פיוט אתה כוננת - כמו שהוזהר - היכן הוזהר ?

[יאיר ורטהימר]

בטבילה הראשונה כתוב "וְיָרַד וְטָבַל וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג כְּמוֹ שֶׁהֻזְהָר"
בטבילה השניה מופיע "חָל וּפָשַׁט בִּגְדֵי זָהָב וְיָרַד וְטָבַל כְּמוֹ שֶׁהֻזְהָר וְעָלָה וְנִסְתַּפָּג"
ובטבילות האחרות לא מוזכרות המילים "כמו שהוזהר"

כבר העירו שהכהן הוזהר להסתפג שלא יחצצו מים בין בשר לבגד (משנה למלך פ"ב ה"ב מהלכות יום הכיפורים)
אבל שינוי הנוסח טעון ביאור, ומלבד זאת שבטבילות האחרונות לא מוזכר, הנה בטבילה השניה המילים "כמו שהוזהר" נאמרו על הטבילה ולא על הסיפוג.

[צופה_ומביט]

כמו שהוזהר הראשון ביאר מעלתו היטב שקאי על הנסתפג, שהוא חיוב מן הדין מכמה טעמים.

לגבי מדוע לא מוזכר שוב להלן - בפשטות די להזכיר פרטים כאלה (שאינם עצם סדר העבודה) בפעם הראשונה שהם מתקיימים.

לגבי הפעם השניה שכתוב "טבל כמו שהוזהר" - כמדומה שבנוסח הספרדים אכן לא כתוב שם כמו שהוזהר.

ולדידן שכן גרסינן, יש לבאר (ראיתי כעי"ז מובא מהעבודה תמה לגבי שש על מצוה לקיים דתו בטבילה ראשונה) על פי המשנה ג, ה שהיו מחמין לו את המים אם הוצרך לכך, ומבואר שם (עיין פיה"מ ותפא"י) שחימום זה הוי שבות, וממילא מותר רק במקדש, אבל טבילה ראשונה שהיתה בחול לא הותר בה חימום המים (כך ראיתי, ולפי"ז צ"ע דברי העבודה תמה הנ"ל), ולפי זה בטבילה השניה היתה הפעם הראשונה שטבל במים מחוממים, ועכ"ז לא כיוון להנאתו להתחמם במים אלא "טבל כמו שהוזהר", רק משום המצוה ולשם שמים. (ואל"כ יכולה גם להיות בעיה עם איסור רחיצה ביוכ"פ).

ומש"כ בטבילה ראשונה שש על מצוה לקיים דתו ג"כ יש לבאר עד"ז (בלא עניין חימום המים) מצד עצם הטבילה במים ביוהכ"פ שהותרה לו משום המצוה, למרות איסור רחיצה ביוכ"פ, ואף שיכול להיות לו תענוג מזה והקלת קושי התענית (ובכה"ג גם יכול להיות איסור רחיצה), מכ"מ לא כיוון להנאה אלא כל ששונו באותה טבילה היתה רק שמקיים בזה דתו ולא לתענוג כלל.

[אליהו חיים]

אזהרה לפני התחלת עבודת היום (טבילה ראשונה) אולי בכלל השבועה בערב יוה"כ שהזהירו אותו שלא ישנה דבר (יומא פרק א' משנה ה')
ואזהרה לפני טבילה שניה אולי מתיישב עפ"י דברי רבינו אליקים (העתקתיו לכאן) ועי' שם בהערה קס"ג, ומכאן נראה דהוזהר ממש וכפשטות לשונו (ולא כמסקנת הדברים בהערה הנ"ל) והטעם כדי לזרזו להתחיל תיכף עבודות המיוחדות להיום וכמו שהובא שם בהערה הנ"ל

פרוה אמגושא רבינו אליקים ).pdf

(139.21 KiB) הורד 47 פעמים

.

[באמונתו]

אזהרה לפני התחלת עבודת היום (טבילה ראשונה) אולי בכלל השבועה בערב יוה"כ שהזהירו אותו שלא ישנה דבר (יומא פרק א' משנה ה')
ואזהרה לפני טבילה שניה אולי מתיישב עפ"י דברי רבינו אליקים (העתקתיו לכאן) ועי' שם בהערה קס"ג, ומכאן נראה דהוזהר ממש וכפשטות לשונו (ולא כמסקנת הדברים בהערה הנ"ל) והטעם כדי לזרזו להתחיל תיכף עבודות המיוחדות להיום וכמו שהובא שם בהערה הנ"ל.

נפלא!
עיין נוסח הגניזה:

[אליהו חיים]

ייש"כ
כמובן נוסח הגניזה על הבילה השניה 'וטבל כמה (=כמו) שטבל' אין לו ביאור, ואולי צ"ל כמה שטבל 'לראשונה', וגם בזה לא מבואר החידוש, ואדרבה כיון שטובל בקודש (ובמקוה שחומם במים חמין או בעששיות של ברזל) הרי אינו דומה לטבילה ראשונה.

[צופה_ומביט]

אולי (בדוחק גדול) "כמה שטבל" הכוונה כפי שרצה, במקוה מחומם או לא מחומם.
ואולי הוא ט"ס וצ"ל גם כאן כמה שהוזהר (ויוסבר כמש"כ לעיל, וגם בטבילה הראשונה שכתב כמו שהוזהר - על הטבילה ולא על ההסתפגות, שנראה מכאן ש"עלה ונתספג" היא תוספת מאוחרת בפיוט - יש לבאר כמש"כ לעיל, ומה שצריך לפרט בשתיהן כי בשניה נוסף שלפעמים הוחמו לו המים ומצד זה היה צריך כאן ביותר לשים לבו לטבול רק משום שהוזהר ולא להנאתו).

אפשר לראות באותו כת"י איך/מה נכתב בטבילות הבאות? ייש"כ להמביא ומעלה.

אגב, נכתב כאן וינסך את היין בכל כלי יושר. לפנינו: בכל כלי שיר, ולכאורה יותר נכון.

[באמונתו]

שאר טבילות מתוך כ"י קדומים אחרים (https://maagarim.hebrew-academy.org.il/ ... 042&page=2):

[צופה_ומביט]

ייש"כ, באלו כתוב בכ"מ "עלה ונסתפג" ולא כהכת"י מהגניזה בצילום הנ"ל.

האם באלו שהבאתם כעת כתוב בטבילה ראשונה ושניה "כמו שהוזהר"?

[אליהו חיים]

כעת ראיתי בפירוש עבודת ישראל (קימחי) דהביא מה'עבודה תמה' ומהר"י ניגרין (מלאכת עבודת הקודש) דגורסים וטבל כמו שטבל וסותר פירושם הדחוק בזה, ובספר וזאת ליהודה (להר"י עייאש) מפרש דר"ל כמו טבילה ראשונה שהיה נזהר מחציצה והוצרך לזה דלא נאמר דגופו כבר מוחזק בטהרה מטבילה הא' ועוד דהו"א דשאר הטבילות כתוספת קדושה בעלמא קמ"ל.
ואח"כ מתקן העבו"י הגירסא דצ"ל כמו שהוזהר וכתב כלומר כמו שהוזהר מפי הזקנים 'ראה לפני מי אתה נכנס למקום אש להבת שלהבת' וכלשון הפייטן לעיל על השבעת הזקנים עליו, (ובת' חת"ס או"ח סי' קע"ו דהשבועה כולל גם כל עבודות היום ולא רק על הקטורת וכן בתפא"י פ"א מ"ה אות כ"ח, וכמו שציין המהדיר בהוצאת משנת ר"א).
אך על 'כמו שהוזהר' שכתב הפייטן לענין טבילה הא' לא כתב כלום, וכנראה דמפרש לה על דקדוק הטבילה וכמו שכתב הפייטן לפני כן 'עושה מצוה באימה וביראה ובודק עצמו מחוצצי טבילה' ולכן לא פי' שם כלל, ואדרבה סובר דלא ניתן לפרש כמו שהוזהר שבטבילה א' על אזהרת השבועה דהרי טבילה זו ועבודות שאח"כ אינו שונה משאר כל השנה וצ"ע.
[ועי' מש"כ לעיל].

