פורום אוצר החכמה

בפעם הראשון שמצינו משה בהר חורב, הוא רועה את צאן יתרו חותנו, ושם מתגלה אליו האלקים ומצווה עליו להוציא את בני ישראל ממצרים. שמו של המקום מוזכר בפסוק כ"הר האלקים חורבה" (משא"כ בעת מתן תורה), ומצינו שם דו-שיח בין הקב"ה למשה, כך שמתאים מאוד הלשון "מי שענה".

לפום ריהטא נראה, שכוונת הפייטן הוא על הפעם ההוא שנתגלה אליו האלוקים בחורב לראשונה, וע"ז אומר "מי שענה למשה בחורב הוא יעננו".

אמנם מהסדר והמבנה של הפיוט לא נראה ככה, כיון שהוא מונה אותו אחרי הקטע של "מי שענה לאבותינו על ים סוף". יש מקום לומר שכוונת הפייטן הוא בעת מתן תורה, ושם נאמר "משה ידבר והאלקים יעננו בקול", כך שמתאים לומר על זה "מי שענה". אם הכוונה היה על ביקורו הראשון של משה ב'הר האלוקים חורבה', יוקשה למה מונה אותו הפייטן אחר 'אבותינו בים סוף'.

האם יש איזה בירור בענין זה?

נ.ב. בפיוט "רחמנא" שאומרים אצל בני ספרד, לא מוזכר משה בחורב, רק כוללים אותו עם הקטע שלפני זה, "משה ואבותינו בים סוף".

לכאורה הכוונה ל"סלחתי כדברך", ועל התפילות שערך אחר חטא העגל