קמצן_קדוש כתב:השנה הטרידה אותי השאלה,
על שום מה נהגו בנות ישראל להחמיר כ"כ במצוות תקיעת שופר והלא קי"ל שנשים פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא וכו' וכן הביא השו"ע להלכה ובמ"ב שם לא כתב ולא הזכיר שום עניין או מנהג או חומרה או קבלה מיוחדת של בנות ישראל בעניין זה.
וראיתי שכתב הרב צ'זנר שנהגו בנות ישראל וקבלו על עצמן להחמיר בזה, וכרך שמועה זו במימרא אחרת של המ"ב וכתב "וכן מובא במ"ב" ונשמע מזה שהמ"ב כותב גם על עניין זה שקבלו על עצמן וכו' אך באמת אינו בנמצא כלל.
וביותר שבד"כ יום ראש השנה הוא יום ארוך של תפילות וכו' וללכת לשמוע תקיעות (במיוחד לאשה עם ילדים קטנים) זה ממש טרחה גדולה לה ולבעלה.
(ויש שמגיעה לבית הכנסת עם ילדיה וטורדים את כל המתפללים וכו' ואו שבורחת באמצע הסעודה ולעיתים יוצא שמותירה את בעלה עם העוללים ופעמים שזה עלול לגרום לבעיות בשלום בית והוא הוא מה שהזכיר באבודרהם לגבי מצוות עשה שהזמן גרמא וכו' דנשים פטורות משום שלום בית וכו עיי"ש).
באמת, מקצת קהילות לא נהגו הנשים לשמוע קול שופר, כפי ששמעתי כמדומני מחסיד צאנז זקן, על מנהגם מקדם.
אף בעדות מזרח, עיין המצורף מנהג ק"ק דבדו.
ועוד צירפתי מהרב שמכונה נאמ"ן ס"ט, טעם, מדוע בקהילות רבות אמנם מקפידות נשים לשמוע.
בספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות שופר:
[א] דרש מהר"י סג"ל הכל חייבין בשופר בין קטנים בין גדולים. אכן נשים פטורות דמצות עשה דזמן גרמא הוא. אך שמכניסין את עצמן לחיוב. והואיל שמחייבין את עצמן צריכין להזדרז לתקן צרכיהן הן בתכשיטין הן בתבשילין להיות פנויות לבא בית הכנסת ולהיות שם לשמוע קול שופר, ואל יטריחו את הציבור להמתין אחריהם. ואמר שבמדינת אושטרייך היו נוהגות הנשים לבשל בערב ר"ה על ראש השנה ויהיו בר"ה פנויות בבהכ"נ, וביוצאם מבהכ"נ החמו המאכל. ויכוונו כולם שיהיו בבית הכנסת הנשים והבתולות לשמוע התפלה והתקיעות מראש ועד סוף, וכן נהגינן עתה.
והואיל והנשים הכניסו את עצמם בחיוב התקיעה נכון הדבר אם יכולין בשום צד שיניחו התינוקות בבית כדי שלא יפסיקום משמוע קול שופר דאין יוצאין אא"כ במכוונו לשמוע קול שופר מראשו ועד סוף וכן בא"ח. ולפיכך גם אם התוקע מאריך בתקיעות יותר מן השיעור, אל יאמר אדם כבר שמעתי את השיעור מה לי באריכות קול, אך חייב לשמוע את הכל. אכן האנשים אשר מחוייבין בדאורייתא בתקיעת שופר לא יחזיקו כלל התינוקות אצלם בעודן התקיעות שמא יבטלום משמיעת קול בראותם תחבולות התינוקות. ואמר מהר"י סג"ל שנשגבה פליאה בעיניו מאין בא שנהגו המנהג הרע הזה להוליך התינוקות לבית הכנסת לשמוע הם קול שופר, בשלמא בקריאת המגילה עבדינן משום שמחה והכא מאי, תינוקות קטנים שהגיעו לחינוך מצוה לחנכם. ואם אי אפשר לאשה להניח את בנה בביתה אז יותר טוב להחזיקו אצלה בבהכ"נ הנשים, דאינהו אינן חייבים כ"כ כאנשים. אכן המנחת בנה בביתה הרי זו משובחת דהכניסה את עצמה לחיוב וגם אנו מברכינן למעניהם על תקיעת שופר.