הרעיון הוא פשוט למדי. מן המקורות משתקף שסדר ההקפות כפי שהוא מופיע במחזורים ובסידורים, הוא חלק מהוצאת ספר התורה לקריאה והחזרתו לאחמ"כ!
וגם בזה השתבשו, שהרי בשעת אמירת הפיוט יש להקיף עמו את הבימה - ובקושי עושים את זה היום.
הענין שהפיוטים קשורים לסדר הוצאת ס"ת ללא כל קשר להקפות, כתוב להדיא במחזור ויטרי!
מחזור ויטרי סימן תי ואילך כתב:
לשמחת תורה. קודם שיוציאו ספר תורה:
אתה הראית לדעת. כי י"י הוא אלהים אין אין עוד מלבדו: אין כמוך באלהים י"י ואין כמעשיך: לעושה נפלאות גדולות לבדו כי לעולם חסדו: ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצינו והצילנו מן הגוים להודות לשם קדשך ולהשתבח בתהילתך: יהי י"י אלהינו עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יעזבנו ואל יטשנו: מי כמוכה באלים י"י מי כמוכה נאדר בקודש נורא תהילות עושה פלא: י"י מלך י"י מלך י"י ימלוך לעולם ועד: י"י עוז לעמו יתן י"י יברך את עמו בשלום: יהי נא אמרינו לרצון לפני אדון כל: שמע ישראל י"י אלהינו י"י אחד: ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה י"י ויפוצו אויביך וינוסו משנאיך מפניך: קומה י"י למנוחתיך אתה וארון עוזיך: כהניך ילבשו צדק וחסידיך רנן ירננו: בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך. שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד י"י עיזוז וגיבור י"י גיבור מלחמה: שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד: מי הוא זה מלך הכבוד י"י צבאות הוא מלך הכבוד סלה: פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים: כי מציון תצא תורה ודבר י"י מירושלם: ומוציאין ספרי תורות מן הארון ובעוד שאוחזין ס"ת יאמר שליח ציבור בקול רם:
[תיא] אוהבי י"י זרע עבדיו. ספרו שבח מעבדיו. גדלו לי"י אתי ונרוממה שמו יחדיו: מושל בגבורה. יקבץ שה פזורה. יביאנו לבית הבחירה. מקדש י"י כוננו ידיו: השב ישיב לקדמתו. הררי קודש ויסודתו. כמו זכר לעולם בריתו. וינחם כרוב חסדיו: הכן מזבח ומנורה. וישימו באפך קטורה: כליל ומנורה טהורה. בהקבץ עמים יחדיו: חזון משיחך הקם כניבא. אלהים יבנה ערי חרבה. ואוהבי שמו ישכנו בה. וינחלוה זרע עבדיו: גדלו: אחר:
[תיב] ידיד אל עדת לאומו. שבחוהו בעולמו. גדלו לי"י אתי ונרוממה יחדיו שמו: שוכן בשמי מרומו. ימהר ויחיש לעמו. בן דוד להקימו. ובן יוסף להרימו ולהרים קרנימו: בכל קצוי הדומו יביאם לבית אולמו. כהבטיח תמימו. יקים דבר נאומו. על אדום ישליך זעמו: ונבנתה עיר על תילה. והיתה דרך מסילה. אל עיר מקומו לה. יבואהו לבית התפילה. ויהי אלהיו עמו: אל אדיר וקדש ועיר. תורתו נתן לצפיר. מסיני בא והעיר. וגם זרח משעיר. והופיע מהר למו: לך עמד שיר יחדשו. ולשמך יקדישו. בני נכר ירחשו ויכלמו ויבושו. ויאדרוך עמו בפימו: ואחר כך יאמר:
[תיג] גדלו לי"י אתי ונרוממה שמו יחדיו: רוממו י"י אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש י"י אלהינו: ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קיוינו לו ויושיענו זה י"י קיוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו: אנא י"י הושיעה נא. אנא י"י הצליחה נא. אנא י"י ענינו ביום קראינו: ופוסע מעט מעט באלפא ביתא:
[תיד] אל אלהי הרוחות הושיעה נא. בוחן לבות הצליחה נא. גואל חזק ענינו ביום קוראינו: דובר צדק הושיעה נא. הדור בלבושו הצליחה נא. וזוכר נשכחות ענינו ביום קוראינו: זך וישר הושיעה נא. חנון ורחום הצליחה נא. טוב ומטיב ענינו ביום קוראינו: יושב מרום הושיעה נא. כביר כח הצליחה נא. לבש גאות ענינו ביום קוראינו: מלך מלכים הושיעה נא. נורא ונשגב הצליחה נא. סומך ועוזר ענינו ביום קוראינו: עיזוז וגיבור הושיעה נא. פודה ומציל הצליחה נא. צדיק ומצדיק ענינו ביום קוראינו: קורא הדורות הושיעה נא. רוכב ערבות הצליחה נא: שועה תחינות. תומך תמימים ענינו ביום קוראינו: עלה למגדל אומ' על הכל: לאחר שקראו כולם אומ' החזן למסיים את התורה רשות זה:
גם במנהגים טירנא זה מוכח לכאו' כן! [הוא מזכיר את מנהג "החיפוש" בלילה (
ולא כפי שכתבתי לעיל שהוציאו אותם בחינם), היינו גלילת שלושה מספרי התורה לצורך קריאת היום, אבל מפורש בדבריו שהוציאו את
כל ספרי התורה, ולכן יש יותר טעם לערוך עמהם הקפות כדי שלא יעמדו בחינם (ומאידך גיסא, טעם זה אינו מועיל למה שאין עורכין הקפות ביום, אם לא השתמשו בכל ספרי התורה, ויל"ע).]
ספר המנהגים (טירנא) שמיני עצרת כתב:
בליל שני הוא שמחת תורה. מעריב את יום השמיני. ותפילה וקידוש כאמש. ואז מפקין כל הספרי תורות [שבארון], וש"צ נוטל ספר תורה [אחת] ומתחיל אנא יי' הושיעה נא וכו' אלהי הרוחות וכו' ב' או ג' חרוזות. ומסבבין המגדל והעם עמו עם הספרי תורות, ויש אומרים על הכל בברונא. ואז גוללין ומחפשין וזאת הברכה בספר תורה ראשונה, ובשנייה בראשית, ובשלישית למוסף ביום השמיני בפינחס. ומזמרין זמירות ואחר כך עומדין עם כל הספרי תורה ואומר ש"צ התקבצו מלאכים ושישו ואשריכם ישראל ובוא יבוא צמח, מכל אחד ב' או ג' חרוזות. והקהל עונין ג"כ יהללו ואדון עולם. ואם מוצאי שבת אומרין ותודיענו. ויין קידוש נר הבדלה זמן. כדפירשתי לעיל. ופונין מסוכה ואוכלין בבית.
שחרית. ש"צ מתחיל נשמת. מלומדי מורשה. יוצר, אשרי העם. אופן, אשנבי. זולת, אז בקשוב. ועולין לדוכן. הלל וקדיש שלם. אתה הראית וכו' אב הרחמים הטיבה וכו'. ומפקין (ח) כל ספרי תורות [שבארון] וש"צ אומר שמע, אחד, גדלו. ועומד אצל המגדל ואומר אנא יי' הושיעה נא כאמש רק שאין מסבב המגדל. (וכל) הקהל אומרין על הכל וכו' וקורין [וזאת] הברכה.