מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מנהג תליית שבעת המינים בסוכה

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
מחולת המחנים
הודעות: 2739
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

מנהג תליית שבעת המינים בסוכה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ג' ספטמבר 17, 2013 3:38 pm

מה מקור המנהג לתלות את שבעת המינים בסוכה.

מ.ל.
הודעות: 611
הצטרף: ה' אוגוסט 01, 2013 6:20 pm

Re: מנהג תליית שבעת המינים בסוכה

הודעהעל ידי מ.ל. » ג' ספטמבר 17, 2013 4:05 pm

ע"פ דברי השל"ה (הו"ד גם במ"ב סי' תרלח סקי"א): "שהיה מנהגם כן לחבב מצוות סוכה וליפותה בפירות חשובים וכו' ע"כ ראוי לעשות כן, וכל המרבה הרי זה משובח".

ברזילי
הודעות: 3221
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: מנהג תליית שבעת המינים בסוכה

הודעהעל ידי ברזילי » ג' ספטמבר 17, 2013 5:19 pm

(לא יודע אם זה המקור אבל) לפי רשב"ם פשטיה דקרא הוא שסוכות היא הודאה על שבח א"י, וכפי שהוא מציין לפסוקי פרשת עקב - וזכרת את כל הדרך וגו' ושם נאמר ארץ חטה וכו'

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17123
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מנהג תליית שבעת המינים בסוכה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ג' ספטמבר 17, 2013 5:24 pm

המקור לתלות פירות בסוכה הוא בסוכה דף י א רק שם מבואר שתלו גם שאר פירות.

שי אבי דוד
הודעות: 786
הצטרף: ב' ספטמבר 26, 2011 3:48 pm

Re: מנהג תליית שבעת המינים בסוכה

הודעהעל ידי שי אבי דוד » ו' ספטמבר 20, 2013 12:44 am

///
ליקוט שהופיע בעלון שהופיע בשנה שעברה. איני זוכר כרגע את שמו.

****

בערב חג הסוכות רגילים אנו לראות את קישוטי הסוכה המנצנצים בשלל צבעים ובגוונים שונים. הכל כידוע מלאכותי ונעשה ע"י מכונות שונות בארצות נכר, ניירות מנצנצים, פרות פלסטיק ממינים שונים ותמונות גרפיקה מוצבות בגדלים ובצורות שונות ועוד ועוד...
אך אם נשא את עיננו אל תקופת התלמוד, ואל העבר הלא רחוק, שם נבחין בקישוטים מקוריים ומפתיעים נתלו שם ברב פאר והדר שבעת המינים, פרות העץ, ופרות האדמה, אף לנוי סוכה הניחו בקבוקי יין, קמח, שמן ומים, וצפורים בעלות כנפיים מקליפת הביצה התעופפו בחלל הסוכה, פרוכות וסדינים מצוירים...
א. מנהג עיטור הסוכה הוא מנהג עתיק יומין והוזכר כבר בתלמוד מספר פעמים (עיין סוכה י ע"א, שבת כב ע"א ביצה ל ע"ב): סיככה כהלכתה ועטרה בקרמין ובסדינין המצוירין, ותלה בה אגוזין, שקדים, אפרסקין ורימונים, פרכילי ענבים ועטרות של שבולין, יינות שמנים וסלתות וכו'. ע"כ. ובמסכת שבת(קלג ע"ב) איתא: זה אלי, ואנוהו – התנאה לפניו במצות עשה לפניו סוכה נאה, ולולב נאה, ושופר נאה, ציצית נאה, ספר תורה נאה וכו'. ע"ש. הרי לפניך שיש ענין גדול לנאות את הסוכה בקישוטים ועיטורים שונים.
הרשב"א בתשובה (ח"א סי' נה) כותב טעם נוסף לנוי סוכה וז"ל: לפי שאין אילו לעיקר סכך אלא להתנאות ולהנעים עליו ישיבת סוכה ומצוה. ולא עוד אלא שהוא מצוה מן המובחר להעלות שם כליו הנאים לחבב את המצוה ושתהא דירתו ערבה. עכ"ל
הגאון רבנו משה ב"ר אלעזר הכהן זיע"א (בן אחותו של הרא"ש) בספרו היקר "ספר חסידים המשכיל" (הנד"מ הוצאת "יד חן" אות כג עמ' לג) כתב וז"ל: זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצוות (שבת קלג ע"ב), ולא לשם גסות. והוא הדין לכל המצוות, כגון שתעשה נרות חנוכה גדולים ונאים.... סוכה נאה ותעטרה בסדינין המצוירים, ותלה בה כל מיני פירות שתוכל למצוא. והכל לשם שמים ומאהבה ולא על מנת לקבל מנה ופרס. עכ"ל.

