מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

◆ שאלות והערות קצרות בעניני אלול וימים נוראים ◆

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
י. אברהם
הודעות: 1510
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

וגם את נח באהבה זכרת - פי' נאה

הודעהעל ידי י. אברהם » ג' ספטמבר 20, 2016 9:53 pm

בזכרונות אומרים:
וגם את נח באהבה זכרת ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים בהביאך את מי המבול לשחת כל בשר מפני רע מעלליהם, על כן זכרונו בא לפניך יהוה אלהינו להרבות זרעו כעפרות תבל וצאצאיו כחול הים ככתוב בתורתך ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישוכו המים, ונאמר וישמע אלהים את נאקתם ויזכיר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב, ונאמר וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר.


בס' אורה ושמחה פ' נח (להרב שמחה יאיר רוזנפלד אבד"ק פיעטרקוב)
העיר למה בא זכרון נח בכזה אריכות. ועוד מהו הלשון 'וגם' את נח וכו'?

וכתב לפרש שאנחנו מזכירים לפניו ית' מליצת זכות בעדנו, כי הרי באמת נח לא הי' נחשב נגד אברהם כלום, רק לפי דורו שהיו רשעים גמורים הי' נחשב צדיק, וזכה לקבל כל הטוב ההוא,
על זה אומרים וגם את נח כו', ר"ל הרי גם את נח שלא הי' צדיק כל כך, ואעפ"כ זכרת אותו באהבה כו',
א"כ אנחנו אף שאיננו צדיקים, אבל נגד הדור, אומות העולם הרשעים גמורים ועושים כל תועבה, הרי אנחנו צדיקים גדולים וראוים אנחנו לזכור אותנו מאוד באהבה וכו'. עכ"ד ודפח"ח.

ודבריו א"ש יותר לפי נוסח התפלה הנדפס ברמב"ם: הלא את נח באהבה זכרת כו'.

חוקר ודורש
הודעות: 866
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2016 11:39 am

תענית דיבור בראש השנה היכן המקור לדבר

הודעהעל ידי חוקר ודורש » ג' ספטמבר 27, 2016 11:49 am

ראיתי שיש מקפידים על תענית דיבור בר"ה האם יש מקור מיוחד לכך.

פרי יהושע
הודעות: 2961
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am
שם מלא: משה מרדכי אייכנשטיין

דקדוק הדין בתקיעת שופר רמז לימי הדין

הודעהעל ידי פרי יהושע » ש' אוקטובר 01, 2016 11:53 pm

שמעתי סברא שהמנהג לדקדק כל כך בתקיעת שופר על כל שיטות הגא' והרא' מלבד שהוא נובע מהחרדה המיוחדת של יום הדין, בכוחו גם להפוך ולמתק הדין שרואים איך האדם חרד ומדקדק על הדין ובכך עצמו ממתק על עצמו כל הדינים, האם יש לכך מקור כתוב באיזה ספר מהקדושים שלפנינו?

במסתרים
הודעות: 422
הצטרף: ד' מאי 26, 2010 4:05 am

לקיים מצות לתקוע בשופר

הודעהעל ידי במסתרים » ד' אוקטובר 05, 2016 8:23 am

במחזורים ב'לשם יחוד' לפני תק"ש "שצוונו לשמוע [התוקע אומר: לתקוע] קול שופר"

האמנם יש חילוק בין מצות השומע והתוקע?
את"ל שעיקר המצוה הוא לשמוע קול שופר כנוסח הברכה ולשון הרמב"ם, האם אמירת "לתקוע" מקלקלת כוונת המצוה?
האם שייך לכאן לשון הכתוב תקעו בחודש שופר, ולשון רז"ל רחמנא אמר תקעו?

מי חיבר נוסח זה?

הוא היה אומר
הודעות: 176
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 11:50 pm

כפרות - מעשר כספים?

הודעהעל ידי הוא היה אומר » א' אוקטובר 09, 2016 1:27 pm

האם מותר לעשות מנהג כפרות עם מעשר כספים?

