מקדש מלך כתב:לעניין תוספת יוה"כ, נראה שתלוי במחלוקת המפורסמת האם התוספת מקבלת את כל דיני היום או רק לעניין איסורי מלאכה ועינוי ואכמ"ל.
אבל בלאו הכי לא יועיל, כי תוספת ביציאתו היא רק מה שמחויבים מדינא, היינו שתיים או ארבע דקות, זמן צאת השבת המקובל אצלנו שהוא שלוש כוכבים הסמוכים זה לזה, ולאחר מכן הוא רק איסור דרבנן בעלמא לעשות מלאכה לפני הבדלה, ואינו כמו בכניסתו שיכול לקבל עליו יותר משיעור החיוב המינימלי.
וכל זה לעניין דברי הרב איש ספר, אבל את לשון הרב פרי יהושע לא הבנתי, שנראה שמתלונן על המקפידים למהר, ובאמת מתלונן יותר על המאחרים. איני יודע אם ניסוחו לא ברור או שאני לא קולט את הכוונה הנכונה, אודה להסבר.
אני לא מתלונן כלל, אלא שואל מה ששאלו אותי,
יש משמעות כמעט מפורשת במ"ב בסוף תפיל מנחה שאם מסים נעילה קודם היום וממשיך עם פזמונים ואבינו מלכינו וכו' אחר השקיעה ועד צאת הכוכבים לא יכול לומר קדיש תתקבל (אני לא כ"כ מבין את הסברא הזאת אבל כך כתוב שם בשם פוסקים), ואם כן מה נעשה לעניין נעילה שאמנם מנהגם כנראה היה לפי הרמ"א שלא נושאים כפים, אבל על השו"ע שכתב שנושאים כפים, כתב גם המ"ב (בשם מג"א הגה' מימוני) שאם אין סיפק בידם יאמרו הפזמונים אחרי התפילה, ואם כן קדיש תתקבל הוא לאחר צאת הכוכבים, ומה נענה על כך
והחילוק שכתב האי"ס אפשרי, שנעילה שאני כיון ויכול בוודאי להמשיכה גם בלילה, (ועכ"פ את השים שלום בוודאי), ואם כן אפשר שלא נחשבת תפילת יום בהכרח, אבל מהמ"ב בעצמו לא משמע כך כאמור שהרי כתב שם שאם התפילה נמשכה בלילה כמו נעילה רק אז בסדר, משמע שאם הנעילה נגמרה ביום לאו שפיר עבדי, ומה נדחוק שכוונתו לסתם דוגמא בעלמא, לא משמע כלל),
וצ"ע דידיה אדידיה.