פורום אוצר החכמה

לא הבנתי דבריו הק', דהא אדרבה בתוס' כתוב להיפוך, שהאתרוג נקרא תפוח, ולא שתפוח (דידן) נקרא אתרוג, וצ"ע רב.

ממה שכתבתי על דבריו בעבר

ולכאורה הדברים נראים קשים, שהרי אין כל קשר בין אתרוג לתפוח מלבד שיבוש לשוני שחל במהלך הדורות. אולם נראה בכוונתו שבאמת בלשון המקרא שתי הפירות קרויים 'תפוח', גם התפוח בן ימינו וגם האתרוג, בדומה לקרוב משפחתו של האתרוג התפוז, ששמו הוא ראשי תיבות של 'תפוח זהב'. וכן משמע בשו"ת יד חנוך סימן ח וז"ל "ואשר נראה לי ליישב מנהג העולם שנוהגים ליקח לחרוסת פרי עץ הנקרא עפפי"ל, אינו משום שנמשלו בו ישראל, אלא טעמא אחרינא איכא, כמו שכתבו הקדמונים ז"ל (טור או"ח סימן תע"ג), ומקורו מש"ס פרק ערבי פסחים (פסחים קטז.) זכר למה שהיו יולדות בניהן במצרים תחת התפוח שלא יכירו בהן מצרים, שנאמר (שיר השירים ח, ה) 'תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ'. והנה בזה גם רבינו תם יודה שאין הכוונה על עץ אתרוג, אלא היינו עץ שקורין עפפי"ל בוי"ם, שטוב לישכב תחתיו בימות השרב ולהתגונן בצלו, כי ענפיו מסתעפים לכל צד, ויש מקום להסתתר תחתיו, שאין נמצא זה בעץ האתרוג, ואם כן קרא דתחת התפוח בהכרח מוסב על אילן עפפי"ל, וזה ברור".
ולכאורה יש להוכיח כהנחה זו, שהרי בלשון חז"ל ודאי שהתפוחים והאתרוגים אינן מין אחד, וכמפורש במשניות מעשרות (פרק א משנה ד) "התפוחים והאתרוגין חייבים גדולים וקטנים", הרי שהם שני מינים נפרדים - תפוחים ואתרוגים. ולא סביר להניח שלשון חז"ל השתנתה מלשון התורה לקרוא לפרי אחר בשם תפוח ולמונעו מפריו הנכון. ואשר ע"כ מסתבר ששני הפירות שמם תפוח (וכן גם דעת החוקרים, שפשיטא שתפוח דימינו הוא התפוח שבימי המקרא).