מה שנכון נכון
הודעות: 9210
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: כפרות - מעשר כספים?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' אוקטובר 09, 2016 1:45 pm

ראה מ"ב סימן תרה ס"ק ו.

יונת אלם
הודעות: 180
הצטרף: ג' יוני 13, 2017 1:58 pm

שופכים לב כמים

הודעהעל ידי יונת אלם » ה' ספטמבר 07, 2017 11:17 pm

השנה יחסר מהתפילות בר"ה אחד מהש"צ היותר מיוחדים ה"ה הגאון המופלא רבי שמואל יעקב בורנשטיין זצ"ל. בכלל בשנים האחרונות 'נעלמו' אם אפשר לקרוא לזה כך, כמה מהבעלי תפילות המיוחדים כמו הגר"א פינקל והגרמ"מ חדש. כפי מה שידוע כמעט ולא נותרו מהבעלי תפילות ששופכים לב כמים ומתפללים ברגש רב.
האם יוכלו היודעים לציין על בעלי התפילות האלו שנמס כל לב מתפילתם.

עמקן
הודעות: 1310
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

דעת הגריש"א באריכות התיקעיות כשהאריך בתרועה

הודעהעל ידי עמקן » ש' ספטמבר 16, 2017 9:03 pm

במשנה ברורה של דרשו הביאו מספר [אשרי האיש אאל"ט] שהגריש"א הורה שלכתחילה יש ענין להאריך התקיעה כנגד התרועה במקרה שעשה תרועה גדולה יותר מהשעירו. אבל שמעתי שהגרד"א מורגנשטרן אומר שהגריש"א אמר לו להדיא שאין צריך להקפיד בזה. פתחתי ספר שרגיל להביא פסקיו ולא ראיתי שום התחייחסות לכל הענין. איזה ספר מוסמך כן הביא דעתו.

עושה חדשות
הודעות: 8046
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

ניקב וסתמו - בטל ברוב?

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ספטמבר 17, 2017 10:19 pm

שופר שניקב וסתמו פסול, מה הדין כשנתערב בשופרות כשרים, בטל ברוב? או אולי דמכיון דהחיסרון הוא בתקיעה ולא (רק) בעצם השופר, ל"ש כאן ביטול ברוב.

ספרים וועלט
הודעות: 604
הצטרף: ו' פברואר 27, 2015 8:50 pm

טבלא עם כל צורות השברים והתרועה

הודעהעל ידי ספרים וועלט » ב' ספטמבר 18, 2017 3:44 am

האם יוכל מישהו להעלות טבלא כזאת לתועלת הרוצים להחמיר בעוד שיטות?

משולש
הודעות: 5506
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

בטוחים שיעשה להם נס

הודעהעל ידי משולש » ג' ספטמבר 19, 2017 1:59 pm

שלום וברכה
מה פירוש בטוחים שיעשה להם נס, ואיך יש הרבה אנשים שלא עוברים, ואיך אברהם יצחק ויעקב ומשה ואהרן ודוד וכו' כולם נענשו ולא נעשה להם נס.
בברכה

אברהם
הודעות: 1296
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

"ואף את בריתי יצחק" לזכרונות

הודעהעל ידי אברהם » א' ספטמבר 24, 2017 11:14 am

הסתפקתי באומר פסוק "וזכרתי את בריתי יעקב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור והארץ אזכור" האם יש בידיו ג' זכרונות או ארבעה?
כלומר, האם המילים 'ואף את בריתי יצחק' שכפשוטם הכוונה שאף את בריתי יצחק 'אזכור', נחשבות גם הם לאמירת זכרונות. [וכדעת רבי יוסי שגם המזכיר פקדונות יצא יד"ח זכרונות, וכן המזכיר תרועה יצא בשופרות וכן המזכיר ה' אחד יצא במלכויות, כיון שיש בהם אותה משמעות של מלכויות זכרונות ושופרות].

ונפק"מ למי שלא סיים התיבות 'והארץ אזכור' [כדברי הריטב"א שאין צריך דוקא פסוק שלם], האם כבר יצא בפסוק זה ג' פעמים זכרון של תורה?

