בחרוז,
זְכֹר
מָשׁוּי בְּתֵבַת גֹמֶא מִן הַמַּיִם
נָמוּ דָּלֹה דָּלָה וְהִשְׁקָה צֹאן מַיִם
סְגוּלֶיךָ עֵת צָמְאוּ לְמַיִם
עַל הַסֶּלַע הָךְ וַיֵּצְאוּ מַיִם
בְּצִדְקוֹ חֹן חַשְׁרַת מָיִם
===
ואיכא למתמה, דעל הסלע הך קאי אמסה ומריבה, דשם נצטווה משה רבנו, הִנְנִ֣י עֹמֵד֩ לְפָנֶ֨יךָ שָּׁ֥ם ׀ עַֽל־הַצּוּר֮ בְּחֹרֵב֒ וְהִכִּ֣יתָ בַצּ֗וּר וְיָצְא֥וּ מִמֶּ֛נּוּ מַ֖יִם וְשָׁתָ֣ה הָעָ֑ם וַיַּ֤עַשׂ כֵּן֙ מֹשֶׁ֔ה לְעֵינֵ֖י זִקְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃, ויש בזה מזכרת עוון לבני ישראל, דבתריה כתיב, וַיִּקְרָא֙ שֵׁ֣ם הַמָּק֔וֹם מַסָּ֖ה וּמְרִיבָ֑ה עַל־רִ֣יב ׀ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְעַ֨ל נַסֹּתָ֤ם אֶת־השם לֵאמֹ֔ר הֲיֵ֧שׁ השם בְּקִרְבֵּ֖נוּ אִם־אָֽיִן׃, וטפי ה"ל להזכיר את מרה, דבמרה נצטוו מקצת פרשיות של תורה. ואע"פ שגם במרה היו קשי עורף כמפורש ברש"י ז"ל, מ"מ אינו כמו מסה ומריבה.