הגאון החסיד רבי משה בן מכיר זצ"ל בספרו סדר היום (סדר מצות סוכה) כתב וז"ל: מדקדקים לנאותה בכל דבר נאות לה, וזה עיקר בכל המצוות שיהיה האדם שמח וטוב לב לזכות בעשייתה, עד שמפני כך עושה בה תוספת טובה יותר ממה שנצטוה מפני "חבוב מצוה", ובזה יש לו שכר אחר נוסף על שכר עשייתה, ועל זה אמרו תחת אשר לא עבדת, כלומר עבדת אבל לא בשמחה. עכ"ל. ועיין בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ה סי' מ) מה שדקדק בדבריו ובדברי השל"ה הנ"ל. יעוי"ש

הגה"צ אב"ד דעברעצין ז"ל שאל פעם את כ"ק האדמו"ר מהר"ש מבאבוב זצ"ל על מה שמקשטים סוכה בכל מיני קישוט כנהוג, דהלא איתא בגמ' (סוכה כו ע"א) תשבו כעין תדורו, וכי כך נראית דירת כל ימות השנה. ענה לו רבנו, הן אמת שבדרך כלל אין בני אדם מציירים דירותיהם כך אבל בזמן שבא המלך להתאכסן בביתו של אדם, הלא בודאי יקשט ויפאר את החדר המיועד למלך בכל מיני קישוטים שונים. כן הוא לענין הסוכה שבודאי צריך לקיים תשובו כעין תדורו, אבל בנוסף לזה הלא הסוכה היא צילא דמהימנותא, ומלך מלכי המלכים הקב"ה בא לסעוד עמנו בצוותא, לכן בודאי נאה וגם יאה לקשט ולצייר הסוכה בכל מיני קישוטים.(ספר "זכרנו לחיים" בהערות "אבני ציון" אות ג עמ' קפז).

מצות סוכה עצמה היא חמורה מדאורייתא מאד, והעיטור שלה לעטר אותה בסדינים נאים ובפירות ובכלים נאים ביותר... זהו כוונת התנא (אבות פ"ה מ"א) הוי זהיר במצוה קלה השייך למצוה חמורה, הוי זהיר בהם כבחמורה עצמה... שאין אתה יודע מתן שכרן של מצות, כלומר שיכול להיות שתקבל שכר עבור מצות קלות השייכות למצות חמורות. יותר ממצוה חמורה עצמה. (הו"ד בקובץ "זרע יעקב" גליון ל' עמ' קמב).

ד. הגאון רבי אברהם יצחק הכהן האדמו"ר מתולדות אהרן
על גג הסוכה שבביתו היו תלויין לנוי סוכה, פירות של שבעת המינים, אתרוגים ותפוחים וקנקני יין, וקנקני שמן זית שממנו השתמש אח"כ לנרות חנוכה, וכן קישטו את הדפנות בנויי סוכה עם פרחים וציורים, ובאושפיזין, ובשבטי יה. (ספר זכור לאברהם" ח"ג פרק נד אות ו עמ' תסא)

ב. נראה שעוד בתקופת הרמ"א נהגו לקשט ב"אתרוגים" כמ"ש בסימן תרל"ח סעי' ב': אם סכך בהדס או תלה בסוכה אתרוג לנוי, מותר להריח בו. ע"כ. וע"ע בשו"ת חתם סופר (או"ח סי' קפד) שנשאל מעשה במי שהיה לו אתרוג מיוחד ותלאו בסוכה לנוי וכו'. יעוי"ש. בספר "זכרנו לחיים" (אבני ציון אות ח' עמ' קפט) כתב פעם כשהביא הרה"ח ר' שמחה פנחס שטראהלי שיח' משב"ק, לפני כ"ק האדמו"ר מהר"ש זצ"ל כמה אתרוגים אחוזים בענף שלהם כדי לתלותם בסוכה לנוי, אמר לו רבנו, שתליית נוי סוכה הוא ענין גדול, ורבותינו הקדושים היה להם עבודה קדושה ונשגבה בזה, אבל אין אנו יודעים איזה דבר הוא "נוי סוכה מן התורה", אך האתרוג הוא בודאי נוי סוכה מן התורה, כי הוא הדבר היחידי שהתורה קראה אותו "הדר" כמאמר הכתוב (ויקרא כג,מ) "פרי עץ הדר".

ט. האדמו"ר מבוהוש זצ"ל
היתה תלויה בסוכה הפרוכת של הס"ק מרוזין זיע"א.

י. הגאון רבי חיים הלברשטאם זצ"ל האדמו"ר מצאנז מח"ס "דברי חיים".
רבנו היה נותן לאחד ח' מאות ראני"ש לצורך נוי סוכה ולעשות צורת צפור כנף מקליפת ביצה לנוי.

