מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

'אלול!' יסודו מחסידי אשכנז?

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
היא שיחתי
הודעות: 3367
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

'אלול!' יסודו מחסידי אשכנז?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' ספטמבר 04, 2019 12:03 am

מקורות לתשובה ועבודה באלול בפרט, יש ברבינו יונה, בספר היראה ובשע"ת. לאחר מכן מצינו בטור ובמהר"ח אור זרוע, כמו כן יש מאוחר יותר במהרי"ל.
ורבינו יונה הלא למד מתורתם של חסידי אשכנז, ובוודאי שהטור והמהר"ח המאוחרים יותר למדו הימנה, וכ"ש המהרי"ל.
האם יש בזה מקום לומר כי חסידי אשכנז יסדו וחידשו את יחודו של ה'אלול'?
האם באחד מהגאונים או חכמי ספרד הקדומים מצינו איזכור לעניין האלול?
אשמח לדעתכם

היא שיחתי
הודעות: 3367
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: 'אלול!!!' יסודו מחסידי אשכנז?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' ספטמבר 04, 2019 12:10 am

ובטור סימן תקפא כתב

תניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג והקב"ה נתעלה א)באותו שופר שנאמר (תהלים מ"ז) עלה אלהים בתרועה וגו' ב)לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה ג)וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר א](עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' ג)וכדי לערבב השטן וכן נוהגין(א) באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה


אולם בפרקי דר"א לפנינו וכן בילקו"ש תהילים תשנד הקטע מסתיים בתיבות 'בכל שנה ושנה' ואילו ליכא להמשך וכל החודש וכו', וכפי הנראה הוא מלשונו של הטור. אבל בפרקי דר"א והילקו"ש אין מקור אלא לתקיעה בראש חודש גופא ולא מוזכר עניין התשובה במהלך החודש.
ובטור כתב דבאשכנז נהגו לתקוע כל בוקר וערב, ולא בדקתי מקורות המנהג אך כפי הנראה יש להניח שאף מנהג זה יסודותיו במנהג חסידי אשכנז
--------------------
עריכה: מנהג תקיעה כל החודש נמצא אף קודם לחסידי אשכנז, בראב"ן ובמנהיג
נערך לאחרונה על ידי היא שיחתי ב ד' ספטמבר 04, 2019 3:18 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

חד ברנש
הודעות: 2942
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: 'אלול!!!' יסודו מחסידי אשכנז?

הודעהעל ידי חד ברנש » ד' ספטמבר 04, 2019 2:03 am

כמה וכמה מחיבורי התשובה של חסידי אשכנז מצויים לפנינו בדפוס (בתחילת ספר חסידים; בתחילת ספר הרוקח; חיבורי התשובה הקצרים והמעובדים של הרוקח; דרשות לימי התשובה; שיר התשובות לרוקח; וכל הנדפס בעבודת הד"ר של א' קוזמה, ועוד ועוד),
ועד כמה שזכור לי, עניינו של חודש אלול כזמן מיוחד לתשובה, כמעט אינו נזכר (הייתי כותב: "אינו נזכר בכלל", ורק לרווחא דמילתא נזהרתי לכתוב "כמעט"). הם רק הזכירו כמה פעמים את המדרש על עליית משה למרום ותקיעת השופר מראש חודש אלול (או, בראש חודש אלול).
היוצא מן הכלל הוא מחברו של 'פירוש רבינו אפרים ב"ר שמשון על התורה' (והכוונה לפירוש הראשון שבכל פרשה ולא ל'מכתיבה אשכנזית') שלא נמנה על בני החוג המרכזי אלא על חוגו של ר' נחמיה ב"ר שלמה הנביא (כפי שזיהה מ' אידל), והוא דווקא הזכיר הרבה (יחסית) את עניינו של חודש אלול. ראה במיוחד בפרשיות של חודש אלול והסמוכות להן (מסביבות פרשת ראה/שופטים). ועי' גם: דרשות לימי התשובה, בתחילת המבוא.

בריושמא
הודעות: 715
הצטרף: ה' אוקטובר 07, 2010 1:32 pm

Re: 'אלול!!!' יסודו מחסידי אשכנז?

הודעהעל ידי בריושמא » ד' ספטמבר 04, 2019 9:06 am

ראשי התיבות המפורסמים של אני לדודי ודודי לי נמצאים לראשונה (?) בספר יין הרוקח.
האם יש לכך משמעות? זאת יורנו רבנו חד ברנש שרזי אשכנז נהירים לפניו.

חד ברנש
הודעות: 2942
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: 'אלול!!!' יסודו מחסידי אשכנז?

הודעהעל ידי חד ברנש » ד' ספטמבר 04, 2019 10:16 am

לא ידעתי זאת (אבל 'יין הרקח' על שיה"ש הוא לא ממש פירוש הרוקח בטהרתו, ויש שם קטעים מאוחרים שנכנסו לתוכו, וצריך לבדוק בפירוש הרוקח מהדורת קלוגמן. אבל דווקא אני סבור שהר"ת הזה מתאים לרוקח).
איני יודע עד כמה רמז זה משמעותי, כל זמן שישנה שתיקה מוחלטת ממעלתו של חודש אלול לתשובה.

דרומי
הודעות: 5250
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: 'אלול!!!' יסודו מחסידי אשכנז?

הודעהעל ידי דרומי » ד' ספטמבר 04, 2019 10:35 am

מתיאורו של הרמב"ם בספרו בהלכות תשובה נראה ברור שכל ההתעוררות היתה רק בעשרת ימי תשובה ולא קודם לכן.

ואגב, ב'המודיע' של השבת האחרונה - בתוספת התורנית - היה מאמר ארוך על מנהגי אלול בעדות המזרח. לא קראתיו בעיון, רק 'תפס' אותי מה שכתבו שם שבאחת העדות (כמדומה כורדיסטאן) ביטלו בשלב מסויים את מנהג התקיעה בשופר באלול, בטענה שלאחר ששומעים את התקיעות חודש שלם כבר לא מתרגשים בראש השנה... ואודה ולא אבוש ש'הזדהיתי' במדה מסויימת עם טענה זו.

וונדרבר
הודעות: 829
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: 'אלול!' יסודו מחסידי אשכנז?

הודעהעל ידי וונדרבר » ד' ספטמבר 04, 2019 10:48 am

היא שיחתי כתב:האם יש בזה מקום לומר כי חסידי אשכנז יסדו וחידשו את יחודו של ה'אלול'?
האם באחד מהגאונים או חכמי ספרד הקדומים מצינו איזכור לעניין האלול?

הטור בסי' תקפ"א הביא שנהגו לומר תחנונים מר"ח אלול, וראה בב"ח שהוא מדברי רי"ץ גיאת

היא שיחתי
הודעות: 3367
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: 'אלול!!!' יסודו מחסידי אשכנז?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' ספטמבר 04, 2019 2:48 pm

היא שיחתי כתב:ובטור סימן תקפא כתב

תניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג והקב"ה נתעלה א)באותו שופר שנאמר (תהלים מ"ז) עלה אלהים בתרועה וגו' ב)לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה ג)וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר א](עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' ג)וכדי לערבב השטן וכן נוהגין(א) באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה


אולם בפרקי דר"א לפנינו וכן בילקו"ש תהילים תשנד הקטע מסתיים בתיבות 'בכל שנה ושנה' ואילו ליכא להמשך וכל החודש וכו', וכפי הנראה הוא מלשונו של הטור. אבל בפרקי דר"א והילקו"ש אין מקור אלא לתקיעה בראש חודש גופא ולא מוזכר עניין התשובה במהלך החודש.
ובטור כתב דבאשכנז נהגו לתקוע כל בוקר וערב, ולא בדקתי מקורות המנהג אך כפי הנראה יש להניח שאף מנהג זה יסודותיו במנהג חסידי אשכנז

שו"ר דהב"ח כבר העיר דליתא בפרקי דר"א דידן

היא שיחתי
הודעות: 3367
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: 'אלול!' יסודו מחסידי אשכנז?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' ספטמבר 04, 2019 2:56 pm

וונדרבר כתב:
היא שיחתי כתב:האם יש בזה מקום לומר כי חסידי אשכנז יסדו וחידשו את יחודו של ה'אלול'?
האם באחד מהגאונים או חכמי ספרד הקדומים מצינו איזכור לעניין האלול?

