תניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג והקב"ה נתעלה א)באותו שופר שנאמר (תהלים מ"ז) עלה אלהים בתרועה וגו' ב)לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה ג)וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר א](עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' ג)וכדי לערבב השטן וכן נוהגין(א) באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה
היא שיחתי כתב:האם יש בזה מקום לומר כי חסידי אשכנז יסדו וחידשו את יחודו של ה'אלול'?
האם באחד מהגאונים או חכמי ספרד הקדומים מצינו איזכור לעניין האלול?
היא שיחתי כתב:ובטור סימן תקפא כתבתניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג והקב"ה נתעלה א)באותו שופר שנאמר (תהלים מ"ז) עלה אלהים בתרועה וגו' ב)לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה ג)וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר א](עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' ג)וכדי לערבב השטן וכן נוהגין(א) באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה
אולם בפרקי דר"א לפנינו וכן בילקו"ש תהילים תשנד הקטע מסתיים בתיבות 'בכל שנה ושנה' ואילו ליכא להמשך וכל החודש וכו', וכפי הנראה הוא מלשונו של הטור. אבל בפרקי דר"א והילקו"ש אין מקור אלא לתקיעה בראש חודש גופא ולא מוזכר עניין התשובה במהלך החודש.
ובטור כתב דבאשכנז נהגו לתקוע כל בוקר וערב, ולא בדקתי מקורות המנהג אך כפי הנראה יש להניח שאף מנהג זה יסודותיו במנהג חסידי אשכנז
וונדרבר כתב:היא שיחתי כתב:האם יש בזה מקום לומר כי חסידי אשכנז יסדו וחידשו את יחודו של ה'אלול'?
האם באחד מהגאונים או חכמי ספרד הקדומים מצינו איזכור לעניין האלול?
הטור בסי' תקפ"א הביא שנהגו לומר תחנונים מר"ח אלול, וראה בב"ח שהוא מדברי רי"ץ גיאת
ואמר רב כהן צדק מנהג בב' ישיבות לומר תחנונים בי' ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים. משכימים בכל יום לבית הכנסת לפני עמוד השחר ומבקשים רחמים. ומתחיל שליח צבור ואומר תהילה לדוד ועונין אחריו ועומד ואומר קדיש ומתחיל ש"ץ ואומר תחנונים. וכשמסיים ואומר ואנחנו לא נדע אומר קדיש (ומקדש). ואומר רבינו האיי מנהגנו לומר תחנונים בהני י' ימים לחוד ושמענו דמקצת אתרי פרס קיימי מראש חדש אלול ואמרי דביה סליק משה להר זימנא שלישית ונחית בלוחות שניות ביום הכפורים. וכל המוסיף לבקש רחמים ותחנונים זכות הוא לו. ואנו מנהגנוה) כהני דקיימו מתחלת אלול.
היא שיחתי כתב:היא שיחתי כתב:ובטור סימן תקפא כתבתניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג והקב"ה נתעלה א)באותו שופר שנאמר (תהלים מ"ז) עלה אלהים בתרועה וגו' ב)לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה ג)וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר א](עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' ג)וכדי לערבב השטן וכן נוהגין(א) באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה
אולם בפרקי דר"א לפנינו וכן בילקו"ש תהילים תשנד הקטע מסתיים בתיבות 'בכל שנה ושנה' ואילו ליכא להמשך וכל החודש וכו', וכפי הנראה הוא מלשונו של הטור. אבל בפרקי דר"א והילקו"ש אין מקור אלא לתקיעה בראש חודש גופא ולא מוזכר עניין התשובה במהלך החודש.
ובטור כתב דבאשכנז נהגו לתקוע כל בוקר וערב, ולא בדקתי מקורות המנהג אך כפי הנראה יש להניח שאף מנהג זה יסודותיו במנהג חסידי אשכנז
שו"ר דהב"ח כבר העיר דליתא בפרקי דר"א דידן
ומה שנהגו לתקוע מראש חדש אלול בכל יום ויום, הכי תניא בפרקים דרבי אליעזר רבי יהושע בן קרחה אומר ארבעים יום עמד משה בהר קורא מקרא ביום ושונה משנה בלילה ולאחר ארבעים יום ירד ושבר הלוחות בשבעה עשר בתמוז ועשה ארבעים יום במחנה והרגו הלוים את ישראל והתקין כל שבט <ושבט> במקומו באחד באלול אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה עלה אלי ההרה והעבירו שופר בכל המחנה שהרי משה עולה להר שלא יטעו עוד בעבודה זרה והקדוש ברוך הוא נתעלה באותו שופר שנאמר עלה אלהים בתרועה וגו' ולכך התקינו חכמים שיהיו תוקעין בראש חדש אלול כל החודש בכל שנה ושנה כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב השטן שלא להסטין על ישראל
היא שיחתי כתב:מצאתי מקומו:
הלכות רי"ץ גיאת הלכות תשובה עמוד נחואמר רב כהן צדק מנהג בב' ישיבות לומר תחנונים בי' ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים. משכימים בכל יום לבית הכנסת לפני עמוד השחר ומבקשים רחמים. ומתחיל שליח צבור ואומר תהילה לדוד ועונין אחריו ועומד ואומר קדיש ומתחיל ש"ץ ואומר תחנונים. וכשמסיים ואומר ואנחנו לא נדע אומר קדיש (ומקדש). ואומר רבינו האיי מנהגנו לומר תחנונים בהני י' ימים לחוד ושמענו דמקצת אתרי פרס קיימי מראש חדש אלול ואמרי דביה סליק משה להר זימנא שלישית ונחית בלוחות שניות ביום הכפורים. וכל המוסיף לבקש רחמים ותחנונים זכות הוא לו. ואנו מנהגנוה) כהני דקיימו מתחלת אלול.