והנה חז"ל דרשו ממה שלא נאמר זכרון גבי יצחק שאפרו צבור ומונח לפניו, אך זה לכאורה אינו מפקיע עניין הזיכרון אלא אדרבה זהו זיכרון מעולה יותר. וצ"ע.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

סליחות בזמן שביהמ"ק יבנה בב"א

הודעהעל ידי מיכאל1 » ד' ספטמבר 27, 2017 8:11 am

לכאורה עצם אמירת הסליחות יישאר גם לעתיד לבוא, אולם רובם של הסליחות יצטרכו לעבור עיבוד מחדש או שמא יוזכרו גלויות העבר?

ההוא גברא
הודעות: 585
הצטרף: ב' אוגוסט 29, 2011 4:19 pm

Re: סליחות בזמן שביהמ"ק יבנה בב"א

הודעהעל ידי ההוא גברא » ד' ספטמבר 27, 2017 10:06 am

קל וחומר מתפילת שמונה עשרה וכמבואר במבי"ט שבזמן שבית המקדש קיים הנוסח שונה. (בסידור רס"ג כתוב שאנשי כנה"ג תיקנו שני נוסחי תפילה, אחד לזמן שבית המקדש קיים ואחד לזמן חורבנו, ולא הגיע אלינו אלא אחד).

כמובן גם היום יש מבחר מספיק גדול של סליחות במנהגים שונים כדי לעשות סדר סליחות שיש בהן רק בקשת סליחה בלי תלונה על צרות הגלות.

אורח
הודעות: 597
הצטרף: ה' יולי 21, 2011 8:14 pm

ר"א בן דודריא קודם התשובה, מושלם בב"א לחבירו?

הודעהעל ידי אורח » ה' ספטמבר 28, 2017 10:20 pm

איך נתקבלה תשובתו וקנה עולמו, אם לא פייס את כל מי שצריך לפייס? האם בבן אדם לחבירו היה מושלם?

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

סליחות בליל יוה"כ שחל להיות בשבת

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » א' אוקטובר 01, 2017 12:46 am

מנהג האשכנזים וכפסק הרמ"א סי' תרי"ט ס"ג שלא לומר אבינו מלכנו ביוה"כ שחל להיות בשבת. ומקורו הביא בד"מ מן הריב"ש סי' תקי"ב ושם מבואר הטעם
שאין זה מנוסח התפילה עצמה והוא נוסח שאלת צרכים לעצמו אין לאמרו בשבת אבל שאר הסליחות והבקשות הנהוגות לומר בתפלה עצמה ביוה"כ א"צ לשנותן מפני שחל בשבת אף אם יש בהן שאלת צרכים וזהו שאמרו בירושלמי תני אסור לשאול צרכיו בשבת רבי זעירא שאל את רבי חייא בר אבא מהו מימר רוענו זוננו פרנסנו כלומר בברכת המזון א"ל טופס של ברכה ך היא כלומר וכיון שהוא צריך לומר ברכה זו אין לשנות מטבע הברכה ממה שהוא אומר בחול שאין אסור שאלת הצרכים אלא להוסיף על מטבע הברכה או כששואל עצמו שלא בתוך ברכה הצריכה לו

אבל טעם זה מספיק רק לסליחות הנאמרות ביום בתוך התפילות, וא"כ מה הטעם למנהגנו לומר סליחות בלילה שלא בתוך הברכה ולא לומר אבינו מלכנו?

מרדכי מלכה 1
הודעות: 6
הצטרף: ב' יולי 09, 2018 12:48 pm

אלול כשלא ניתן ליצר הרע לקטרג בראש השנה איזה משפט הוא זה

הודעהעל ידי מרדכי מלכה 1 » ג' אוגוסט 28, 2018 2:16 am

ידוע בגמרה שתקיעת השופר גורמת ליצר הרע להתבלבל
ואינו מקטרג באותו יום אז מה יועיל משפט שהקטגור לא נמצא מי יעמוד נגד הטיעון ומי יעיד שחטאנו ומה הועיל ה' שלא נותן ליצר הרע דווקה ביום זה להתבלבל זה משפט לא הוגן

משה ישעיהו
הודעות: 30
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 1:27 pm

בעל מקריא- קיצור הלכות והמנהגים

הודעהעל ידי משה ישעיהו » ג' ספטמבר 04, 2018 9:10 pm

נשלחתי ע"י בעל מקריא מתחיל שזקוק לקיצורי הדינים וההלכות והמנהגים השונים הנוגעים לבעל מקריא [כמובן שלומד את הדינים ממקורם אלא שזקוק לקיצור ושינון] האם למאן דהו מחברי בית המדרש יש דבר כזה תחת ידו ויכול לעלתו לכאן.
בתודה מראש

פרץ מוצקין
הודעות: 77
הצטרף: ב' נובמבר 14, 2011 9:34 am

ה' אורי זה ראש השנה - משפטים מחזקים לר"ה

הודעהעל ידי פרץ מוצקין » ד' ספטמבר 05, 2018 11:35 pm

יש כאן ב"ה אשכולות מלאים כל טוב, בהיקף ובעומק. וברשותכם אולי יש מקום גם לזה:

אני רוצה לאסוף כאן משפטים קצרים מחז"ל ומראשונים שניתן להפיח עם שינונם, ציפייה, כיסופים וגעגועים לקראת ראש השנה.

כמו למשל זה שבא בראש האשכול.


ה' אורי זה ראש השנה. ויק"ר פ' כא.

נא לציין מקור לכל מאמר.

יש"כ גדול. וזכות הרבים והרבות (...!) תלויה בכם!

עובדיה חן
הודעות: 1160
הצטרף: א' מאי 21, 2017 7:27 am

תקיעות לאחר התפילה

הודעהעל ידי עובדיה חן » ה' ספטמבר 06, 2018 10:27 pm

יש שנהגו לצאת כל השיטות בשופר ולכן נהגו לתקוע אחרי התפילה,ושמעתי בשם הרב שטרן שמי שלא שמע תקיעות ובא רק בתקיעות שלאחר התפילה, לא יצא ידי חובה כי הבעל תוקע לא תקע זאת לחיובה אלא לרווחה ולמנהג בעלמא ולפיכך לא יוצאים ידי חובה בעיקרה של המצווה,ולא זכיתי להבין את דבריו מה לי עיקרה מה לי מנהג הרי התוקע כיוון להוציא וצ"ע

י. אברהם
הודעות: 1510
הצטרף: ש' ינואר 30, 2016 10:05 pm

טעם אמירת "א-ל מלך יושב" (מ"הנודע ביהודה")

הודעהעל ידי י. אברהם » ש' ספטמבר 08, 2018 11:54 pm

בדרושי הצל"ח כתב כי אמירת א-ל מלך יושב הוא "כדי שידעו שהוא ברחמים גדולים מקבל שבים"

אל מלך יושב.PNG
אל מלך יושב.PNG (47.8 KiB) נצפה 555 פעמים

טרקטור
הודעות: 31
הצטרף: ו' יוני 09, 2017 11:56 am

מהו 'דין' ומהו 'משפט'

הודעהעל ידי טרקטור » א' ספטמבר 09, 2018 12:08 am

הסתפקתי האם [ומהו] יש הבדל בין 'דין לבין 'משפט'.
יום ראש השנה - מכונה בהרבה מקומות יום הדין, כאשר כמעט בכל ההזכרות בתפילה מוזכר שהוא 'יום המשפט'. [המלך המשפט, שופט כל הארץ, ועוד רבות.] מלבד פיוט לא-ל עורך דין... ביום דין.

[להבדיל אא"ה, גם בימינו - בי"ד רבניים נקראים בית דין, ואילו ערכאות שלהם נקראים בית משפט, הלא דבר הוא.]

יתכן ועמדו בזה באיזשהוא אשכול - אודה להפניה.

איש גלילי
הודעות: 2409
הצטרף: ג' יולי 08, 2014 3:28 pm
מיקום: הגליל העליון

Re: מהו 'דין' ומהו 'משפט'

הודעהעל ידי איש גלילי » א' ספטמבר 09, 2018 12:29 am

המלבי"ם לשיטתו, פירש הבדל בזה (תהלים ט ה).

לענין
הודעות: 2399
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

אחת ואותה של מעלה

הודעהעל ידי לענין » ב' אוגוסט 19, 2019 12:58 am

בחצי גבורים האחרון מופיע בקובץ ליקוטים שכתבו הח"ר יונתן בהג"ר ברוך.
ושם איתא:

[מו] אחת ואותה של מעלה, הרי שתים. אחת ואותה של מעלה, הרי שלש. וכן כולם.

ואין פותר מאי קאמר!
אינני מצליח להבין אפילו את הפירוש הפשוט של דבריו.

נראה שהוא בא להסביר כיצד הגענו למספר של 'אחת ושתים' 'אחת ושלוש', ולכן הוא מיישב ומבאר שצירוף האחת שלמטה עם ההזאה שלמעלה, זהו השתים שאומרים 'אחת ושתים'. והדברים קשים ואינם מובנים כלל, הרי האחת שלמעלה נמנית כל הזמן בפני עצמה, וה'שתים' 'שלש' אלו ההזאות שלמטה המוסיפות והולכות. וא"כ קודם כל קשה מהו שהוצרך לומר 'הרי שתים', שמניינא דשתים מתקבל על ידי צירוף העליונה עם התחתונה, הרי ה'שתים' הוא שתי ההזאות שלמטה, ומה שייכות בין מניינם לאותה של מעלה?
וביותר צ"ע שמדבריו מבואר שה'אחת' שמונים כל הזמן, וה'אותה של מעלה', תרתי נינהו, וצ"ע טובא, שהרי זו אותה ההזאה, ומלבדה מוסיפים למנות שבע שלמטה.

לכאורה ברור שיש כאן איזו טעות סופר, וצ"ע על המהדיר שלא התייחס לזה, ורק כתב בסתמא שבא לבאר את האמור בסדר העבודה, אחת ואחת וכו'.

חיים שאול
הודעות: 389
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

ספרי סליחות ומחזורים

הודעהעל ידי חיים שאול » ש' אוגוסט 31, 2019 10:00 pm

איזה סליחות ומחזורים מומלצים מבחינת הנוסח (ואי השמטות כידם הטובה של המדפיסים)?

גמח
הודעות: 267
הצטרף: ד' ינואר 16, 2013 6:48 pm

שיעור טורמיטין בשופר

הודעהעל ידי גמח » ב' ספטמבר 23, 2019 2:29 pm

ראיתי אשכול שדובר בזה מה שיעורו בשניות אולם ראיתי סרטון של הרב אביטן בו הוא מדריך לתוקעים

ושם אומר שכשעושים בתרועה - טו טו וכו' כל טו כזה הוא שני קולות היינו הפתיחה והסגירה ויוצא שכשעושה טו 5 פעמים (שהוא מאוד קצר) הרי זה מעבר לתשעה טורמיטין.

האם באמת כן הוא?

הרואה
הודעות: 1446
הצטרף: ג' פברואר 14, 2017 2:57 pm

שופר בלי הכשר

הודעהעל ידי הרואה » ש' ספטמבר 28, 2019 10:14 pm

לפני 6 שנים כמדומה, קניתי שופר מחנות בירושלים ברח' מאה שערים, בעל החנות /המוכר היה יהודי דתי לאומי.
בלי הכשר.
יש חשש בזה? מישהו מכיר ויודע?
תודה רבה.

אברך
הודעות: 356
הצטרף: ד' מאי 05, 2010 12:13 am

להשלים סליחות וכדו'

הודעהעל ידי אברך » ש' ספטמבר 28, 2019 10:30 pm

ישנם תפילות שנכנסו לתפילה לא מאנשי כנה"ג אלא במשך הדורות,
נראה שכל שבת אנו אומרים בקבלת שבת את כל המזמורים אף שאין זה מעיקר נוסח התפילה, וישנם פיוטים שנתחברו ממש ע"י האחרונים.
אינני יודע את מנהג העולם, אבל תמיד חשבתי לעצמי שמי שאיחר וחיסר אין ענין גדול להשלים, זה לא כמו פסוקי דזימרא וכדו'.
השאלה בסליחות אם אדם חיסר איזה קטע, האם יש ענין להשלים, כמובן שאדם שמעונין מעצמו להתחזק ולומר את כל הפיוטים כיון שזה מחזק אותו, ודאי שיש ענין. השאלה אם צריך להקפיד על כך.
יש על זה בפוסקים?

