חיס כתב:עד עכשיו לא מצאתי ספר "שלמי ציבור" לא כאן ולא בספריה הלאומית אז מה הכוונה ?
חיס כתב:מצאתי ב"אמרי קדוש- אור עולם" (עמוד 11) שהרה"ק מסטרליעסק זי"ע אכל יותר מדרך הטבע
חיס כתב:יש אומרים שהגר"א אכל בכל ערב יום הכיפורים צימוקים.
כנראה חוץ מהסעודות שכתוב במפורש בשו"ע להרבות בסעודות.
כותב כתב:חיס כתב:מצאתי ב"אמרי קדוש- אור עולם" (עמוד 11) שהרה"ק מסטרליעסק זי"ע אכל יותר מדרך הטבע
ראה בספה"ק מאור עינים פ' האזינו (ד"ה ועיה"כ) לבאר דברי רש"י (ר"ה ט.) מדוע נקרא האכילה בערב יום כיפור עינוי, על פי מה שכתבו המקובלים (עי' פע"ח שער יוה"כ פ"א) שצריכים לאכול אכילה גסה בערב יום כיפור, ולהרבות באכילה ושתיה כשיעור שני ימים. וכיון שאוכל אכילה גסה כזו, שפיר נקרא עינוי. ועפי"ז מובן היטב מדוע אפקיה רחמנא לאכילה בתשיעי בלשון עינוי, כיון שאוכל כל כך, עד שהוא עינוי, ואין לו הנאה מזה כלל, עכתודה"ק
חיס כתב:יש אומרים שהגר"א אכל בכל ערב יום הכיפורים צימוקים.
כנראה חוץ מהסעודות שכתוב במפורש בשו"ע להרבות בסעודות.
הכהן כתב:חיס כתב:יש אומרים שהגר"א אכל בכל ערב יום הכיפורים צימוקים.
כנראה חוץ מהסעודות שכתוב במפורש בשו"ע להרבות בסעודות.
אני שמעתי זאת על הגאון מהריל"ד מבריסק זצוק"ל
ואמר אח"כ וכל מעשיך יהיו לשם שמים והוא מאמר חשוב וכולל מאד עניינו שהאדם בודאי צריך להתעסק בענייני העולם ובישוב המדינה לצורכי הגוף והזהירו שאף כשמתעסק בעניינים אלו לא יהא כונתו אלא להשלמת הנפש ונמצאת זוכה אפילו בעת מעשה ההוא אחר שכונתך בו אינה לשם המעשה ההוא אלא לשלמת הנפש והוא ענין אומרו ברכות ס"ג א' בכל דרכיך דעהו ... והוא ג"כ אצלי אומרם ז"ל ברכות ח' ב' כל האוכל בט' כאלו התענה תשיעי ועשירי כלומר שאחר שאכילתו בתשיעי היתה לכונה כדי שיוכל להתענות כראוי בעשירי נמצא שהוא זוכה באכילתו והוי כאלו התענה תשיעי ועשירי
למאי_נמ? כתב:ועי' מטה אפרים סי' תרד ס"ק מג. ובעבר שמעתי שטעם האוכלים שש סעודות הוא מטעם זה - כפול מיום רגיל שאוכל ג' סעודות (וכן ראיתי מובא בשם הגר"מ אליהו).
ומשמע מכאן דמצות עשה מן התורה הוא לאכול בתשיעי, או עכ"פ מצוה בעלמא לא מצות עשה, עיין פרי חדש [אות א ד"ה וא"ת ל"ל וד"ה וא"ת לימא], (ודוגמא תוספת שבת).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 69 אורחים