יג. הרה"ק מחנטשין עלקוש זצ"ל
היו תולים לנוי סוכה על גבי הסכך הרבה תפוחים מארץ הקודש.

טז. הגאון רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא זצ"ל מח"ס "דברי יחזקאל".
היו תולים על הדפנות הרבה פרוכות ישנות. {שינאווא היא עיר עתיקה מאד, ונמצאו בה הרבה פרוכות ישנות}.

יח. הגאון רבי יואל טייטלבוים זצ"ל האדמו"ר מסאטמר מח"ס "דברי יואל".
תלה כמה מיני ציורים לנוי {של חיות וכדומה}, ומקפיד שיתלו על הגג כמה צפורים, ופעם אחת שכחו מלתלות הצפורים וציוה שבעוד מועד יתלו, וכן לוחות גדולות עם השבעה אושפזין מצויירים בנוי, ועל הגג כל מיני פירות ובפרט אתרוגים וחמשה בקבוקים קטנים והם:קמח, יין, שמן, דבש, מים.

כב. הגאון רבי יעקב ישראל וישרון רובין זצ"ל הי"ד אדמו"ר וב"ד סוליצא- סאסרעגין
לנוי סוכה דקדק שיהי' תלוי צלוחית יין, מים, סולת, שמן, צמוקים ושקדים.
תלו על כותלי הסוכה שיורי בגדים ממלבושי זקי' הק' המגיד מקאזניץ וזקנינו מהרמ"מ מזידיטשוב ומהר"י מדאמבראווא ז"ל, שהי' לו בירושה.

כד. הגאון המקובל רבי ישראל אבוחצירא זצ"ל הבבא סאלי
את סוכתו קישט רבנו במרבד מיוחד של מלכים, שהיה עשוי מקטיפה צבעונית הנקרא בשם "חטי". את המרבד הזה היה מניח על דפנות הסוכה לכבוד ולתפארת.
כשחזר רבנו לחו"ל, מרבד המלכים הזה ניתן לאחיו בבא חאקי זצ"ל. כשהחליט רבנו לעלות שוב לארץ, קנה מרבד מלכים נוסף כדי לפאר את הסוכה. רבנו לא הסתפק בזאת, והיה מוסיף ופורס שטיח מפואר לאורך כל הסוכה לכבוד מצוות הסוכה ולכבוד שבעה אושפזין עילאין קדישין.
כשרצה רבנו להתארח בחג הסוכות אצל חתנו, הביא עמו את המרבד החשוב הזה כדי לתלותו בסוכה שהוא ישב בה, השטיח מלמטה, ומרבד הקטיפה מן הדפנות, שיוו לסוכתו של רבנו אופי מלכותי כנאה וכיאה לכבודו של רבנו.
לעומת זאת רבנו ציוה להוריד את כל נויי הסוכה, הן מן הסכך והן מן הדפנות... חתנו הוריד את כל נויי הסוכה והשאיר רק אתרוג אחד משונה שהיו לו כמה ראשים, בטענה שכדאי להשאיר דבר כזה מיוחד רבנו לא הגיב, והאתרוג נשאר לבדו מכל שאר הנויים. באמצע החג באו כמה אורחים לבקר בסוכת החתן, והאתרוג המשונה משך את עינם וליבם, והחלו לדבר על אודותו, על מדתו ועל צורתו המשונה, ותוך כדי דבורם בנושא זה הניחו כסא על גבי השולחן, ועלו ולקחו לעצמם את האתרוג המשונה... רבנו אמר לחתנו בקיצור:ראית? אמרתי לך להוריד! רבנו לא רצה לעשות תנאי בנויי הסוכה, כדי לחשוש לדעות האומרות שיש בזה ביזוי מצוה.

כה. הגאון רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם זצ"ל האדמו"ר מצאנזז קלויזנבורג מח"ס שפע חיים" ועו"ס
היו תלוים בסוכת רבנו אתרוגים, רימונים, תפוחים,ו וכן בקבוקים קטנים ובהם:קמח, יין, שמן, דבש ומים. וכן היו תלויים צפורים עם ששה כנפיים העשויים מקליפת ביצה או משעוה וכדומה.

כט. הגה"ק מרדכי מנדבורנא זצ"ל
נהג לתלות בסכך סוכתו קל"ו אתרוגים.