הטור בסי' תקפ"א הביא שנהגו לומר תחנונים מר"ח אלול, וראה בב"ח שהוא מדברי רי"ץ גיאת

מצאתי מקומו:
הלכות רי"ץ גיאת הלכות תשובה עמוד נח
ואמר רב כהן צדק מנהג בב' ישיבות לומר תחנונים בי' ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים. משכימים בכל יום לבית הכנסת לפני עמוד השחר ומבקשים רחמים. ומתחיל שליח צבור ואומר תהילה לדוד ועונין אחריו ועומד ואומר קדיש ומתחיל ש"ץ ואומר תחנונים. וכשמסיים ואומר ואנחנו לא נדע אומר קדיש (ומקדש). ואומר רבינו האיי מנהגנו לומר תחנונים בהני י' ימים לחוד ושמענו דמקצת אתרי פרס קיימי מראש חדש אלול ואמרי דביה סליק משה להר זימנא שלישית ונחית בלוחות שניות ביום הכפורים. וכל המוסיף לבקש רחמים ותחנונים זכות הוא לו. ואנו מנהגנוה) כהני דקיימו מתחלת אלול.


ויש בזה מקור לסליחות החל מר"ח אלול, ובממילא מקור לתשובה בחודש זה

היא שיחתי
הודעות: 3367
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: 'אלול!!!' יסודו מחסידי אשכנז?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' ספטמבר 04, 2019 3:00 pm

היא שיחתי כתב:
היא שיחתי כתב:ובטור סימן תקפא כתב

תניא בפרקי ר"א בר"ח אלול אמר הקדוש ברוך הוא למשה עלה אלי ההרה שאז עלה לקבל לוחות אחרונות והעבירו שופר במחנה משה עלה להר שלא יטעו עוד אחר ע"ג והקב"ה נתעלה א)באותו שופר שנאמר (תהלים מ"ז) עלה אלהים בתרועה וגו' ב)לכן התקינו חז"ל שיהו תוקעין בר"ח אלול בכל שנה ושנה ג)וכל החדש כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר א](עמוס ג') אם יתקע שופר בעיר וגו' ג)וכדי לערבב השטן וכן נוהגין(א) באשכנז לתקוע בכל בוקר וערב אחר התפלה


אולם בפרקי דר"א לפנינו וכן בילקו"ש תהילים תשנד הקטע מסתיים בתיבות 'בכל שנה ושנה' ואילו ליכא להמשך וכל החודש וכו', וכפי הנראה הוא מלשונו של הטור. אבל בפרקי דר"א והילקו"ש אין מקור אלא לתקיעה בראש חודש גופא ולא מוזכר עניין התשובה במהלך החודש.
ובטור כתב דבאשכנז נהגו לתקוע כל בוקר וערב, ולא בדקתי מקורות המנהג אך כפי הנראה יש להניח שאף מנהג זה יסודותיו במנהג חסידי אשכנז

שו"ר דהב"ח כבר העיר דליתא בפרקי דר"א דידן


אך הראבי"ה אף הוא הביא כן מהפרקי דר"א
ראבי"ה חלק ב - מסכת ראש השנה סימן תקמב
ומה שנהגו לתקוע מראש חדש אלול בכל יום ויום, הכי תניא בפרקים דרבי אליעזר רבי יהושע בן קרחה אומר ארבעים יום עמד משה בהר קורא מקרא ביום ושונה משנה בלילה ולאחר ארבעים יום ירד ושבר הלוחות בשבעה עשר בתמוז ועשה ארבעים יום במחנה והרגו הלוים את ישראל והתקין כל שבט <ושבט> במקומו באחד באלול אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה עלה אלי ההרה והעבירו שופר בכל המחנה שהרי משה עולה להר שלא יטעו עוד בעבודה זרה והקדוש ברוך הוא נתעלה באותו שופר שנאמר עלה אלהים בתרועה וגו' ולכך התקינו חכמים שיהיו תוקעין בראש חדש אלול כל החודש בכל שנה ושנה כדי להזהיר ישראל שיעשו תשובה שנאמר אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב השטן שלא להסטין על ישראל


וראה ראב"ן סו"ס סא דגם שם הוא כן
נערך לאחרונה על ידי היא שיחתי ב ד' ספטמבר 04, 2019 3:10 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

היא שיחתי
הודעות: 3367
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: 'אלול!' יסודו מחסידי אשכנז?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' ספטמבר 04, 2019 3:01 pm

