מיכאל1 כתב:חומרא נכונה, וכבר עמד על טענה זו הגר"א גניחובסקי זצוק"ל
שש ושמח כתב:??
למה שיהיו חייבים להעיר? אין חיוב לגרום לשני להרוויח מצוות, בפרט כשזה מצער אותו.
קראקובער כתב:בנרדם חוץ לסוכה (שגם לדבריו חייבים להעיר אותו אם כי לא ברור לגמרי למה) ... לפי דבריו חייבים להעיר אותו ורק אח"כ להכניסו לסוכה.
מי שנרדם לאונסו חוץ לסוכה אין צריכים להקיצו הואיל והישן פטור מן המצוות, ומטעם זה נראה שמותר - מעיקר הדין - להוציא אדם בשעת שינתו מן הסוכה
מי שנרדם לאונסו חוץ לסוכה אין צריכים להקיצו הואיל והישן פטור מן המצוות, ומטעם זה נראה שמותר - מעיקר הדין - להוציא אדם בשעת שינתו מן הסוכה
quote="הרע במיעוטו"]ר"א גניחובסקי
הרע במיעוטו כתב:ר"א גניחובסקי
קראקובער כתב:עוד חומרא לכאורה: לשיטתו מי שקם באמצע הלילה וחוזר לישון לשיטת הרי"ף, הרמב"ם והגר"א שמברכים על שינה יצטרך לברך שוב כיון שזה היסח הדעת.
שש ושמח כתב:אני לא כ"כ יודע מה הגרש"ז אמר אבל ברור ששינה בתוך הסוכה אינה היסח הדעת, וכמו ששינה בציצית אינה היסח הדעת [סי' ח' סט"ז ומ"ב סקמ"ב].
קראקובער כתב:עוד חומרא לכאורה: לשיטתו מי שקם באמצע הלילה וחוזר לישון לשיטת הרי"ף, הרמב"ם והגר"א שמברכים על שינה יצטרך לברך שוב כיון שזה היסח הדעת.
החושב כתב:האם לשיטת הגרשז"א לא עשיתי נכון? איפה זה מופיע?
מיכאל1 כתב:החושב כתב:בליל יום טוב ראשון בין מנחה לערבית, בחור שישב לידי שם ראש על הסטנדר ונרדם.
הערתי אותו והערתי לו כי סוכות היום.
האם לשיטת הגרשז"א לא עשיתי נכון? איפה זה מופיע?
מהזכרון נראה לי שכת"H של הגרשז"א נדפס במילואים שבסוף הליכות שלמה על תפילה
מיכאל1 כתב:ולכן מעודי לא היה ברור לי מדוע מקובל בעולם התורה שאסור להירדם ולנמנם בבית הכנסת (כפי שנוהגים להירדם באמצע הדרשות...). והרי הסוכה מהווה תחליף לתשמישי הבית, ומכיוון שאדם ישן בביתו, עליו לישון בסוכתו. אך כאשר אדם ישן לפעמים מעט בבית הכנסת או באוטובוס, זוהי אינה שינת בית, ואין על שינה זו, לכאורה, דין של "תשבו כעין תדורו", ולכן לא ברורה לי הכרעתו של הגרי"ש זצ"ל ועוד גדולי תורה, שאסור להירדם בבית הכנסת ושצריך להעיר את הנרדם שם, ואשמח לקבל את תגובות תלמידי החכמים שליט"א.
רש"י מסכת סוכה דף כט עמוד א
אלא - על כרחך שיעור קתני, והכי קאמר: עד שיעור משיעלה עמוד השחר, לאפוקי אם הקיץ משינתו בלילה, דאין מטריחין, ואם עלה השחר ולא ניער - אין מקיצין אותו.
אבל הגאונים ז"ל גורסים עד שיאור משיעלה עמוד השחר כלומר שלא תאמר דעד שיאור היינו באור היום דליתא אלא משיעלה עמוד השחר אבל קודם לכן אף על פי שנעור אין מטריחין אותו לעלות ואומר אף לפי גרסא זו שאם לא ניעור אין מטריחין אותו לעלות אף משיעלה עמוד השחר עד שיגמור שינתו ולא גרע מסעודה דאמרינן בה עד שיגמור סעודתו וחוכך אני בזה לפי גירסא זו דסעודה אין לה זמן ידוע אבל שינה אפשר שכיון שזמנה אינו אלא בלילה כל שעלה עמוד השחר הוי כגמר לגבי סעודה ומיהו אם תקפתו שינה משמע ודאי דפטור משום מצטער:
מיכאל1 כתב:לגבי ישן אם חושב שוטה יעויין בגיליון מוריה האחרון מש"כ ר' מרדכי אלתר מח"ס חדרי סוכה.
נרדם באונס העתקה מעלון קוראים אלעד שפירסם אחד מרבני הפורום שליט"א:
"כאשר יהודי נרדם בשעת הדרשה בבית הכנסת או באמצע ה"מִשמֶר" של הושענא רבא, פסק מרן הגרי"ש אלישיב זצוק"ל שצריך להקיצו משנתו (קובץ זמן שמחתנו מהגר"י דרז'י).
ואמנם ראו נא את דברי ה"בכורי יעקב" (סימן תרל"ט סקל"ד וסקל"ז) שכותב שמדברי הר"ן נראה שהנרדם מחוץ לסוכה, אין צורך להקיצו משנתו משום שהוא "מצטער", והסביר ה"בכורי יעקב" שכיון שמצטער, לכן אינו רגיל לקום וללכת לישון במיטתו שבביתו, ולכן אין זה "תשבו כעין תדורו", ומכיוון שכל ימות השנה אין רגילות לאדם שמתנמנם או נרדם מעט בבית הכנסת, לקום וללכת הביתה לישון, לכן אין צורך להעירו ויכול לישון.
ואכן, זוהי סברה פשוטה ויסודית בהלכות סוכה, שהסוכה היא במקום הבית, והיא תחליף לבית. אך הסוכה אינה תחליף לרחוב או לבית הכנסת. ולכן מעודי לא היה ברור לי מדוע מקובל בעולם התורה שאסור להירדם ולנמנם בבית הכנסת (כפי שנוהגים להירדם באמצע הדרשות...). והרי הסוכה מהווה תחליף לתשמישי הבית, ומכיוון שאדם ישן בביתו, עליו לישון בסוכתו. אך כאשר אדם ישן לפעמים מעט בבית הכנסת או באוטובוס, זוהי אינה שינת בית, ואין על שינה זו, לכאורה, דין של "תשבו כעין תדורו", ולכן לא ברורה לי הכרעתו של הגרי"ש זצ"ל ועוד גדולי תורה, שאסור להירדם בבית הכנסת ושצריך להעיר את הנרדם שם, ואשמח לקבל את תגובות תלמידי החכמים שליט"א.
ושמחתי לראות שהגרמ"מ קארפ בספרו "הלכות חג בחג" (פרק י"ג הערה 26) כותב שמקובל בשם המהרי"ל דיסקין זצ"ל שאין צורך להעיר אדם שנרדם או שנתנמנם מחוץ לסוכה, מפני שהוא מצטער, והביא שהגרא"מ הורוויץ זצ"ל (בהגהותיו בסוכה כ"ו) כותב שאין איסור של שינה מחוץ לסוכה בהתנמנם, מפני שרק ההולך לישון מחוץ לסוכה יש בכך חסרון של "תשבו כעין תדורו", אך אין איסור למי שהתנמנם מחוץ לסוכה, כי גם בכל מקום אדם מתנמנם מבלי לשים לב. וכתב הרב קארפ ש"דברי הגרא"מ הורוויץ סברה גדולה היא, וכן הסכים מו"ר שליט"א". ואמנם ה"בן איש חי" (פרשת האזינו) כותב שצריך להעיר אדם שהתנמנם באמצע קריאת התורה של חג הסוכות, והגרמ"מ קארפ כותב שזאת היא חומרא שיש בה קולא, שמצד אחד אנחנו מחמירים על הישן הזה, שלפי האמור- אין צורך להקיצו משנתו, ומאידך אנחנו מקילים ומפריעים לו לנמנם כלבבו..."
מאור עינים כתב: וא"כ מה מהני מה דכך הוא הדרך לישון בשעת הדרשה וכדו'. וצ"ע
החושב כתב:מאור עינים כתב: וא"כ מה מהני מה דכך הוא הדרך לישון בשעת הדרשה וכדו'. וצ"ע
מה 'צריך עיון'? הבאת ראיה מצוינת, אז מה מטריד אותך?
ישא ברכה כתב:בעז"ה
לא ראיתי את הגרש"ז בפנים, אבל אני לא בטוח שהגרש"ז סובר שהישן אינו מקיים מצוה, אלא כוונתו שהאדם צריך להכניס את עצמו במודע לסוכה ואז הוא מקיים מצוה גם בזמן שהוא ישן. הוא הדין אם הניחו תפילין על אדם ישן, קיים מצוותו? מסתבר שלא.
וכן ציצית, אם הניחו על אדם ישן ציצית מסתבר שהוא לא מקיים מצוה, אבל אם האדם הניח את הציצית במודע, ואז הוא נרדם, הוא ממשיך לקיים מצוה גם בזמן השינה.
לכן מחד צריך להעיר אדם שנרדם ואי אפשר לסחוב אותו ישן לתוך הסוכה. אבל מאידך, אסור להוציא אדם ישן מהסוכה.
קראקובער כתב:ומה הדין בנרדם מתוך שיכרות? תיבעי לך בנרדם חוץ לסוכה אם צריך להעיר אותו אליבא דכו"ע ותיבעי לך בנרדם בסוכה עצמה אם קיים את המצווה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 47 אורחים