עמקן
הודעות: 1310
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: שופר בלי הכשר

הודעהעל ידי עמקן » א' ספטמבר 29, 2019 12:17 am

הרואה כתב:לפני 6 שנים כמדומה, קניתי שופר מחנות בירושלים ברח' מאה שערים, בעל החנות /המוכר היה יהודי דתי לאומי.
בלי הכשר. יש חשש בזה? מישהו מכיר ויודע?
תודה רבה.

צריך להיות רשום לראות כל הקובצים כאן, אבל יש מידע חשוב בענין זה.

דרומי
הודעות: 5399
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

'כפרות' בלילה (לפני חצות)

הודעהעל ידי דרומי » א' אוקטובר 06, 2019 2:55 pm

ידוע ששללו הפוסקים אמירת 'סליחות' וי"ג מדות בשעות הלילה, לפני חצות, מחמת שאז אינו זמן המתאים כי הוא זמן של 'גבורות'.

אולם בנוגע לעשיית 'כפרות' על תרנגול ראיתי שכן נוהגים לעשות גם בלילה.

האם יש מי ששלל בפירוש עשיית 'כפרות' בלילה? [הכוונה כמובן לפני חצות הלילה]

ישראל אליהו
הודעות: 1466
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: 'כפרות' בלילה (לפני חצות)

הודעהעל ידי ישראל אליהו » א' אוקטובר 06, 2019 3:00 pm

בן איש חי שנה ראשונה פרשת וילך אות ב:

וכפי הסוד ענין שחיטה זו היא למתק הגבורה לכן זמן הראוי יותר לד"ז הוא באשמורת סמוך לעלות השחר שהוא עת רצון,
ופה עירנו אשר בפ"י יש קהל רב, א"א לעשות הכל באותה שעה על כן מוכרחים שוחטי מתא להתחיל בד"ז מתחילת הלילה, ואף על פי שסובבים בעיר שוחטים רבים יותר משלושים, עכ"ז אין יכולים לגמור כל הלילה כולה, אלא משלימים עוד בשלש וארבע שעות ראשונות מן היום, ובטוחים בה' שהכל יקובל ויעלה לרצון לפניו כאלו נעשה הכל כראוי.

לא שלל.

חיימקה
הודעות: 1033
הצטרף: א' ספטמבר 04, 2011 2:30 am

מקום אמירת "אבינו מלכנו"

הודעהעל ידי חיימקה » א' אוקטובר 06, 2019 9:41 pm

למנהג אשכנז שאינם אומרים לאחר החזרה או"א אלא מיד נופלים על פניהם - נוהגים שקודם אומרים א"מ ולאחמ"כ תחנון.
למנהג ספרד שנוהגים לפני נפ"א להקדים או"א - מצאתי בזה שני מנהגים:
א. דעת המט"א בסי' תר"ב סי"א שאומרים או"א אשמנו... לאחמ"כ א"מ ואח"כ נפ"א.
ב. דעת החיד"א במדבר קדמות מערכת נ' אות ב' לומר קודם א"מ ואח"כ וידוי ונפ"א וכתב מרן בס' חזו"ע שכן נוהגים ב"ס.

בסידורים נוסח ספרד לעו"ז הדפיסו את א"מ לאחר נפ"א - מה מקורם?

עזריאל ברגר
הודעות: 6146
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: מקום אמירת "אבינו מלכנו"

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ב' אוקטובר 07, 2019 11:45 am

מקור מנהגנו (חב"ד ועוד) מהמובא בספרים שלא להפסיק בין שמו"ע לנפילת אפים.


חזור אל “אלול וימים נוראים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים