פורום אוצר החכמה

האם מישהו מכיר מקור למנהג עשיית זכר ל'ניסוך המים' בזמן הזה, זכר למקדש?
ולא לערבב עם '[זכר ל]שמחת בית השואבה' שנהגו בדורות האחרונים. אני זקוק למנהג שניסכו מים ממש.

זר שמנסך מים בחג, או אפי' כהן המנסך מים בחוץ (וי"א אפי' שלא בחג) חייב מיתה. (רמב"ם ביאמ"ק פ"ט ומעה"ק פי"ט).
(מסתמא אם לא מנסך כשיעור או באופן אחר לית לן בה, אבל ממילא מובן למה אין להעלות על הדעת מנהג כזה)

לכאורה זה דווקא במים שהוקדשו בכלי שרת, אבל לשפוך 'סתם' מים - כ'זכר למקדש', מה הבעייה בכך?
איני מכיר את הסוגיות בעניין, וכתבתי מסברא.

איני יודע אם זה יעזור לך הרבה, אבל ראיתי בלוח דבר בעתו שכתב שיש נוהגין לתלות צנצנת מים בסוכה וכו' גם זכר לניסוך המים, ובלעלוב היו יוצקים המים האלו לחמין של שבת בראשית.

מזמור שיר כתב:איני יודע אם זה יעזור לך הרבה, אבל ראיתי בלוח דבר בעתו שכתב שיש נוהגין לתלות צנצנת מים בסוכה וכו' גם זכר לניסוך המים, ובלעלוב היו יוצקים המים האלו לחמין של שבת בראשית.

מים מגולים?

חכם באשי כתב:לכאורה זה דווקא במים שהוקדשו בכלי שרת, אבל לשפוך 'סתם' מים - כ'זכר למקדש', מה הבעייה בכך?
איני מכיר את הסוגיות בעניין, וכתבתי מסברא.

עיינתי וראיתי שהמנסך מים או יין בחוץ שלא קדשו בכלי שרת, הוא מחלוקת וי"א דקי"ל כת"ק דחייב. ראה בקובץ המצ"ב.
אבל בכל מקרה, כאמור, לעולם לא עושים שום דמות קדשים בחוץ, (וכמו שכתבו האחרונים להזהיר על סמיכת כפרות וכמו שכתב בשו"ע על אכילת בשר בליל פסח ועוד)

בודאי קיים מנהג זה

איש_ספר כתב:

חכם באשי כתב:לכאורה זה דווקא במים שהוקדשו בכלי שרת, אבל לשפוך 'סתם' מים - כ'זכר למקדש', מה הבעייה בכך?
איני מכיר את הסוגיות בעניין, וכתבתי מסברא.

עיינתי וראיתי שהמנסך מים או יין בחוץ שלא קדשו בכלי שרת, הוא מחלוקת וי"א דקי"ל כת"ק דחייב. ראה בקובץ המצ"ב.

ניסוך מים.PDF

אבל בכל מקרה, כאמור, לעולם לא עושים שום דמות קדשים בחוץ, (וכמו שכתבו האחרונים להזהיר על סמיכת כפרות וכמו שכתב בשו"ע על אכילת בשר בליל פסח ועוד)

כמובן שבחולין גמורים ודאי פטור והנידון הוא אי סגי בקדו"ד כבבמה

שו"ר שלא העליתי את הקובץ הנכון ומ"מ פלוגתא היא בהשוחט ומעלה דף קי"א.
ופשיטא כדברי כהן דאין העלאה בחוץ נוהגת בחולין, אבל אני לתומי חשבתי שאם שופך מים ואומר שזה יהיה לניסוך מים בזה גופא מקדישן.
אגב בדבר אברהם דן באיזה מקום, בהא דאמרו ביבמות דאליהו בהר הכרמל הו"ל הוראת שעה, שלכאורה מאי עבידתיה הרי לא היה שם אש כלל, והביא מחכ"א שר"ל דהוא משום המים שיצק שם, ופלפל מצד דאין המנסך חייב אלא בחג (והוא פלוגתא) ועוד דהא לא קדשו המים כלל.

הושענות הוא זכר לניסוך המים כמש"כ הראשונים.
ומה שלא נהגו בניסוך ממש עי' תשו' שיח יצחק ס"ס רל"ז שעמד בזה.

איש_ספר כתב:אגב בדבר אברהם דן באיזה מקום, בהא דאמרו ביבמות דאליהו בהר הכרמל הו"ל הוראת שעה, שלכאורה מאי עבידתיה הרי לא היה שם אש כלל, והביא מחכ"א שר"ל דהוא משום המים שיצק שם, ופלפל מצד דאין המנסך חייב אלא בחג (והוא פלוגתא) ועוד דהא לא קדשו המים כלל.

לכאורה לא ניסך לשם עבודת ניסוך, אלא הורה ליצוק מים כדי להרטיב את הכל, במטרה להעצים הנס.

תודה רבה לכולם!

אולי זה כבר מונח בקישור דלעיל,
אבל כמדומני בספר שערי ירושלים שער ט, [שהוא מנהגים בא"י וירושלים], מביא על איזה ביכ"נ בירושלים דאז, שהיה בו מזרקות של מים זכר לניסוך המים