ל. הגאון רבי משה פריינד זצ"ל גאב"ד עיה"ק ירושלים תובב"א
צוה לתלות בסוכה הגדולה שבחצר הבת צ"א תפוחים, כמנין הוי"ה אדנ"י, וכמנין "סוכה". ובשנת מגוריו בחוץ לארץ שלא היתה סוכתו גדולה, צוה לתלות י"ג תפוחים כמנין "אחד".
והיה מזהיר לתלות את צ"א התפוחים בשורות ישרות, ולא שיהא אחד יוצא ואחד נכנס, והזהיר לתלות כולם בגובה אחד, שלא יהא אחד גבוה או נמוך מחבירו, והכל משום הידור ויופי הסוכה.
עוד הזהיר לתלות דוקא תפוחים שאינם נרקבים מהר, וזאת כדי שישארו ראויים לאכילה עד אחר חג הסוכות, ולא יבואו לידי בל תשחית. ופעם קנו תפוחים לתלות בסוכה, והיו מסוג שנוטים להרקב מהר, ורבנו לא הסכים בשום אופן שיתלום, וצוה לחזור ולקנות תפוחים אחרים שאינם נרקבים, ואלו שנקנו בראשונה, יאכלום במשך ימי החג.
כמו כן צוה לתלות בסוכה כל שבעת המינים: קמח של חטה, שעורה, יין וענבים, תאנים רמנים, זיתים ושמן זית ותמרים. וכן היוו תולים בסוכתו דבש {של דבורים}, אתרוגים, צלוחית מים, וצלוחית ים מעורבים עם שמן.
מלבד כל אלה היו מקשטים את הסוכה בקישוטים רבים, וכגון:טבלאות שעליהם מצויירים שבעת האושפזין קדישין,ח ציורים בצורת כוכבים, שרשרות, נרות קטנים על עלעקטר"י וכיוצא.ט
פעם תלו על כותב סוכת רבנו בד בצבע לבן, ועליו כתוב הפסוק "ברוך הבא בשם ה'" בצבע שחור, וכשראה רבנו צוה להורידו, ואמר שאותיות שחורות אינן כבוד לסוכה. מיד הורידוהו, וצבעו את האותיות כולם בצבע זהב, ואז הסכים רבנו שיתלוהו.


ו. עד כמה חשוב היה לגאון בעל שפע חיים זצ"ל זמירת המנהג לתלות תפוחים תעיד עובדה זו: רבנו זצ"ל היה רגיל להיכנס בערב החג אחה"צ לבדוק אם הכל כשורה עד כדי יישור קישוט שלא נתלה ישר. ובשנה אחת כאשר נכנס לסוכה זמן לא רב לפני זמן הדה"נ, הבחין שלא תלו תפוחים וביקש להביא תפוחים ולתלותם.

ח. בשנים קדמוניות היתה תלויה בסוכת רבנו טבלה נאה של עץ, ועליה חרוטים שמות שבעת האושפזין קדישין, ותחת ככל שם היה נר של עלעקטר"י ובכל יום הדליקו את הנר של האושפיזא של אותו יום.

ט. פעם שאלו את רבנו, מאי עדיף ליה שיתלו בסוכתו, נרות של עלעקטר"י הנכבים ונדלקים לסירוגין, או הדולקים באופן קבוע. והשיב: כי אף שהנכבים ונדלקים מייפים הסוכה יותר, אולם היות שבין הבאים לקבל פניו בחג נמצאים גם אנשים זקנים, ונרות אלו עלולים להטרידם ולהפריעם, ולכן מוטב שלא לתלותם.





הגאון רבי נפתלי מראפשיץ זצ"ל ונכדו
רבנו הקדוש מראפשיץ היה מנהגו לתקן ולצייר את הסוכה בכל יום ויום מראשית השנה ועד אחרית השנהי ועוד היה מנהגו לתקן ולצייר את הסוכה בכל יום ויום מראשית השנה ועד אחרית השנה, וכאן סוכתו היתה נאה עד למאד.
וכן נהג נכדו רבנו שבסוכתו היה הרבה נוי סוכה והיה נאה עד למאד.

לד. הגאון רבי פנחס יהודה ליברמן זצ"ל מח"ס "לב טוב" על "חובת הלבבות"
את סוכתו היה מסכך ב"בלאפונים" דקים ועליהם הסכך, וכדי שלא יתעקמו מחום השמש, וגם להידור המצוה הוא צבע אותם בסיד בצבעי תכלת וצהוב לסירוגין, וסידרם אחד כך ואחד כך מסודרים ומיושרים ששיוה את מראיהם ביופי וחן מיוחד, כל זאת השקיע כדי להנעים את השהות בצל הסוכה – צילא דמהימנותא – שממנה לא מש במשך כל ימי החג, מלבד בצאתו לבית המדרש לתפילה ברבים.
כמו"כ עמד על קישוט דפנות הסוכה, והיה מהדר בכל פרט ופרט שיהיה הכל על צד היותר טוב, מי שהגיע לצל סוכתו היה יכול להבחין במסגרת עשויה ממשי ירוקה, התלויה מסביב לארבע דפנות הסוכה ועליה רקומים פסוקים ומאמרים הקשורים לסוכה מעשי ידי אומן, אשר נתן לו הסבא - עוד בהיותו אברך,- להכין בשבילו,בשביל הידור מצוה.
בענין זה מעידה בתו תחי' שבכל שנה כאשר היו מקשטים את הסוכה, היה לו ענין לקנות איזה דבר חדש לנוי סוכה מידי שנה בשנה שיהא נכר שהוא לכבוד "הסוכה הקדושה" שהיתה חביבה עליו ביותר.

לה. צדיקי צ'רנוביל
כשעלה הצדיק רבי מוטלה טברסקי מרוסיה לארץ ישראל הביא עמו את קרשי הסוכה שקבלם בירושה מאבותיו הקדושים הצדיקים מצ'רנוביל, חן ויופי זה השתקפו מדפנותיה, ורגש קודש הורגש בצילה.
אחרים אמרו: דפנות הסוכה, שהיו מלאות חיטובים וקישוטים מעשי ידיו הטהורות של רבי מוטלה עצמו, הן שהפליאו.וזאת למודעי ידיו של הצדיק רבו מוטלה היו מסוגלות לצייר ציורים נפלאים וחיטובים מעשי אמן, ויודעי חן אמרו כי יש בציורים הללו צירופי אותיות ויחודים של מעלה, שהעין הגשמית של אנשים פשוטים שלא היתה מסוגלת להבינם, ובסוכה זו הפליא בצירופיו, עד שהיו בחיטוביה הרמז והפשט מאוחדים זה בזה.
שבעה קרשים הביא רבי מוטלה עמו כאשר עלה לארץ ישראל, ושבעת הקרשים הללו קיפלו בתוכם מסכת קדושה שלמה. הם עברו אליו בירושה מאבות אבותיו, ועוד מרבי נחום גאון (אביו של הקדוש רבי אריה ליב אוסטרזצר), שלמד בחברותא עם הבעל שם טוב זיע"א, הגיעו. הגאון רבי נחום מסר אותם לבנו רבי צבי, אחריו ירשם בנו הצדיק המפורסם רבי נחום, המגיד מצ'רנוביל ומחבר הספר "מאור עינם", שהיה תלמידו של הבעש"ט הקדוש. ממנו ירשם בנו, הצדיק רבי מרדכי מצ'רנוביל, ואחריו- רבי יוחנן מרחמסטריוקה, אביו של הצדיק רבי מוטלה דנן, שהביאם לירושלים.
שבעה קרשים קדושים אלה, שזכו להיות דפנות לסוכתם של צדיקי עולם, יצרו את דופן המזרח בסוכתו של רבי מוטלה בירושלים. על כל אחד מהם היתה רשומה ספירה אחת מהספירות הקדושות שבתורת הנסתר: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. לפי מה שאמרו, רשם את המילים הקדושות האלו בנו של רבו נחום גאון, ואילו רבי מוטלה הוסיף לצידן של המלים תגים קטנים, שאיש לא יכל לקרותם ללא זכוכית מגדלת, וסוד התגים הללו לא היה ידוע לאף אחד.


י. בספר אהל נפתלי (אות ג) כתב וז"ל: שמעתי שצדיקי דורו אמרו על רבנו נפתלי מראפשיץ כי נשמתו היא ממצות סוכה בתורה, ובאמת היה עוסק כל השנה במצות סוכה, ובכל יום היה עוסק כל השנה במצות סוכה ובכל יום ויום היה עושה איזה עבודה בסוכה שלו, ביום אחד היה נועץ יתד בסוכה, יום אחד למד במסכת סוכה, וכה היה משפטו כל ימי חייו, ועל כל פנים בכל יום מימות השנה היה מזכיר השם סוכה וסיבב דבריו עד שבא לדבר מהסוכה.


מעשה ונכנס פעם לסוכה זו המקובל הגה"ק רבי חיים שאול דוויק זצ"ל, הסתכל במילים ובתגים שהיו חרותים על הקרשים במזרחה של הסוכה, ואמר:האיר פני המזרח! מאז הבינו הנוכחים כי סודות גדולים חרותים כאן.

בסוכת בית הכנסת נהגו לתלות פרוכות של ארון הקודש לנוי מצוה


לד. הגאון ר' שם טוב גאגין זצ"ל ראב"ד ומו"צ דק"ק ספרדים באנגליה
ואני הצעיר עדיין נוהג לעטר סוכתי כמנהגי בא"י עיר מולדתי ציון, ואני מוסיף נרות חשמליות בין ענפי הסכך ע"ד "באורים כבדו את ה'"(ישעיה כד, יד).

לז. ארץ ישראל
רוב הסוכות עושים שם על הגגות, ובצפת עושים הסכך מעצי הדסים כי שם יש הרבה מהם גדלים על הדרכים, ובטבריא מכסין בלולב כי שם {יש}הרבה דקלים.
והסוכות תולים אותם בסדינים נאים ובגדי צבעונים ותולין שמנים סלתות ויינות ומיני פירות רמונים אשכולות ענבים אתרוגים ושאר מיני פירות נאים. ויש מכסים מעצי לארביר המריחים כבשמים וגם במרחץ מזיעים במטעי לארביר כי בצפת יש מהם הרבה.
אודות מנהג א"י שנהגו לתלות בסוכה ז' מיני פירות כמ"ש(דברים ח,ח) "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש", וכך דרכם לעשות לוקחין בקבוק של זכוכית וממלאים אותו בחיטים יפים וסותמים אותו, וכן עושים בשעורים ושמן זית ודבש ושאר המינים כגפן ותאנה ורמון תולים אלו הפירות כמו שהם ומעטרים אותם בנייר מוזהב.

לח. עיה"ק ירושלים תובב"א
ראיתי ונתון אל לבי לחקור בהאי מנהגא אשר נוהגים פה עיר הקודש ירושלים ת"ו שגדולי העיר והרבנים לוקחים (הפרוכיות) {הפרוכות} של ההיכל ופורסים אותם בכותלי הסוכה...
ועדותי זו נאמנה כי למעלה חמשים שנה ראיתי מנהג זה {בירושלים] שפורסים (הפרוכיות) {הפרוכות} לחתנים ולסנדק ובכותלי הסוכות בזמן רבנן קשישאי, ואין פוצה פה ומצפצף, חלילה, ובודאי כי טעמם ונימוקם עמם...

את החלונות היו מעצבים מקני סוף לאחר מכן היו עוטפים אותם בהדסים ריחניים וכך גם היו עוטפים את דלת הכניסה. על הסכך היו תולים תמרים, רימונם, אשכולית, ויש שתלו גם יין, שמן, מים, מלח, אגסים, תפוחים וחבושים. יש אף שהגדילו לעשות ותלו חצילים אם היו ברשותם.
גדול היה כבוד הסוכה וקדושתה בעיני יהודי בבל, שמחמת כך חלצו נעליהם לפני הכניסה לסוכה.

מז. יהודי לאסק
בחג הסוכות היינו משחילים את הערמונים מן העץ ועושים מהם שרשרות וכתרים ומקשטים בהם את הסוכה.

אחתום פרק זו במעשה מוסרי נחמד הקשור לעניננו: מסופר על סבתו של ראש ישיבת "קול תורה" הרב ארלנגר, שהכינה כל הקיץ קישוטים לסוכה כדי שתהיה "סוכה למופת". יום אחד שמע בעלה שהיא מתפללת להקב"ה שיעשה לה טובה ושאף אחד לא יבוא לראות את הסוכה שלהם... למה? שאל אותה הסבא, והיא ענתה שהיא הכינה את הסוכה רק לכבוד הקב"ה ושהיא לא רוצה שאף אחד יראה אותה...

אך לפני כתיבתם אציג לפניך תיאור נחמד המתאר את אופן עשייתן המובא בספר "המועדים" (ח"ד עמ' שלה): מלפני ראש השנה מבקשים מאמא שלא תשבור את הביצים לצורך בישול ואפייה, אלא תיקוב בהם שני נקבים, אחד בחודן ואחד בכודן, אחר כך תפח בחזקה, באחד הנקבים עד שהחלבון והחלמון יצאו בשלימות מתוך הקליפה והיא תשאר ריקה ושלימה. קניתי והבאתי מן החנות גליונות של זהובת וכסופת ונייר צבעוני. את הנייר גזרתי וקיפלתי קפלים קפלים, אחר כך נקבתי בקליפות שני נקבים נוספים בצדיהן. בנקב הראש הכנסתי ראש צפור, עשוי פת נילושה מצופה זהובת, באחוריה קיפול נייר נפרש כזנב, ומשני צדיה שתי כנפיים פרושות, על גבה בנקב זעיר הכנסתי שבר גפרור ואליו קשור חוט דק לתלות בו את הצפור. היו אלו צפורים עפות, ססגוניות, מרחפות במרומי הסוכה תחת הסכך בים פירות הדר של כסף ושל זהב, מתנועעות חרש ברוח קלה המנשבת מן האשנב הפתוח ומן הסכך הריחני שלמעלה...

כג. עדות מענינת מאד כותב לנו רבה של עיר האשל "באר שבע" הגאון רבי אליהו כץ זצ"ל, בספרו היקר שו"ת באר אליהו (או"ח ח"ג סי' לח עמ' רכח): שמעתי מנהג מזקני אשכנז שהיו תולים בסוכה בצל וכותבים עליו "ובצל כנפיך תסתירנו". ע"כ.

זאת היה מספר רבי ליפא זילברמן זצ"ל (מנהל רוחני בת"ת קמניץ): על אחד מיקרי קרתא דירושלים ר' ישראל שלום לוריא ז"ל שזכה להשיא בנותיו לתלמידי חכמים מופלגים וגדולי תורה.
את סוכתו נהגו לקשט בשטרות כסף שפסלתן מלכות. בעת עלות הקומוניסטים לשלוט ברוסיה פסלו את כל המטבעות שאשר היו לפניהם. היו עשירים גדולים שהיה רכושם רב, ובין לילה אחד, כל רכושם אבד ואינו שווה אפילו פרוטה אחת. שטרות אלו היו נוי סוכה בסוכתו של הרב לוריא לחזות במוחשיות כי רכוש עולם הזה הוא הבל הבלים.
קישוטים אלו בודאי קישוט גם את נשמתם והחדירו עמוק בלב הילדים את האמת הצרופה.(ספר "חכמת החינוך" עמ' עח)
מעשה יקר נוסף היה באמריקה לפני כתשעים שנה: בעת ההיא היהודים שבקשו לשמור שבת וחג עברו תקופה קשה ביותר, כי בעת שנמנעו מלעבוד בשבת קבלו הם מיד ממעסיקיהם את הפתק הורוד המודיע להם שפוטרו מעבודתם ורבים חללים הפילה. והיה יהודי ירא שמים שמצבו היה בכי רע כי צר לו מאד עד כי הגיע לפת לחם, ולמרות זאת התגבר כארי שלא לחלל את השבת, וכאשר קיבל את הפתק הורוד כינס את בני משפחתו והודה לה' בשמחה על שלא נשברה רוחו לקדש שם שמים ולהמשיך את חייו בקיום תורה ומצוות.
והנה בחג הסוכות לא היה לו דבר לנוי סוכה, על כן קישט את הסוכה בפתקים הורודים הללו באומרו כי נוי סוכה המסמל את מסירותה נפש לקיום מצוות השבת והחג אין נאה ומוהדר ממנו לקשט את הסוכה הקדושה. ואכן זכה יהודי זה לדרות ישרים מבורכים הנאמנים לתורת ישראל.

פשטידא לשבת בראשית
משלל נויי הסוכה שהיו תלוים בסוכת הגאון רבי משה פריינד זצ"ל כנז', בינהם היה גם "קמח" וממנו עשו אחר סוכות פשטידא לשבת בראשית.

חמין לשבת בראשית
בלעלוב יוצקים את המים שתלו לנוי סוכה בחמין של שבת בראשית.

גאולה בקרוב
הודעות: 1872
הצטרף: ב' מאי 02, 2011 1:59 am

Re: מנהג תליית שבעת המינים בסוכה

הודעהעל ידי גאולה בקרוב » א' ספטמבר 22, 2013 5:04 am

לרשימה הנ"ל ניתן להוסיף גם את הגרשז"א זצ"ל, שסוכתו היתה מעוטרת בפירות וכו' [הליכות שלמה עמ' קיז]

אם איני טועה, השומרונים [שכננו..] "נוהגים" לעטר סוכתם בארבעת המינים, מצד שלשיטתם זוהי כוונת התורה ב"ולקחתם", עפ"ל, וא"כ אולי היה מקום להמנע מתליית ארבעת המינים בסוכה. [אמנם לא ברור בכלל מהם "ארבעת המינים" לשיטתם...]

איש רגיל
הודעות: 2102
הצטרף: ב' יוני 24, 2013 2:11 am

Re: מנהג תליית שבעת המינים בסוכה

הודעהעל ידי איש רגיל » א' אוקטובר 13, 2013 11:47 pm

שי אבי דוד כתב:טז. הגאון רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא זצ"ל מח"ס "דברי יחזקאל".
היו תולים על הדפנות הרבה פרוכות ישנות. {שינאווא היא עיר עתיקה מאד, ונמצאו בה הרבה פרוכות ישנות}.

גם בבית הכנסת מוסאיוף מעטרים את קירות הסוכה עם פרוכות של ארון קודש, ומעניין לברר אצל יוצאי בוכרה אם כן היה המנהג במקומם.

