מוסף לאחר השעה השביעית

[גילוי]

מצוי מאוד בשמחת תורה שמאחרים תפילת מוסף לאחר שעה השביעית- האם כך גם נהגו בישיבות בליטא? והיאך נוהגים כיום בישיבת מיר?

[גם זו לטובה]

שמעתי שכבר בליטא לא הקפידו בשמח"ת על זמן מוסף, ושכן נוהגים גכם בישיבת מיר בירושלים, אשמח לדעת האם נכון הדבר והאם מצינו לאחד מהפוסקים שהקל בזה.

[בא בימים]

הרב אלישיב היה אומר בשם ר' אהרן קוטלר שבכמה דברים הקלו בשמחת תורה לכבוד התורה (כמש"כ הגאונים שהקלו בריקוד וטיפוח) ומהם: איחור מוסף אחר ז' שעות, קידוש בבית הכנסת. ושמעתי שיש ע"ז גם במשנת ר' אהרן.

[גם זו לטובה]

הרב אלישיב היה אומר בשם ר' אהרן קוטלר שבכמה דברים הקלו בשמחת תורה לכבוד התורה (כמש"כ הגאונים שהקלו בריקוד וטיפוח) ומהם: איחור מוסף אחר ז' שעות, קידוש בבית הכנסת. ושמעתי שיש ע"ז גם במשנת ר' אהרן.

מי הוא בעל השמועה? [גם אני שמעתי כן, בשם הגרי"ש אבל לא שמעתי שאמר כן בשים הגרא"ק]

[שמחה]

הייתי בשמחת תורה בהקפות בבמ"ג בלעיקווד ובשעה 3:00 עדיין לא התחילו קריאת התורה

[עושה חדשות]

בדין תפילת מוסף: האם מספיק להתחיל לפני ז' שעות, או שצריך גם לסיים?

[ברזילי]

בדין תפילת מוסף: האם מספיק להתחיל לפני ז' שעות, או שצריך גם לסיים?

ספק של הפמ״ג כמדומני, אבל בהלכות יוה״כ מוכח שמספיק להתחיל (אבל אולי צריך גם להתחיל החזרה לפני ז׳)

[עושה חדשות]

בדין תפילת מוסף: האם מספיק להתחיל לפני ז' שעות, או שצריך גם לסיים?

ספק של הפמ״ג כמדומני, אבל בהלכות יוה״כ מוכח שמספיק להתחיל (אבל אולי צריך גם להתחיל החזרה לפני ז׳)

יש"כ. הפמ"ג נמצא בהל' יוהכ"פ סי' תרכ.

[איש_ספר]

מתוך ערך מוסף שבאנצ"ת

שיעור שבע שעות, שהמתפלל אחריו חשוב פושע, יש מן האחרונים מצדדים לומר, שלא אמרו כן אלא לענין התחלת התפילה, וכל שהתחיל תפילת המוסף קודם שבע שעות אף על פי שהוא מסיימה בתוך שבע שעות אינו חשוב פושע, ורשאי לעשות כן1 .

1. פמ"ג א"א סי' תרכ, ועי"ש שהשאיר בצ"ע. ועי' חוקת עולם (דבליצקי) עמ' ו, שכ"מ מד' הראשונים ואחרונים שבציון 407, שהזהירו שלא לאחר בתפילת שחרית של יוה"כ עד זמן מנחה שהיא בשש וחצי שעות של היום, שאם יאחרו יצטרכו להקדים מנחה למוסף, ומ' שמותר לכתחילה להתחיל מעט קודם שש וחצי, אע"פ שודאי א"א לסיים לחש וחזרה של מוסף בתוך חצי שעה. ועי' פמ"ג סי' פט א"א ס"ק ד, שלענין זמן תפילה צריך לגמור כל התפילה בזמנה, וע"ע תפילה שי"ח. ועי' חוקת עולם שם, שאף לפמ"ג אין להקל אלא ביחיד כשמתחיל בלחש קודם שעה שביעית, או בציבור שמתחילים החזרה קודם שעה שביעית, אבל לא להתחיל חזרה אחר שעה שביעית, שאין החזרה כרוכה אחר הלחש, ואף שלענין הקדמת מנחה למוסף, מותר להתחיל חזרה אחר זמן מנחה וא"צ להקדים לה מוסף, עי' ציון 348, שם אינו מדיני זמן התפילה, אלא חיוב קדימה, וכל שעוסק בתפילת המוסף א"צ להפסיק. ועי' ציון 265, שי"ס ששיעור של שבע שעות משום שלכתחילה קי"ל כר' יהודה, שתפילת מוסף אחר שבע שעות, ולד' לכאורה, כשם שלר"י זמן של שבע שעות נאמר אף לענין סוף התפילה, הו"ה לחכמים לענין שלא יחשב פושע, ועי"ש שי"ס טעמים אחרים בשיעור שבע לחכמים, ועי' מועדים וזמנים ח"ח הערות לח"ד סי' שכה, וחוקת עולם שם עמ' ה.

