חילוק תקיעות דמיושב לאחד ומעומד לאחר
פורסם: א' נובמבר 03, 2019 12:48 pm
בשו"ע או"ח תקצ"ב סעיף ד' נאמר "זה שתוקע כשהן יושבין תוקע על סדר הברכות" וכ' המשנ"ב ס"ק ט"ו "דהמתחיל במצווה אומרים לו גמור" אך בס"ק י"ז הוא כותב שכ"ז בזמניהם שהיו נותנין לו לתקוע בסתמא וא"כ זכה מיד בכל התקיעות אבל עכשיו שנוהגין בקצת מקומות ליתן הסדרים לאחר א"כמעולם לא זכה בה הראשון ושרי" ומשמע שזכות התוקע הראשון בתקיעות דמעומד נובעת מההסכם עם הצבור, והרי לפי הסברא של המתחיל במצווה אומרים לו גמור משמע שהענין הוא משום שהתחיל במצוה ומה טעם יש לחלק לפי זה אם סוכם מראש שאחר יתקע או לא ואולי לכתחילה יש לא לסכם כך?