לייטנר
הודעות: 4670
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: מנהג תליית שבעת המינים בסוכה

הודעהעל ידי לייטנר » א' אוקטובר 05, 2014 7:43 pm

גאולה בקרוב כתב:לרשימה הנ"ל ניתן להוסיף גם את הגרשז"א זצ"ל, שסוכתו היתה מעוטרת בפירות וכו' [הליכות שלמה עמ' קיז]

אם איני טועה, השומרונים [שכננו..] "נוהגים" לעטר סוכתם בארבעת המינים, מצד שלשיטתם זוהי כוונת התורה ב"ולקחתם", עפ"ל, וא"כ אולי היה מקום להמנע מתליית ארבעת המינים בסוכה. [אמנם לא ברור בכלל מהם "ארבעת המינים" לשיטתם...]


השומרונים גורסים כי "פרי עץ הדר", שבו לשיטתם יש לסכך, הוא כל פרי הדור ולאו דוקא אתרוג.
וראה כאן:
viewtopic.php?p=142230#p142230

חיימשה
הודעות: 1600
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: מנהג תליית שבעת המינים בסוכה

הודעהעל ידי חיימשה » ב' אוקטובר 02, 2017 2:32 am

מאידך, בחב'' ד, ובעוד קהילה חשובה נהגו בדווקא שלא לקשט את הסוכה כלל, ומניחים את הדפנות בשממונן. יבואו היודעים וישכילונו מה טעם נהגו כן, נגד גמרא מפורשת.

גימפעל
הודעות: 2502
הצטרף: ש' דצמבר 11, 2010 10:35 pm

Re: מנהג תליית שבעת המינים בסוכה

הודעהעל ידי גימפעל » ב' אוקטובר 02, 2017 12:06 pm

חיימשה כתב:מאידך, בחב'' ד, ובעוד קהילה חשובה נהגו בדווקא שלא לקשט את הסוכה כלל, ומניחים את הדפנות בשממונן. יבואו היודעים וישכילונו מה טעם נהגו כן, נגד גמרא מפורשת.

עיין אוצר מנהגי חב"ד.

דרומי
הודעות: 4934
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מנהג תליית שבעת המינים בסוכה

הודעהעל ידי דרומי » ב' אוקטובר 02, 2017 12:14 pm

נקודת ההסבר היא שכיון ויש בסוכה קדושה, הרי היא יפה מספיק מצד עצמה ואינה זקוקה לתוספת. ובמלים אחרות קצת, חשש שמא הנוי הצדדי יסיח את הדעת מהסוכה עצמה, (שלא היה קיים אצל התנאים והאמוראים כו' ולכן הם כן נהגו בנוי סוכה). - הסוגיא נידונה בהרחבה בספר 'שולחן מנחם' חלק ג עמ' קפד ואילך.

חיימשה
הודעות: 1600
הצטרף: ב' מאי 29, 2017 2:49 pm

Re: מנהג תליית שבעת המינים בסוכה

הודעהעל ידי חיימשה » ג' אוקטובר 03, 2017 12:40 am

אבל חז''ל למדו מהפסוק, ואנווהו, עשה לך טלית נאה, סוכה נאה וכו'. היעלה על הדעת לומר שדברי חז"ל היו יפים לשעתם גרידא, חז"ל ידעו על קדושת הסוכה וסברו שיש לעטרה ולייפות אותה כדי להראות חיבוב המצווה. מה מקור המנהג, ואצל מי מה אדמו"רים החל?

גביר
הודעות: 1039
הצטרף: ה' אפריל 03, 2014 4:33 pm

Re: מנהג תליית שבעת המינים בסוכה

הודעהעל ידי גביר » ג' אוקטובר 03, 2017 9:41 am

בספר עזרא נאמר וַאֲשֶׁר יַשְׁמִיעוּ וְיַעֲבִירוּ קוֹל בְּכָל-עָרֵיהֶם וּבִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר--צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי-זַיִת וַעֲלֵי-עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבֹת: לַעֲשֹׂת סֻכֹּת, כַּכָּתוּב. ['נחמיה' ח טו]. ובגמרא סוכה יב - רב חסדא אמר מהכא (נחמיה ח, טו) צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות היינו הדס היינו עץ עבות אמר רב חסדא הדס שוטה לסוכה ועץ עבות ללולב: מבואר שהשתמשו בהדס שוטה לבנית הסוכה ולתוספת ניחוח ונוי כמבואר במפרשים שם. יתכן שמכאן המקור לקישוט הסוכה בארבעת המינים [ולאו דווקא כשרים].
ועוד דהנה דעת רבי יהודה דבעינן סכך דווקא מארבעת המינים, ואפשר דנהגו כך לעשות כמעין דעתו [כשם שבקדושת השם דראש השנה אמרינן מעין מלכויות כעין דעת רבי יוחנן בן נורי].


חזור אל “סוכות ושמנ"ע”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 3 אורחים