מנהג צרפת ופרובינצ' ואלמנייא זולתי בארץ ספרד לומ' בהושענ' רבה מזמורים שלשבת, וקדושה רבה במוסף כשאר ימים טובי'. ויראה לי הטעם אף על פי שלא נקרא יום השביעי שלחג שבתון מ"מ הוא תכלית החג ותכלית ההקפה, ותשלומי הפרים שבעי' כנגד ע' אומות, כדאמ' בירושל', שבכל יום היו מקיפי' את העיר פעם אחת, שנ' ויהי ביום השביעי ויסובו את העיר שבע פעמי' ותפול החומה תחתיה, וכן להפיל חומת אדום, ובזמן הבית בכל יום היו מקיפין את המזבח פעם ובשביעי ז' פעמ', ועל כן נהגו כל ישראל להקיף את התיבה שהתורה עליה. ועוד כי בהושענ' רבה מקויימת חתימת ג' הספרי' הפתוחי' לפני הקדוש ברוך הוא ונחתמי' ביום הכיפורי', ובהושענ' רבה תכלית הכפרה בשכבר התענינו מערב ר"ה עד יום הכיפורי' ונמחלו העונות והזדונות והפשעי' ועל חייבי מיתות שוגגין הם גולין מהבתים לסוכות שהן דירת עראי, ועל זה נתכפר לנו הגלות. והלולב שמנענעי' להודיע כי נצחנו את כל המתקוממי' עלינו, כדאמ' בירושל' ובפסיקתא, ובהדין נצוחייא דנצחין בקרבא ונקטין לולבייא בידיהון, פי' כדרך המלכי' המנצחי' ותופשי' העיירות ולוקחין הרומח ואות המלכות תלוי בו ועולין על ראש המגדל ומוליכה ומביאה לכל רוח להודיע כי המלך נצח את הכל. על כן טוב לומ' בו מזמורי' שלשבת וקדושה רבה כשאר ימי' טובי'. אב"ן הירח"י. וכן נהגו בצרפת להדליק את הנר בהושענ' רבה כבליל הכפורי' והטעם מפורש למעלה במקומו.
[והובא בילקוט שמעוני רמז תרנג].באספך מגרנך ומיקבך (דברים טז: יג). א"ר אלעזר בר מריום למה עושים אנו סוכה אחר יום הכיפורים, לומר לך שכן את מוצא בראש השנה יושב הקדוש ברוך הוא בדין על באי העולם וביום הכיפורים הוא חותם את הדין, שמא יצא דינם של ישראל לגלות, ועל ידי כן הן עושין סוכה וגולין מבתיהם לסוכה והקב"ה מעלה עליהם כאילו גלו לבבל, שנא' חולי וגוחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל ושם תנצלי שם יגאלך ד' מכף אויביך (מיכה ד: י).
מקור הנוסח הוא מפסיקתא דאיתא בפסיקתא (דרב כהנא נספחים ב) מצות סוכה אחר יום הכפורים אחר שנמחלו העוונות אולי נתחייבו גלות תהיה מצות סוכה כגלות בבל דכתיב (מיכה ד י) ובאת עד בבל שם תנצלו ומשם יגאלך ה' מכף כל אויביך. ולהבין מה שמזכיר דייקא גלות בבל הלא אנחנו משועבדים בכל הארבע מלכויות.
אכן גלות בבל מרמז שכל ענין הגלות הם רק לטובת ולישועת ישראל כמו שהיה בגלות בבל התחלת יגדיל תורה ויאדיר ויותר זכו ישראל בבבל ממה שזכו בארץ כי שמעתי מאדמו"ר הקדוש זצללה"ה שבעת שגלו לבבל כולם הלכו במר נפש ויחזקאל הלך בשמחה רבה. היינו מפני שיחזקאל הרגיש אור הקדושה אשר יזריח הקדוש ברוך הוא לישראל בבבל יותר מבהיותם יושבים על אדמתם. וכן היה שנתגלה ליחזקאל מה שלא נתגלה לשום נביא וחוזה כדאיתא בזוה"ק (ח"ב ב' ב) כד נחתו לבבל אתפתחו שמיא ושראת רוח קדישא על יחזקאל וחמא מה דחמא ואמר לון לישראל הא מאריכון הכא וכל חילי שמיא ורתיכא דאתי למידר ביניכון וכו' כיון דחמו ישראל כך חדו וכו' ולא חיישו על גלותיהון כלל דהא ידעו דקודשא בריך הוא לא שביק לון ותמן שכינתא עמהון.
ושם בבבל התחיל התפשטות הדברי תורה שבעל פה ואמרו חז"ל (שיר השירים רבה ד, יב) הרבה צדיקים העמדתי בחורבנה יותר מישובה והרבה גזירות גזרתי עלי וקיימתים יותר ממה שגזרת עלי. והכל היה מאנשי כנסת הגדולה שהיו בבבל. כי כל הגזירות והסייגים שלא נאמר מי עשאם כולם הם מאנשי כנסת הגדולה שתיקנו לישראל לצורך קדושת ישראל ביתר שאת ויתר עוז. ומצינו במשנה שמעון הצדיק היה משיירי אנשי כנסת הגדולה ואמר והעמידו תלמידים הרבה ועשו סייג לתורה שמסרו נפשם להעמיד תלמידים הרבה להרביץ תורה בישראל ומצינו בימי אחשורוש שהיו בגלות וקיבלו עליהם התורה שבעל פה מרצונם מצד אהבת הקדוש ברוך הוא כי כפיית ההר בסיני היה על תורה שבעל פה שלא רצו לקבל מרצונם כי צריכה יגיעה ולמאס תענוג עולם הזה. ואמנם בגלות קיבלו עליהם התורה שבעל פה באהבה ובשמחה. ומצינו אחר כך שכל התורה שבעל פה נתגלה להם בגלות בבל ורב יהודה אסר לגמרי לצאת מבבל לארץ ישראל...
וכמו כן מצות סוכה תיכף אחר יום הכפורים שנמחלו העוונות לישראל נעשים בריה חדשה להתקרב להקב"ה מרמז לנו שהגלות הוא להרבות קדושתינו ותיכף אנחנו נכנסים למצוה ולקדושה וסוכה גם כן מגנת עלינו כי היא הפריסת סוכת שלום ואנחנו יושבים בסתר עליון ומצלת אותנו שלא יוכלו האורבים לגשת אלינו.
ואמר כאילו גלו לבבל ולא לשאר ארצות לפי שנאמר לא יוסיף להגלותך, ולמצרים אמר לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד, ועל בבל נאמר בבלה יבואו ושמה יהיו עד יום פוקדי אותם, ואין לומר שזה נאמר על גלות בבל שאחר חורבן בית ראשון שהרי רב יהודה בגמרא דמסכת ברכות (כד ב) אמר כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו. וזה לשון הגמרא פרק מי שמתו רבי אבא הוה קא משתמיט מיניה דרב יהודה דהוה קא בעי למיסק לארעא דישראל דאמר רב יהודה כל העולה מבבל לארץ ישראל עובר בעשה שנאמר בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פוקדי אותם נאום ה', והרי רבי אבא ורב יהודה הם מאמוראים שהם אחר חורבן בית שני כמה שנים שהחורבן היה בימי רבן יוחנן בן זכאי אם כן ודאי שהבינו שזה נאמר על זמן של זה הגלות, ולזה עזרא לא העלה כולם מבבל כדי להתם בגלות בבל.
עוד יש לומר שאמר על גלות בבל שאמר רבי אלעזר כאילו גלו לבבל לפי שאמר בגמרא (פסחים פז ב) הוליכם לבית אמם, ופירוש לבית אמם לפי שהיה אברהם מעבר הנהר, והיה לו לומר לבית אביהם, אלא לפי שאברהם נשתנה שמו ואמר לו הקדוש ברוך הוא לך לך מארצך לזה לא נקרא על שמו אלא על שם אמם. עוד טעם אחר לפי ששם מיני תמרים ומיני מתיקה ומתוק מרגיל לשון לתורה. עוד אמר כאילו גלו לבבל לפי שימי הסוכה שבעה וימות גלות בבל שבעים שנה, יום לעשר שנים.
מן הדרום כתב:הגר"ש גנצפריד [פני שלמה מסכת סוכה דף כז עמוד א] עמד על הסתירה לכאורה בין גלות לבין כלים נאים וכו' כדלקמן- ואולי לדברי ר' צדוק הנ"ל, יש לתרץ שההדגשה בסוכה היא שהגלות אינה עונש ללא תכלית ולכן יש כלים נאים וכו'
ובס' א' (אינני זוכר שמו) ראיתי שכתב המשך המשנה (דף כ"ח ע"ב) כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות וכו'. והיינו כי בלאו בבא הקודמת דעושה סוכתו קבע וביתו ארעי לא היה מקום לשאול ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות, כי הייתי אומר דטעם מצות סוכה היא משום גלות. וא"כ כשירדו גשמים לא יפנה כלל מן הסוכה, ואדרבה אז המצוה יותר חשובה. אבל מאחר דקתני שעושה סוכתו קבע וביתו ארעי, והיינו כמו דקתני בברייתא כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה וכו', ולפי"ז בע"כ אין הטעם משום גלות. ומעתה יש לשאול ירדו גשמים מאימתי מותר לפנות.