ויש בזה מקור לסליחות החל מר"ח אלול, ובממילא מקור לתשובה בחודש זה
גרסינן בפרקי דר"א הגדול פרק מ"ו רבי יהושע בן קרחה אומר ארבעים יום עמד משה בהר וכו' בר"ח אלול אמר השם למשה עלה אלי ההרה והעבירו קול שופר בכל המחנה שהרי משה עלה להר שלא יטעו עוד בע"ז. הקדוש ברוך הוא נתעלה באותו שופר שנא' עלה אלהים בתרועה וגו' וכך התקינו חכמים שיהו תוקעין בשופר בר"ח אלול בכל שנה ושנה כדי להזהיר את ישראל שישובו בתשובה שנאמר אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב את השטן שלא להשטין את ישראל ע"כ: ומכאן סמכו באשכנז לתקוע בכל חדש אלול לאחר התפלה בקר וערב ומכאן יש לסמוך מנהג אותו מקומות שמשכימין באשמורת מר"ח אלול ורב יצחק ז"ל בן גיאת ז"ל כתב ואנו מנהגנו כהנך דקיימי מתחלת אלול
מנהג צרפת להתחיל מר"ח אלול ואילך לתקוע בכל יום, ויש לי סמך לדבר בפרקי ר' אליעזר, בר"ח אלול אמ' הקדוש ברוך הוא למשה עלה אלי ההרה והעבירו שופר בכל המחנה שהרי משה עלה להר ואל יתעו עוד ישראל אחר ע"ז והקב"ה נתעלה באותו שופר שנ' עלה אלהי' בתרוע' י' בקול שופר, לכן התקינו לתקוע בר"ח אלול בכל שנה ושנה, והצרפתי' עושים אף משם ואילך. אב"ן.
מנהג כל ישראל להשכים ולומ' תחנוני' מר"ה ועד כיפור שהם ימי רחמ' כדאמ' בר"ה דרשו י' בהמ', אמתי בי' ימי' שבין ר"ה ליה"כ. ויש מקומות בספרד שמתחילין מר"ח אלול, ויש לי סמך למנהגם מפני שעלה משה למרום בר"ח אלול לקבל לוחות האחרונות וירד ביום הכיפו' ולכך הוקבע לדורות יום מחילה וסליחה שנ' לו סלחתי כדבריך. אב"ן.
היא שיחתי כתב:מקורות לתשובה ועבודה באלול בפרט, יש ברבינו יונה, בספר היראה ובשע"ת. לאחר מכן מצינו בטור ובמהר"ח אור זרוע, כמו כן יש מאוחר יותר במהרי"ל.
ורבינו יונה הלא למד מתורתם של חסידי אשכנז, ובוודאי שהטור והמהר"ח המאוחרים יותר למדו הימנה, וכ"ש המהרי"ל.
האם יש בזה מקום לומר כי חסידי אשכנז יסדו וחידשו את יחודו של ה'אלול'?
האם באחד מהגאונים או חכמי ספרד הקדומים מצינו איזכור לעניין האלול?
אשמח לדעתכם
אריה הכהן כתב:היא שיחתי כתב:מקורות לתשובה ועבודה באלול בפרט, יש ברבינו יונה, בספר היראה ובשע"ת. לאחר מכן מצינו בטור ובמהר"ח אור זרוע, כמו כן יש מאוחר יותר במהרי"ל.
ורבינו יונה הלא למד מתורתם של חסידי אשכנז, ובוודאי שהטור והמהר"ח המאוחרים יותר למדו הימנה, וכ"ש המהרי"ל.
האם יש בזה מקום לומר כי חסידי אשכנז יסדו וחידשו את יחודו של ה'אלול'?
האם באחד מהגאונים או חכמי ספרד הקדומים מצינו איזכור לעניין האלול?
אשמח לדעתכם
טור בשם רב האי גאון, וכן הוא מנהג הספרדים - באר הגולה ריש סי' תקפ"א
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 68 אורחים