מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הידור מצוה באופן מעשה המצוה של תקיעת שופר

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
אליהו בן עמרם
הודעות: 1018
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

הידור מצוה באופן מעשה המצוה של תקיעת שופר

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ג' אוקטובר 01, 2019 10:25 pm

פסחים צ"ט:
ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם בעד שתחשך
וברש"י שם: "לא יאכל – כדי שיאכל מצה של מצוה לתיאבון משום הידור מצוה"
תוס' ברכות כא: ד"ה עד "וכתב רש"י בסוכה פרק לולב הגזול (דף לח:) דאדם המתפלל ושמע מפי החזן קדיש או קדושה אינו יכול להפסיק ולענות עם הצבור אלא ישתוק וימתין מעט דשומע כעונה וי"ל דלכתחלה אין לעשות כן דענייה חשיבא טפי הדור מצוה."
מכאן לכאורה יש מקור ל"הידור מצוה" באופן עשיית המצוה, ולאו דווקא בייפוי ה"חפצא" של המצווה, כ"שופר נאה", שכלול בדוגמאות של הגמ' בדרשה "זה א-לי ואנווהו".

ומכאן יש לשאול:
- האם יש ענין לתקוע בעצמו ולא רק לשמוע קול שופר. כדברי התוס' ב"שומע כעונה", שעדיף לענות בפיו מצד הידור מצוה?
- האם יש ענין מצד "הידור מצוה" שהתקיעות יהיו בקול רם ויפה, ולא צרוד לדוגמא, גם אם זה כשר מצד "כל הקולות כשרים"?
- האם יש ענין מצד "הידור מצוה", שכל שבר ושבר יהיה שווה באורכו ובקולו למשנהו? וכן כל קול בתרועה, שיהיה שווה - טרומיט אחד, ולא שחלקם יהיו כך וחלקם אחרת?
כלומר האם יש ענין שה"צלילים" יהיו ערבים לאוזן, בנוסף להיותם מדוקדקים עפ"י הלכה.
- האם יש ענין מצד "הידור מצוה", להדר ולשמוע את כל השיטות האפשריות, לא רק מצד חומרא, אלא מצד "הידור מצוה". ונפק"מ לדוגמא, לאלה שמחמירים לשמוע עוד כל מיני שיטות רק ביום הראשון שהוא מדאורייתא, ש"יהדרו" לשמוע אותן גם ביום השני, על אף שהוא מדרבנן, כי מ"מ יש בזה אולי חיוב לכתחילה משום "הידור מצוה".

ואולי, לא כך, שכן המצוה היא ב"שמיעה" ולא בתקיעה, ולכן אין שום הידור לתקוע בעצמו. ולכן זה שונה ממה שכתבו בתוס'.

ומ"מ, בענין אופן השמעת הצלילים, שיהיו "ערבים לאוזן", עדיין יש לחקור.
ואם כנים הדברים, הרי יש סוברים ש"הידור מצוה" מדאורייתא, ומ"מ עדיין לא ראיתי (ואינה ראיה) גם אצל המחמירים, שיש מחזרים לשמוע צלילים "ערבים לאוזן" מחשש דאורייתא זה, וכל דקדוקם רק לעניין חששות וחומרות הלכתיות למיניהן, ואולי גם זה מצד "הידור מצוה" מדאורייתא, א"נ שיש חיוב לכתחילה של "הידור" מדאורייתא, לעשות את מעשה המצוה לפי כל השיטות (נידון כבר באיזהו מקומן בפורום).

לענין
הודעות: 2399
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: הידור מצוה באופן מעשה המצוה של תקיעת שופר

הודעהעל ידי לענין » ה' אוקטובר 10, 2019 12:58 am

מזכיר את התרומת הדשן שהיה מהדר על אתרוג ריחני יותר, וכמ"ש בלקט יושר.

יושב ירושלים
הודעות: 823
הצטרף: ד' ינואר 18, 2017 6:33 pm
שם מלא: פסח הלפרין

Re: הידור מצוה באופן מעשה המצוה של תקיעת שופר

הודעהעל ידי יושב ירושלים » ה' אוקטובר 10, 2019 11:30 am

אליהו בן עמרם כתב:ומ"מ, בענין אופן השמעת הצלילים, שיהיו "ערבים לאוזן", עדיין יש לחקור.
ואם כנים הדברים, הרי יש סוברים ש"הידור מצוה" מדאורייתא, ומ"מ עדיין לא ראיתי (ואינה ראיה) גם אצל המחמירים, שיש מחזרים לשמוע צלילים "ערבים לאוזן" מחשש דאורייתא זה, וכל דקדוקם רק לעניין חששות וחומרות הלכתיות למיניהן, ואולי גם זה מצד "הידור מצוה" מדאורייתא, א"נ שיש חיוב לכתחילה של "הידור" מדאורייתא, לעשות את מעשה המצוה לפי כל השיטות (נידון כבר באיזהו מקומן בפורום).

זו תופעה כללית בהרבה מצוות, ואפשר לראות שבדרך כלל המדקדקים לצאת ידי כל השיטות פחות מדקדקים על הנוי החיצוני וכן להיפך [מלבד יחידי סגולה המקדקים בשניהם], כגון באתרוג: יש את המחזרים אחר אתרוג נקי מכל רבב אפילו הקטן ביותר שאינו מורגש בעין ואינם מקפידים על צורת גידולו וכדו' ויש להיפך, וכן רבים.

אליהו בן עמרם
הודעות: 1018
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 6:56 pm

Re: הידור מצוה באופן מעשה המצוה של תקיעת שופר

הודעהעל ידי אליהו בן עמרם » ד' אוקטובר 23, 2019 7:30 pm

לענין כתב:מזכיר את התרומת הדשן שהיה מהדר על אתרוג ריחני יותר, וכמ"ש בלקט יושר.

אין זה דומה לכאו' לנדו"ד, כיון ששוב ההידור מתייחס ל"חפצא" של המצוה, ועל זה יש ראיה מהדוגמאות בגמ' של זה א-לי ואנווהו, ואילו הדיון לעייל עוסק בהידור באופן "עשיית" המצוה.

כולל יונגערמאן
הודעות: 285
הצטרף: ו' דצמבר 10, 2010 9:09 pm

Re: הידור מצוה באופן מעשה המצוה של תקיעת שופר

הודעהעל ידי כולל יונגערמאן » ה' אוקטובר 24, 2019 5:31 am

יושב ירושלים כתב:
אליהו בן עמרם כתב:ומ"מ, בענין אופן השמעת הצלילים, שיהיו "ערבים לאוזן", עדיין יש לחקור.
ואם כנים הדברים, הרי יש סוברים ש"הידור מצוה" מדאורייתא, ומ"מ עדיין לא ראיתי (ואינה ראיה) גם אצל המחמירים, שיש מחזרים לשמוע צלילים "ערבים לאוזן" מחשש דאורייתא זה, וכל דקדוקם רק לעניין חששות וחומרות הלכתיות למיניהן, ואולי גם זה מצד "הידור מצוה" מדאורייתא, א"נ שיש חיוב לכתחילה של "הידור" מדאורייתא, לעשות את מעשה המצוה לפי כל השיטות (נידון כבר באיזהו מקומן בפורום).

זו תופעה כללית בהרבה מצוות, ואפשר לראות שבדרך כלל המדקדקים לצאת ידי כל השיטות פחות מדקדקים על הנוי החיצוני וכן להיפך [מלבד יחידי סגולה המקדקים בשניהם], כגון באתרוג: יש את המחזרים אחר אתרוג נקי מכל רבב אפילו הקטן ביותר שאינו מורגש בעין ואינם מקפידים על צורת גידולו וכדו' ויש להיפך, וכן רבים.


ושניהם עושים כהלכה; שניהם מחפשים אחר 'הדר' רק שכל אחד יש לו הבנה אחרת ב'הדר'..


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים