' שעקידת יצחק היתה בר"ה ולכן אנו עושין לכל הנ"ל.
ובפרקי דרבי אליעזר (פ"ל) איתא: ר' חנניא בן דוסא אומ' אותו האיל שנברא בין השמשות לא יצא ממנו דבר לבטלה, אפרו של איל הוא יסוד על גבי המזבח הפנימי, גידי האיל אלו עשרה נבלים של כנור שהיה דוד מנגן בהם, עורו של איל הוא אזור מתניו של אליהו ז"ל, שנאמר: איש בעל שער וכו' קרניו של איל של שמאל שתקע בו בהר סיני שנאמר: ויהי במשוך בקרן היובל ושל ימין שהיא גדולה משל שמאל, שהוא עתיד לתקוע בה לעתיד לבא שנאמר: והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול והיה ה' למלך על כל הארץ. וברש"י בפ' וירא (כב' יד') עה"פ: 'אשר יאמר היום בהר ה' יראה' כתב: ומדרש אגדה ה' יראה עקידה זו לסלוח לישראל בכל שנה ולהצילם מן הפורענות, כדי שיאמר היום הזה בכל הדורות הבאים בהר ה' יראה אפרו של יצחק צבור ועומד לכפרה.
[א"ה: ואולי אפשר לומר עוד, דמה שאנו מזכירין בר"ה ענין העקידה, מפני שאבי האומה הקדושה נטע בליבנו כוחות לכל הדורות של מסירות נפש לקיים מצות השי"ת, ובכל הדורות מה שמסרו עם ישראל את נפשם לקיים על קידוש ה' ופשטו צווארם להריגה במסירות נפש למען השי"ת, ומה שאדם גם עתה יש בו את הכוחות לכך, ואנו מצווים לכוון בשעה שקוראים את 'שמע' לקבל עליו עול מלכות שמים להיות נהרג על קידוש השם המיוחד דזהו 'בכל נפשך' אפילו נוטל את נפשך, ועל זה אמר הכתוב (תהלים מד' כג'): כי עליך הורגנו כל היום כי אז בכונה זו יקראנה באימה ויראה ורתת וזיע (עי' מ"ב סי' סא' ס"ק ג'). זהו מכוח המסירות נפש של אברהם אבינו בעקידת יצחק (עי' גמ' גיטין נז' ע"ב, לכו ואמרו לאברהם וכו'). ולכך אנו מזכירים זאת לפני השי"ת שבזכות זה יתמלא רחמים עלינו שיכתבנו ויחתמנו בזה יום הדין לחיים טובים ולשלום]. נכתב בס"ד ע"י א. פלשניצקי.


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים