פורום אוצר החכמה

בסדר הושענות לשבת אומרים "כהושעת משמחיך בבנין שני המחודש.." ולפלא, וכי בביהמ"ק הראשון לא היו שמחים ומשמחים? וחושבני שניתן למצוא סימוכין לכך מגמ' סוכה נא ע"א: מי שלא ראה שמחת בית השואבה וכו', הגיעו לשער היוצא ממזרח הפכו פניהן ממזרח למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל ופניהם קדמה ומשתחוים קדמה לשמש ואנו ליה עינינו וכו'. ופרש"י, אבותינו בבית הראשון היו כופרין ולא היו פניהם לבית, אלא אחוריהם אלא היכל ה'.

אמנם בדרך אחרת חשבתי להסביר זה, ע"פ מש"כ האחרונים בביאור השמחה הגדולה שהיה אז בשמחת בית השואבה, שזה ע"פ המובא במשנה (סוכה מח ע"ב), "ולמנסך אומרים לו הגבה ידך, שפעם אחת נסך אחד על גבי רגליו, ורגמוהו כל העם באתרוגיהן". דהיינו שמאחר שהצדוקים ערערו על מצות ניסוך המים וביקשו לעקור דברי חכמים, היה ענין מיוחד להשריש מצוה זו כדי להוציא מלבן של צדוקים. ולפי זה מכיון שהלא צדוק וביתוס היו רק בבית שני. הרי יתכן שבביהמ"ק הראשון אכן לא חגגו כ"כ סביב מצות ניסוך המים.

מעניין מה מבואר על כך באוצר המפרשים על ההושענות של מכון י-ם. ומי שבידו ויוכל להעלות לכאן, אודה לו במאוד.

מ.ל. כתב:וחושבני שניתן למצוא סימוכין לכך מגמ' סוכה נא ע"א: מי שלא ראה שמחת בית השואבה וכו', הגיעו לשער היוצא ממזרח הפכו פניהן ממזרח למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל ההיכל ופניהם קדמה ומשתחוים קדמה לשמש ואנו ליה עינינו וכו'. ופרש"י, אבותינו בבית הראשון היו כופרין ולא היו פניהם לבית, אלא אחוריהם אלא היכל ה'.

ברור שגם בבית ראשון היתה שמחה עצומה כמבואר בתלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת סוכה פרק ה

א"ר יונה יונה בן אמיתי מעולי רגלים היה ונכנס לשמחת בית השואבה ושרת עליו רוח הקודש ללמדך שאין רוח הקדש שורה אלא על לב שמח מ"ט [מלכים ב ג טו] והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלהים.

בהושענות 'ישועות אליעזר' (בחלק השמטות ומילואים סי' ה' עמ' קצג) נכתב על זה בארוכה דברים מחודשים, (נמצא באוצר)

אראל כתב:בהושענות 'ישועות אליעזר' (בחלק השמטות ומילואים סי' ה' עמ' קצג) נכתב על זה בארוכה דברים מחודשים, (נמצא באוצר)

אולי מישהו יואיל בטובו להביא לנו מן הגורן ומן היקב. ושכמ"ה.

הנה גם הג"ר משה שמעון הלוי אבד"ק פרוינקירכן, מפרש שבביהמ"ק הראשון לא היה שמחה כבביהמ"ק השני, אלא שלדבריו מדובר על נטילת לולב במקדש, ולא על שמחת בית השואבה.

בסוף דבריו כתב שהרחיב בזה בספר 'אור לישרים' להגאון ר' זרח איידיליץ, דרוש יא, (נמצא באוצר). - יש בנותן טעם והזמן גרמא לעיין מה שכתב, ואם יוכל הרב יאיר לזכות אותנו, יזכה להפיץ תורה ברבים..

ההסבר שדברי הפייטן מוסב על ימי עזרא, חידושו של המו"ל 'הושענות ישועות אליעזר', ואינו של הרמ"ש הלוי,
והציון לדברי ה'אור לישרים' אינו אלא בנושא אם בימי עזרא חל א' דסוכות בשבת עיי"ש בעמ' קסז מדפי הספר