ובפשיטות המקור הראשון הוא בדרשות ר"י אבן שועיב, שהוא מביא (בדרשה לר"ה) שני פעמים ירושלמי לא ידוע.
א.
ב.ומכאן כתבו בירושלמי שאסור לאדם שישן בראש השנה, כדאמרינן התם הך ברנש דדמיך "בריש שתא" ועוסקין בדיניה לעיל שהוא מורה עצלה דכתיב מהלך נרדם:
וכן אמרו בירושלמי על חד בר נש דדמיך "בריש שתא" ודיינין יתיה, מכאן נהגו שלא לישן בימי ראש השנה:
ולאחרונה בדקתי כמה כת"י של ן' שועיב ומצאתי בכמה כת"י (חמש במספר) [משנים, וממקומת שונים, כך שלא נראה שזה ט"ס] שבקטע השני כתב
היאך ברנש דמייאן "ביומא טבא" וכו'
וזה מוזר מאד שהרי שאפילו בהכת"י, שכן כתיב "יומא טבא" זה מופיע רק בקטע השני אבל בקטע הראשון כן כתיב כמו שהוא לפנינו "ריש שתא".
אשמח מאד לעזרה, ולעוד מידע,
בתודה מראש!