במ"ב סתקפ"ג סק"ח כתב "ובקצת מקומות ראיתי כשחל יום א' בשבת הולכין בשני לנהר. ואפשר מפני שהנהר חוץ לעיר ומשום הוצאה שנושאין ספרים וכדומה לכך הולכין ביום ב' [פמ"ג]:".
לכאו' מש' שברוב המקומות לא נהגו כך. אולם בכל ההלכות הנדפסות בזמנינו ראיתי שכותבים סתם שאם חל בשבת הולכים ביום השני, וכתבו המקור במ"ב, וכמדומה שכך נוהגים כולם היום.
ויש להעיר שכפי הנראה המנהג נשתרבב רק מחמת שהוזכר במ"ב (ע' במטה אפרים סתקצ"ח ס"ה שכתב שגם אם חל בשבת אין לבטלו), אולם לענ"ד נראה שהמ"ב מעולם לא התכוין לומר שיש לנהוג כן בדוקא, אלא רק רצה להעיד שיש כזה מנהג. (ודומה לזה נראה לי במש"כ הרמ"א סתר"ד ס"ב לגבי אבינו מלכנו בעיו"כ שיש מחלוקת בזה ומנהג עירו לאומרו רק אם חל יוה"כ בשבת, ומזה כולם כותבים שלפי הרמ"א נוהגים לאומרו כשחל יו"כ בשבת וממילא כך כולם נוהגים, וגם בזה לענ"ד נראה שהרמ"א לא התכוין לומר שכך יש לנהוג, אלא רק להעיד מה המנהג בעירו). האם אתם מסכימים, או שלדעתכם הכוונה היתה לומר שכך יש לנהוג?