והנה לפי המדרש הנ"ל דהטעם הוא משום גלות, באמת יש לשאול אמאי אם יש לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה, ואם ירדו גשמים אמאי מותר לפנות.
נוטר הכרמים כתב:ר' אליהו חיים, בפרי מגדים סי' תרמ יש כיוון כזה, שאפשרו קצת מצטער בגלל ה'גלות'.
דכתיב ויעשו בני הגולה השבים מן השבי סוכות וישבו בסוכות כי לא עשו מימי יהושע בן נון כן בני ישראל וגו' ותהי שמחה גדולה מאד, אפשר בא דוד ולא עשו סוכות עד שבא עזרא, אלא מקיש ביאתם בימי עזרא לביאתם בימי יהושע... ואידך, דבעי רחמי על יצר דעבודה זרה ובטליה, ואגין זכותא עלייהו כי סוכה.
לעולם כי לא עשו אסוכות קאי ולאו סוכות ממש אלא דבעא עזרא רחמי איצרא דעבודה זרה ואימסר בידיה כדאמר בסנהדרין (דף סד). ואגין זכותא - דעזרא עלייהו. כי סוכה - כי לא עשו דבר זה בימות יהושע כן והיינו דקפיד קרא לאדכורי יהושע טפי מהאחרים וקא מדכר ליה בלשון גנאי.
ודבר זה למדנו מדברי יהושע לישראל (בס' יהושע כד), אחרי אשר הציע לפניהם עבודת ה' ועבודת אלהי האמורי וגם הזהיר את העם ואמר לא תוכלו לעבוד את ה' כי אלהים קדושים הוא וגו' והמה ענו כשורה לא כי את ה' נעבוד, והוסיף יהושע לאמר עדים אתם בכם כי אתם בחרתם לכם את ה' לעבוד אותו ויאמרו עדים, הוסיף עוד ועתה הסירו את אלהי הנכר אשר בקרבכם והטו את לבבכם אל ה' אלהי ישראל ויאמרו העם אל יהושע את ה' אלהינו נעבוד ובקולו נשמע, ולא נתבאר מה זה הוסיף יהושע באחרונה להזהיר ומה ענו אותו העם, אלא הענין שידע יהושע יצרא דע"ז ישלוט באה"ק וכדאיתא במדרש שה"ש עה"פ רחצתי את רגלי איככה אטנפם, שאמרו ישראל בדורו של עזרא שאינם רוצים לשוב לאה"ק משום שרחצתי את רגלי מיצרא דע"ז איככה אטנפם, שאותו מקום משיאנו לע"ז, ע"כ הזהיר יהושע אותם שלא תהיו בטוחים על רצונכם היום לעבוד את ה', ע"כ אם באמת אתם מקבלים עליכם שלא לעבוד ע"ז, בע"כ תסירו את אלהי הנכר אשר בקרבכם, היינו אפי' מה שהכנענים עובדים ע"ז בקרבכם, תסירו בע"כ, כדי שלא תהיו נמשכים אחריהם, וגם הטו את לבבכם אל ה', פי' שלא תסמכו אשר גם מבלי משים לב אל ה' לא תגיעו לידי ע"ז, אלא תטו את לבבכם אל ה', לשוות את ה' נגד לבבכם תמיד, זאת היה אזהרת יהושע אשר ידע בנבואה יצרא דע"ז באה"ק.
ולהיות כי מאוד הרחיקו חז"ל להתרחק מן מינות, ולא ידבק בידך מאומה מן החרם, כי כל העוסק בו פוגם בגוף ונפש, והמהרהר בו חטא בנפשו, ולכך המשלח שעיר יטמא בגדיו עד ערב [ויקרא טז, כו], כי כל הנוגע בו יטמא, ולהיות כי גלות בבל היה בעבור עבודה זרה, ולכך הבבליים היו תולשים בשערו של משלח השעיר ואמרו מהר וצא [יומא סו א], כי ידעו כמה חובה שנתגלגל בעבור זה שעיר שהוא יצרא דעכו"ם, ולכך היו עשר סוכות, כי עשר קדושות הן ולעומתן עשר טומאות, ועבודה זרה תכלית הטומאה, ולכך היו מירושלים עד צוק עשר מילין וסוכות, והיה על כל מדרגה סוכה, שהיא תורה שהיא מגינה מפני מינות כמ"ש לעיל, ותורה היא הסוכה, ולכך היו עשר סוכות, כי היה למול עשרה מדרגות עשרה סוכות של תורה להגן, ולכך אומרים לו הרי מים ומזון שהיא התורה, כדכתיב (משלי ט, ה) לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים