פורום אוצר החכמה

נכון שאנחנו כבר אחרי סוכות, אבל תורה היא וללמוד אני צריך, והתורה קדמה ל'זמן' (שנבראה לפני העולם)...

האם באשכנז וצרפת, בזמן הראשונים, נהגו ליטול את ארבעת המינים שלא סמוך אחרי תפילת שחרית (כמנהגנו)?
היה כזה מנהג?
בארץ ישראל, בזמן הגאונים, היו כנראה שנהגו ליטול את הלולב לאו דווקא אחרי תפילת שחרית. שאלתי היא רק בנוגע לאשכנז וצרפת.
ממחז"ו ושאר ספרי דבי רש"י ומקורות אשכנזיים-צרפתיים נוספים משמע, שנהגו כמנהגנו.

אין לי ידיעה על התקופה הזו באופן מיוחד, אבל האחרונים (מג"א ועוד) הביאו מהשל"ה ליטול קודם התפילה. וכבר הביאו ראיה מן הגמרא ומן התוספתא, ממנהג אנשי ירושלים, שכך היה גם מנהגם.

תודה לך,
על המנהג המאוחר אני יודע. משום כך הדגשתי, בתקופת הראשונים.

וכאמור נראה שכן היה מנהגם של אנשי ירושלים שמנהגם נזכר בתוספתא.

נכון. ומעניין, שמצאנו בתשובת גאון ארצישראלי, המסביר מדוע יש ליטול לולב דווקא אחרי תפילת שחרית.
הסבר כזה לא מצאנו בהמשך הדורות, למיטב ידיעתי. אף אחד לא תמה מדוע באמת נקבע ליטול אז את הלולב. ואולי מתוך תשובת הגאון ניתן ללמוד, ששואליו הכירו מנהג שונה, כדוגמת מנהגם של אנשי ירושלים, ומשום כך פנו אליו בשאלה.
וידועים מנהגי ארץ ישראל הקדומה בשמרנותם מאות בשנים!

הקפצה,
שמא יהיה בידי אחד החכמים להאיר את עיני, ושכמ"ה!

אוצר הגאונים, סוכה, עמ' נד:

וששאלתם מאי טעמא תקנו ברכת לולב אחר עושה השלום?
כן אמרו רבותינו הגאונים זצ"ל שבעושה שלום ברכת כהנים, מה ברכת כהנים מרצה בין ישראל לאביהם שבשמים אף ד' מינים שבלולב, יעו"ש.

בוקר טוב!...
על זה אני מדבר...
(טוב מניין לך לדעת?!)
תשובה זו היא מגאון ארצישראלי, כמוכח מהזכרת החתימה 'עושה השלום'.
אין איזה איזכור אחר בעניין?

הלולב ניטל בהלל וא"כ וודאי שאחרי שחרית מיד יש לנוטלו ולפי"ז הגאון בא לאפוקי מנטילה לפני שחרית
נראה לי שמנהג אשכנז היה לעשות הושענות לאחר מוסף אבל מכל מקום הלל וודאי קודם

יפה. אך מניין שיש לומר הלל סמוך אחרי שחרית?
(ואכן, המנהג האשכנזי היה לומר הושענות אחרי מוסף. הייתי די בהלם כשראיתי זאת פעם ראשונה...)

חכם באשי כתב:(ואכן, המנהג האשכנזי היה לומר הושענות אחרי מוסף. הייתי די בהלם כשראיתי זאת פעם ראשונה...)

כך נוהגים עד היום בחו"ל בנוסח אשכנז וגם בכמה מקומות בא"י, וכמדומני שכתב על כך מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א

יש שנהגו ע"פ הסוד להקדים נטילת לולב לתפלת שחרית בשביל לנטול בסוכה.

בברכה המשולשת כתב:

חכם באשי כתב:(ואכן, המנהג האשכנזי היה לומר הושענות אחרי מוסף. הייתי די בהלם כשראיתי זאת פעם ראשונה...)

כך נוהגים עד היום בחו"ל בנוסח אשכנז וגם בכמה מקומות בא"י, וכמדומני שכתב על כך מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א

מה ההלם? למה לא לומר הושענות אחרי מוסף.
למעשה המנהג לומר אחרי הלל הוא משום שהלולבים כבר ביד, וכיוון שמקיפים בהושענות בלולב, לא מניחים את המצווה לאח"כ אלא עושים מייד (אולי זה הסיבה שבחו"ל לא עשו כך כיוון שבלאו הכי בהרבה מקומות לא היו לולבים כי אם מעט וצ"ע) . ולכן יש נוהגים שאע"פ שתמיד עושים הושענות אחרי הלל, בשבת שאין לולב אומרים אחרי מוסף.

חכם באשי כתב:יפה. אך מניין שיש לומר הלל סמוך אחרי שחרית?

העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל [ראש השנה פ"ד מ"ז].

מורה צדק כתב:יש שנהגו ע"פ הסוד להקדים נטילת לולב לתפלת שחרית בשביל לנטול בסוכה.

הרבה נוהגים לעשות סוכות בבית כנסת.

לכאורה מקומו של האשכול צ"ל בפורום המתאים

בכל אופן קישורו של הלולב להלל נראה יותר חזק מאשר קישורו לשחרית,
ולכן נראה שמי שהאריך בתפילתו והציבור נמצא [לדוגמא] כבר בקריה"ת, ולא יספיק כעת נטילת לולב וגם הלל עד מוסף בציבור, עדיף שיטול לולב והלל רק אחר מוסף.

גאולה בקרוב כתב:בכל אופן קישורו של הלולב להלל נראה יותר חזק מאשר קישורו לשחרית,
ולכן נראה שמי שהאריך בתפילתו והציבור נמצא [לדוגמא] כבר בקריה"ת, ולא יספיק כעת נטילת לולב וגם הלל עד מוסף בציבור, עדיף שיטול לולב והלל רק אחר מוסף.

או שיטול לולב ויאמר הלל ואח"כ יתפלל מוסף עם המנין הבא

סכינא חריפא כתב:

חכם באשי כתב:יפה. אך מניין שיש לומר הלל סמוך אחרי שחרית?

העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל [ראש השנה פ"ד מ"ז].

אכן, וכבר הערתי באשכול אחר לגבי קידוש קודם הלל שלכאורה אי שייך לשחרית עדיין לא חל חובת קידוש ואם מרגיש חולשה יאכל בלי קידוש כמו קודם התפילה.

בענין דברי הגאון הנ"ל,
ראה עוד בהנדפס בישורון כעת ע"י הרב סטל, על הקשר בין ברכת כהנים לארבעת המינים.

סכינא חריפא כתב:

חכם באשי כתב:יפה. אך מניין שיש לומר הלל סמוך אחרי שחרית?

העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל [ראש השנה פ"ד מ"ז].

ראיתי ידיעה מענינת, ויש בה גם לענין השייכות בין ההלל לשחרית בדוקא.

ז"ל ספר הבתים -
כתב הרב הנגיד, ומה שאמרו שאם לא אמר על הניסים אין מחזירין אותו בתפלת שחרית בלבד אמרו מפני שיש בה פרסום קריאת ההלל או המגילה אבל בתפלת המנחה שאין בה פרסום להודאת היום מחזירין אותו, וזה אינו נראה.

עושה חדשות כתב:

סכינא חריפא כתב:

חכם באשי כתב:יפה. אך מניין שיש לומר הלל סמוך אחרי שחרית?

העובר לפני התיבה ביום טוב של ראש השנה השני מתקיע ובשעת ההלל הראשון מקרא את ההלל [ראש השנה פ"ד מ"ז].

ראיתי ידיעה מענינת, ויש בה גם לענין השייכות בין ההלל לשחרית בדוקא.

ז"ל ספר הבתים -
כתב הרב הנגיד, ומה שאמרו שאם לא אמר על הניסים אין מחזירין אותו בתפלת שחרית בלבד אמרו מפני שיש בה פרסום קריאת ההלל או המגילה אבל בתפלת המנחה שאין בה פרסום להודאת היום מחזירין אותו, וזה אינו נראה.

עי' בשו"ת מהרש"ם בתשובה הראשונה.