פורום אוצר החכמה

חידה: מדוע בלשון התורה (ויקרא כג, כז למשל) נקרא יום כיפור בלשון רבים "יום הכיפורים"? [מקור קדום יחסית]

כפרה לחיים, כפרה למתים.
כפרה לעברות שבין אדם למקום, כפרה לעברות שבין אדם לחברו.

וע"ע פרדס רמונים, שער כג פרק י.

זקן ששכח כתב:כפרה לחיים, כפרה למתים.
כפרה לעברות שבין אדם למקום, כפרה לעברות שבין אדם לחברו.

יפה מאוד, אך בקשתי מקור, הישנו?

זקן ששכח כתב:וע"ע פרדס רמונים, שער כג פרק י.

עשית חיפוש, וזה מה שיצא? אולי תסביר לי מה הוא אומר?

ומדוע נקראת מסכת סוכה בל' יחיד לעומת חג הסוכות בל' רבים ואילו מסכת פסחים בל' רבים לעומת חג הפסח שנאמר בל' יחיד?

.

יאיר כתב:ואילו מסכת פסחים בל' רבים לעומת חג הפסח שנאמר בל' יחיד?

עי' תוס' ד"ה ערב פסחים בפסחים ד' צט ע"ב, ולתי' ראשון קושייתך קשה אכן, אך לתי' שני דקאי אפסח ראשון ופסח שני, יתכן שהמסכת נקראת פסחים כי מדברת על ב' פסחים; ראשון ושני, אך החג עצמו נקרא פסח כמובן.

.

לייטנר כתב:עשוי, יש לך עניין לעקוב אחרי הערותי?!

ב"ה זוכים לכוין, רק רוצים קצת להרחיב ולהוסיף מקורות וביאורים על דבה"ק.

ביוכ"פ ראיתי ב"עבודת התפילה" בעמוד כג הערה ב שמביא מרש"ר הירש שכיפורים מורה על הרבה עבירות והרבה מיני עבירות שמתכפרים ביום זה. וכן מד"מ בשם מהרי"ו שנקט כיפורים לשון רבים לחיים ולמתים.
אך בעיקרון התכוונתי לריקאנטי ויקרא טז, יח שכתב שנקרא כפורים כי מיעוט כפורים שנים, כפרת כנסת ישראל של מעלה שנטמאת בעוונותיהן של ישראל, וכפרת ישראל שלמטה וכו' ע"כ.

עוד על פי סוד עי' בפרע"ח שער יוה"כ פ"ה.

עשוי לנחת כתב:

זקן ששכח כתב:כפרה לחיים, כפרה למתים.
כפרה לעברות שבין אדם למקום, כפרה לעברות שבין אדם לחברו.

יפה מאוד, אך בקשתי מקור, הישנו?

משנ"ב תרכ"א ס"ק י"ח בשם מהרי"ו.

עוד טעמים בזה:
ע' זוה"ק אמור דף ק' ע"ב.
ע' פע"ח פ' ב'.
מילתא בטעמא, ח"ב סי' רכ"ו.

ידוע כפורים כמו חג הפורים