מאידך בשה"ל הוא 'בראש חודש אלול' ומשם הפרקי דר"א
ספר שבלי הלקט סדר ראש השנה סימן רפא
דין ראש חודש אלול למה נהגו לתקוע בשופר.
יש מקומות שנוהגין לתקוע בשופר בלילי ראש חודש אלול ומצאתי לרבינו נסים ז"ל מה שנוהגין החכמים שתוקעין בשופר בראש חדש אלול מצאתי לו עיקר במדרש וכך כתוב במקצת הגדות בראש חדש אלול אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה עלה אלי ההרה והעבירו שופר בכל המחנה משה עלה להר לקבל לוחות אחרונים שלא יתעו עוד אחר ע"ז והקב"ה נתעלה בתרועה ובאותו שופר שנאמר עלה אלהים בתרועה לכן התקינו חכמים שיהיו תוקעין בשופר בראש חדש אלול בכל שנה ושנה והכי איתא בפרקי ר' אליעזר:

היא שיחתי
הודעות: 3367
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: 'אלול!' יסודו מחסידי אשכנז?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' ספטמבר 04, 2019 3:08 pm

היא שיחתי כתב:מצאתי מקומו:
הלכות רי"ץ גיאת הלכות תשובה עמוד נח
ואמר רב כהן צדק מנהג בב' ישיבות לומר תחנונים בי' ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים. משכימים בכל יום לבית הכנסת לפני עמוד השחר ומבקשים רחמים. ומתחיל שליח צבור ואומר תהילה לדוד ועונין אחריו ועומד ואומר קדיש ומתחיל ש"ץ ואומר תחנונים. וכשמסיים ואומר ואנחנו לא נדע אומר קדיש (ומקדש). ואומר רבינו האיי מנהגנו לומר תחנונים בהני י' ימים לחוד ושמענו דמקצת אתרי פרס קיימי מראש חדש אלול ואמרי דביה סליק משה להר זימנא שלישית ונחית בלוחות שניות ביום הכפורים. וכל המוסיף לבקש רחמים ותחנונים זכות הוא לו. ואנו מנהגנוה) כהני דקיימו מתחלת אלול.


ויש בזה מקור לסליחות החל מר"ח אלול, ובממילא מקור לתשובה בחודש זה


אני כעת רואה שהר"ן עשה את הצושטל בין תקיעות כל החודש לבין סליחות בכל החודש, והוא מציין בפירוש שהתקיעות בכל החודש הוא אכן מנהג אשכנז!! כלומר הוא לא הכירו במקומות אחרים, ואילו סליחות בכל החודש כבר נמצא ברי"ץ גיאות שהוא מספרד
הר"ן על הרי"ף מסכת ראש השנה דף יב עמוד ב
גרסינן בפרקי דר"א הגדול פרק מ"ו רבי יהושע בן קרחה אומר ארבעים יום עמד משה בהר וכו' בר"ח אלול אמר השם למשה עלה אלי ההרה והעבירו קול שופר בכל המחנה שהרי משה עלה להר שלא יטעו עוד בע"ז. הקדוש ברוך הוא נתעלה באותו שופר שנא' עלה אלהים בתרועה וגו' וכך התקינו חכמים שיהו תוקעין בשופר בר"ח אלול בכל שנה ושנה כדי להזהיר את ישראל שישובו בתשובה שנאמר אם יתקע שופר בעיר וגו' וכדי לערבב את השטן שלא להשטין את ישראל ע"כ: ומכאן סמכו באשכנז לתקוע בכל חדש אלול לאחר התפלה בקר וערב ומכאן יש לסמוך מנהג אותו מקומות שמשכימין באשמורת מר"ח אלול ורב יצחק ז"ל בן גיאת ז"ל כתב ואנו מנהגנו כהנך דקיימי מתחלת אלול

היא שיחתי
הודעות: 3367
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: 'אלול!' יסודו מחסידי אשכנז?

הודעהעל ידי היא שיחתי » ד' ספטמבר 04, 2019 3:15 pm

בספר המנהיג אני רואה כי חלוק בזה מנהג הצרפתים מהאשכנזים
ספר המנהיג הלכות ראש השנה עמוד שכח-שכט
מנהג צרפת להתחיל מר"ח אלול ואילך לתקוע בכל יום, ויש לי סמך לדבר בפרקי ר' אליעזר, בר"ח אלול אמ' הקדוש ברוך הוא למשה עלה אלי ההרה והעבירו שופר בכל המחנה שהרי משה עלה להר ואל יתעו עוד ישראל אחר ע"ז והקב"ה נתעלה באותו שופר שנ' עלה אלהי' בתרוע' י' בקול שופר, לכן התקינו לתקוע בר"ח אלול בכל שנה ושנה, והצרפתי' עושים אף משם ואילך. אב"ן.
מנהג כל ישראל להשכים ולומ' תחנוני' מר"ה ועד כיפור שהם ימי רחמ' כדאמ' בר"ה דרשו י' בהמ', אמתי בי' ימי' שבין ר"ה ליה"כ. ויש מקומות בספרד שמתחילין מר"ח אלול, ויש לי סמך למנהגם מפני שעלה משה למרום בר"ח אלול לקבל לוחות האחרונות וירד ביום הכיפו' ולכך הוקבע לדורות יום מחילה וסליחה שנ' לו סלחתי כדבריך. אב"ן.


כאן הוא מזכיר את מנהג ספרד שמוזכר ברי"ץ גיאות להתחיל סליחות מר"ח אלול, וסומך זאת לעליית משה למרום, וכן הוא מביא את שני המנהגים אם לתקוע בשופר כל החודש או רק בר"ח.
על כל פנים אנו רואים שנושא התקיעות והסליחות הוא בוודאי קדום לחסידי אשכנז.
אמנם היחס לחודש כחודש תשובה לא מצינו עדיין בפירוש בקדום להם

אריה הכהן
הודעות: 188
הצטרף: ה' דצמבר 22, 2016 11:37 pm

Re: 'אלול!' יסודו מחסידי אשכנז?

הודעהעל ידי אריה הכהן » ה' ספטמבר 05, 2019 12:08 am

היא שיחתי כתב:מקורות לתשובה ועבודה באלול בפרט, יש ברבינו יונה, בספר היראה ובשע"ת. לאחר מכן מצינו בטור ובמהר"ח אור זרוע, כמו כן יש מאוחר יותר במהרי"ל.
ורבינו יונה הלא למד מתורתם של חסידי אשכנז, ובוודאי שהטור והמהר"ח המאוחרים יותר למדו הימנה, וכ"ש המהרי"ל.
האם יש בזה מקום לומר כי חסידי אשכנז יסדו וחידשו את יחודו של ה'אלול'?
האם באחד מהגאונים או חכמי ספרד הקדומים מצינו איזכור לעניין האלול?
אשמח לדעתכם

טור בשם רב האי גאון, וכן הוא מנהג הספרדים - באר הגולה ריש סי' תקפ"א

וונדרבר
הודעות: 829
הצטרף: ב' אוקטובר 06, 2014 3:04 pm

Re: 'אלול!' יסודו מחסידי אשכנז?

הודעהעל ידי וונדרבר » ה' ספטמבר 05, 2019 12:40 am

אריה הכהן כתב:
היא שיחתי כתב:מקורות לתשובה ועבודה באלול בפרט, יש ברבינו יונה, בספר היראה ובשע"ת. לאחר מכן מצינו בטור ובמהר"ח אור זרוע, כמו כן יש מאוחר יותר במהרי"ל.
ורבינו יונה הלא למד מתורתם של חסידי אשכנז, ובוודאי שהטור והמהר"ח המאוחרים יותר למדו הימנה, וכ"ש המהרי"ל.
האם יש בזה מקום לומר כי חסידי אשכנז יסדו וחידשו את יחודו של ה'אלול'?
האם באחד מהגאונים או חכמי ספרד הקדומים מצינו איזכור לעניין האלול?
אשמח לדעתכם

טור בשם רב האי גאון, וכן הוא מנהג הספרדים - באר הגולה ריש סי' תקפ"א

כבר ציינתי לעיל viewtopic.php?f=30&t=47367#p573181 לדברי הב"ח שם שהעיר שמש"כ בטור "ואנו מנהגינו כהנך דקיימי מראש חדש אלול" המילים אלו מקורם ברי"ץ גיאת [ואינם מרב האי גאון], וכן משמע ברא"ש וכו' עיי"ש.


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 7 אורחים