[באמונתו]

כעת ראיתי בפירוש עבודת ישראל (קימחי) דהביא מה'עבודה תמה' ומהר"י ניגרין (מלאכת עבודת הקודש) דגורסים וטבל כמו שטבל וסותר פירושם הדחוק בזה, ובספר וזאת ליהודה (להר"י עייאש) מפרש דר"ל כמו טבילה ראשונה שהיה נזהר מחציצה והוצרך לזה דלא נאמר דגופו כבר מוחזק בטהרה מטבילה הא' ועוד דהו"א דשאר הטבילות כתוספת קדושה בעלמא קמ"ל.
ואח"כ מתקן העבו"י הגירסא דצ"ל כמו שהוזהר וכתב כלומר כמו שהוזהר מפי הזקנים 'ראה לפני מי אתה נכנס למקום אש להבת שלהבת' וכלשון הפייטן לעיל על השבעת הזקנים עליו, (ובת' חת"ס או"ח סי' קע"ו דהשבועה כולל גם כל עבודות היום ולא רק על הקטורת וכן בתפא"י פ"א מ"ה אות כ"ח, וכמו שציין המהדיר בהוצאת משנת ר"א).
אך על 'כמו שהוזהר' שכתב הפייטן לענין טבילה הא' לא כתב כלום, וכנראה דמפרש לה על דקדוק הטבילה וכמו שכתב הפייטן לפני כן 'עושה מצוה באימה וביראה ובודק עצמו מחוצצי טבילה' ולכן לא פי' שם כלל, ואדרבה סובר דלא ניתן לפרש כמו שהוזהר שבטבילה א' על אזהרת השבועה דהרי טבילה זו ועבודות שאח"כ אינו שונה משאר כל השנה וצ"ע.
[ועי' מש"כ לעיל].

שוב מצאתי שאף גולדשמידט הדפיס ע"ד הגניזה הנ"ל (עיין המצ"ב), אלא שמדובר בשני שרידים בלבד (ראה המצורף פה המשך קטע), ע"כ כפי הנראה חסר שאר טבילות שם, לכן השלימום מתוך כ"י אחרים.
(מעין לשונו: "וינסך את היין בכל כלי יושר", מופיע אף גם לעיל שם: "וספירת יושר וזריקת דם". יושר כמו כשר, תקין, הגון).

[יאיר ורטהימר]

בהקשר למובא : ובספר וזאת ליהודה (להר"י עייאש) מפרש דר"ל כמו טבילה ראשונה שהיה נזהר מחציצה והוצרך לזה דלא נאמר דגופו כבר מוחזק בטהרה מטבילה הא' ועוד דהו"א דשאר הטבילות כתוספת קדושה בעלמא קמ"ל.

לכאורה פשוט שהיה צריך לבדוק עצמו בטבילות האחרות מחוצצי טבילה, ובודאי שאין גופו מוחזק מחציצה, שכן הוא נתעסק בדם ובשר ושומן, ודינו כמבואר ביו"ד קצ"ט סעיף י"ג בנתעסקה בדברים החוצצין שלא עלתה לה טבילה, וכך אמרו מורי הוראה, שהכהן היה צריך לעיין בכל טבילה מחדש בגופו (ואולי גם חפיפה, אם כי הוא תקנת עזרא בלבד)
ואם כנים הדברים, הרי שבכל טבילה מחדש צריך לומר "כמו שהוזהר"