[איש_ספר]

בספר החדש של הגרמ"מ קארפ על שמנ"ע ושמח"ת מובא בשם הרב אלישיב שמספיק שהתחילו אשרי קודם שבע שעות...!

אגב בספר מובאים ידיעות בשם... הר"א (!) יערי, מתוך ספרו המונומנטלי תולדות חג שמחת תורה...

[מחולת המחנים]

ברא"ש ברכות (פ"ד סי' ח') כתב "ואם כן יש ליזהר כשמאחרים ביום הכפורים תפלת שחרית עד אחר שבע שעות שיש להקדים תפלת המנחה קודם תפלת המוסף", ולכאורה מצאנו כאן רמז למנהג, אמנם במעדני יו"ט כתב "עד אחר ז' שעות, לאו דוקא, אלא אחר שש ומחצה".

ולענין אם צריך לסיים קודם שבע שעות, עיין כאן מ"מ, וכמו כן הובא חידושם של האחרונים בזמן תפילה והלימוד מבלעם
http://olamot.net/shiur/%D7%94%D7%AA%D7 ... 7%95%D7%AA

[יוצא פוניבז']

ברא"ש ברכות (פ"ד סי' ח') כתב "ואם כן יש ליזהר כשמאחרים ביום הכפורים תפלת שחרית עד אחר שבע שעות שיש להקדים תפלת המנחה קודם תפלת המוסף", ולכאורה מצאנו כאן רמז למנהג, אמנם במעדני יו"ט כתב "עד אחר ז' שעות, לאו דוקא, אלא אחר שש ומחצה".

ה"מנהג" נמצא גם בטור (או"ח סי' תרכ), אך בתוספת יחסו של הרא"ש לכך:
וטוב לקצר בפיוטים ובסליחות שחרית כדי למהר בענין שיתפלל מוסף קודם שבע שעות, כי אם יאחרו עד ז' שעות שכבר הגיע זמן המנחה יצטרכו להקדימה כיון שהגיע זמנה לכך צריכין למהר כדי שיתפלל מוסף קודם שעה שביעית, וא"א הרא"ש ז"ל כשהיה רואה שהיו מתאחרין היה מתפלל מוסף יחיד כדי להתפלל בזמנה.

[ברזילי]

מתוך ערך מוסף שבאנצ"ת

שיעור שבע שעות, שהמתפלל אחריו חשוב פושע, יש מן האחרונים מצדדים לומר, שלא אמרו כן אלא לענין התחלת התפילה, וכל שהתחיל תפילת המוסף קודם שבע שעות אף על פי שהוא מסיימה בתוך שבע שעות אינו חשוב פושע, ורשאי לעשות כן1 .

1. פמ"ג א"א סי' תרכ, ועי"ש שהשאיר בצ"ע. ועי' חוקת עולם (דבליצקי) עמ' ו, שכ"מ מד' הראשונים ואחרונים שבציון 407, שהזהירו שלא לאחר בתפילת שחרית של יוה"כ עד זמן מנחה שהיא בשש וחצי שעות של היום, שאם יאחרו יצטרכו להקדים מנחה למוסף, ומ' שמותר לכתחילה להתחיל מעט קודם שש וחצי, אע"פ שודאי א"א לסיים לחש וחזרה של מוסף בתוך חצי שעה. ועי' פמ"ג סי' פט א"א ס"ק ד, שלענין זמן תפילה צריך לגמור כל התפילה בזמנה, וע"ע תפילה שי"ח. ועי' חוקת עולם שם, שאף לפמ"ג אין להקל אלא ביחיד כשמתחיל בלחש קודם שעה שביעית, או בציבור שמתחילים החזרה קודם שעה שביעית, אבל לא להתחיל חזרה אחר שעה שביעית, שאין החזרה כרוכה אחר הלחש, ואף שלענין הקדמת מנחה למוסף, מותר להתחיל חזרה אחר זמן מנחה וא"צ להקדים לה מוסף, עי' ציון 348, שם אינו מדיני זמן התפילה, אלא חיוב קדימה, וכל שעוסק בתפילת המוסף א"צ להפסיק. ועי' ציון 265, שי"ס ששיעור של שבע שעות משום שלכתחילה קי"ל כר' יהודה, שתפילת מוסף אחר שבע שעות, ולד' לכאורה, כשם שלר"י זמן של שבע שעות נאמר אף לענין סוף התפילה, הו"ה לחכמים לענין שלא יחשב פושע, ועי"ש שי"ס טעמים אחרים בשיעור שבע לחכמים, ועי' מועדים וזמנים ח"ח הערות לח"ד סי' שכה, וחוקת עולם שם עמ' ה.

המודגש ט"ס וצ"ל עד שבע שעות

(אגב, אומרים זה כבר כתוב באיזה מקום? שנקרא פושע אינו אלא במשתהה בפשיעה בלא טעם הגון, אבל ביוה"כ בו עסוקים בתפילה ובתחנונים מן הבוקר אפשר שאינו נקרא פושע גם אם לא התחיל להתפלל כותיקין, בפרט אם הטעם שנקרא פושע הוא רק מה שאינו מזדרז להתפלל בתחילת זמנה כמ"ש רש"י. ואם יש טעם בסברא זו פרחה הראיה מיוה"כ. ומעניין שגם הרא"ש הזכיר רק מעניין הקדמת מנחה, ולא חשש למוסף אחר ז' שעות. אגב דאגב, לרש"י הנ"ל למה אין אומרים שהמתפלל מנחה סמוך לשקיעה נקרא פושע? ואולי הוא בכלל המתפלל עם דמדומי חמה)

[פרי יהושע]

הרב אלישיב היה אומר בשם ר' אהרן קוטלר שבכמה דברים הקלו בשמחת תורה לכבוד התורה (כמש"כ הגאונים שהקלו בריקוד וטיפוח) ומהם: איחור מוסף אחר ז' שעות, קידוש בבית הכנסת. ושמעתי שיש ע"ז גם במשנת ר' אהרן.

מי הוא בעל השמועה? [גם אני שמעתי כן, בשם הגרי"ש אבל לא שמעתי שאמר כן בשים הגרא"ק]

במו אזני שמעתי זאת מהגרי"ש זצ"ל לעניין איחור של מוסף לאחר שבע שעות, והוסיף, "נאר אין שמחת תורה".

[איש_ספר]

יש"כ על התיקון.

הדיון של הראשונים על יוה"כ נסוב (למרבה הפלא!) רק על הבעיה של איחור זמן מוסף לזמן מנחה, דבר המחייב הקדמת המנחה ולא על בעיית איחור שבע שעות הנקרא פושע.

והנה מה שכתבו הראשונים על יוה"כ בענין זה, ובכללם מה שכתבת:

יום הכיפורים

יום הכפורים שמאריכים בו בתפילת שחרית, כתבו ראשונים שיש להיזהר שלא יאריכו בפיוטים עד זמן מנחה גדולה, שאז לא יוכלו להתפלל תפילת מוסף עד שיקדימו לה תפילת המנחה1 , ומהם שנהגו להתפלל מוסף ביחיד אם ראו שהקהל יאחרו עמה עד זמן המנחה2 , ומהם שהקדימו מנחה למוסף אם איחרו הקהל עם המוסף עד זמן המנחה3 , והרבה ראשונים החזיקו המנהג שנהגו להאריך בשחרית ולהתפלל מוסף בזמן מנחה קודם תפילת מנחה4 , אם משום שלשיטתם לא אמרו שיש להקדים מוסף למנחה אלא בזמן מנחה קטנה ולא בזמן מנחה גדולה5 , או שלשיטתם לא אמרו שיש להקדים מנחה למוסף אלא בשעה שצריך להתפלל עתה תפילת מנחה6 , אבל יום הכיפורים – שאין נכנסים בו לסעודה – אין צריך להתפלל עתה מנחה ולפיכך מתפללים מוסף7 , או שלשיטתם לא אמרו שיש להקדים מנחה למוסף אלא כשהמתפלל רוצה להתפלל עתה מנחה8 , ולפיכך ביום הכיפורים אין צריך להקדים מנחה למוסף9 , שאין כונתינו להתפלל שתי התפילות זו אצל זו אלא לאחר מכן 10 , או משום שלדעתם לא אמרו שצריך להקדים מנחה למוסף אלא ביחיד ולא בציבור11 , או משום שיום הכיפורים שעומדים כל היום בתפילה בלא הפסק, ולא איחרו זמן המוסף בפשיעה אלא מאריכות התפילות, אין להקפיד להקדים תפילת מנחה12 . ויש מקומות שנהגו להתפלל לחש קודם זמן מנחה, ולפיכך כתבו שאין לחוש אף שהחזרה בזמן מנחה13 .

1. תוס' ברכות כח א ד"ה הלכה; תוס' ר"י שירלאון שם; פירושי ר"א מלונדריש ופסקיו ברכות פ"ד מ"א; עיטור הל' יוה"כ (מהד' שער החדש ד' נח ע"ג) והובא בשבה"ל סי' ש"כ ותניא רבתי סדר תפילות של יוה"כ (מהד' מוה"ק עמ' שלא); ספר המנוחה שם בשם תוספות; תוספות חכמי אנגליה שם בשם ר"ם; מחכים עמ' 13: טוב ויפה לדקדק ועמ' 41: ואין נכון להאריך; תשו' מהר"ם (עמנואל) ח"ב סי' ת"צ; הגמ"י תפילה פ"ג הי"א בשם מהר"ם ותוספות; על הכל אות כד, בשם הר"ם (מאיברא) ור"ח כהן ור"י; הפרנס אות קצח; רא"ש שם סי' ח וטור או"ח סי' תר"כ בשמו; מרדכי ברכות רמז צב; ריקאנטי סי' טז בשם ר' יהודה; אגור סי' שכד בשם ר' יהודה מפאריז ור' ישעיה; צד"ל מאמר א כלל ב פ"ג, שכך מנהג צרפת לקצר בתפילת שחרית; מהרי"ל הל' מנהגי יוה"כ אות ט בשם מהר"ם; כס"מ שם. ועי' ציון 362 שיש מהראשונים שנר' מדבריהם שיש להזהר שלא להכנס לשעה ששית ועי' ציון 364 שרוב הראשונים כתבו שעה ששית ומחצה. וצ"ב בד' הראשונים שבציון זה, אם הקפדתם שאע"פ שצריך להקדים מנחה למוסף אין עושים כן, או שאפילו אם יעשו כן, אין ראוי לבוא לידי כך שיצטרכו להקדים לכתחילה, עי' ציון 271, ואילך מחלוקת בדבר.
2. מהר"ם הובא במהרי"ל שם; עי' רא"ש הובא בטור שם ושם: וא"א הרא"ש ז"ל היה נוהג להתפלל תפילת מוסף ביחיד כדי להתפלל אותה בזמנה, ועי"ש שקודם לזה הזכירו דין הקדמת מנחה למוסף, ומ' ש"בזמנה" היינו קודם הזמן שצריכים להקדים לה מנחה, ועי' שינו"ס למהרי"ל שם במהדו' מכון י- ם מכת"י, שכהנהגת מהר"ם נהג אף הרא"ש, ומ' שהוא מאותו דין, וכ"ה בשיירי כנה"ג סי' רפו הגה"ט אות ד ואג"מ או"ח סי' סי' סח בד' הרא"ש.
3. ר"ח כהן בעל הכל שם ועי' ציון 277.
4. עי' עיטור שם שכיון שנהגו נהגו, והובא בס' שבלי הלקט שם ותניא רבתי שם.
5. עי' ציון 353 ואילך ושם שי"ח. רבני צרפת שבתר"י ברכות כח א (ד' יט א); או"ז סי' פ"ח; רשב"ץ ברכות שם בשם י"א.
6. עי' ציון 375 ושם שי"ח.
7. ראשונים שבציון שם.
8. עי' ציון 371 ושם שי"ח.
9. רשב"א ברכות כח; ריטב"א ברכות שם ומגילה כ ב; תר"י ברכות כח א (ד' יט א); אורחות חיים הל' תפילה סי' צז; עי' צרור החיים הל' תפילה של שחר אות יג (ד' יג); ספר השלחן הל' תפילה שער השני (ד' רסא); נמוק"י ברכות שם.
10. תר"י שם; ריטב"א ברכות שם. ואולי מנהגם שהיו מפסיקים בין מוסף למנחה, ועי' דרך תמים ד' ב ב הובא בחידושי אנשי שם שעל הרי"ף שם, שכיון שמוסיפים פיוטים בין מוסף למנחה, הרי שאין סומכים מנחה למוסף לגמרי, ועי' צביון העמודים לסמ"ק מ' יא אות קיז, שתמה שהרי הפיוטים אומרים בתוך חזרת הש"ץ של מוסף, וצ"ל שמנהג מקומם היה לאומרם אחר חזרה, ועי' צביון העמודים שם שביאר ד' הראשונים הנ"ל בע"א. ועי' מאירי שבציון 371 שהביא הסוברים שכשאינו רוצה להתפלל עתה מנחה אינו מקדים מנחה למוסף, ואעפ"כ נר' מדבריו שאין ליישב בזה מה שנוהגים ביוה"כ להתפלל מוסף בזמן מנחה, ואולי משום שלד' היינו דוקא ברוצה להתפלל מנחה בשעת דמדומי חמה עי' ציון 370, שמצותה בכך, ע"ע מנחה, אבל עי' נמוק"י שכתב כמאירי שלא אמרו שצריך להקדים אלא ברוצה להתפלל אח"כ וכגון בדמדומי חמה, ואעפ"כ ישב בזה מנהג יוה"כ. ועי' זכרון יהודה למהר"ם א"ש (מהד' מכון חת"ס אות ריד) שביוה"כ שמתפללין מנחה מיד אחר מוסף בלא הפסק, יש להקפיד שלא להתפלל מוסף בזמן מנחה, ואולי לד' אף לראשונים שבציון 375 שכל שא"צ להתפלל עתה מנחה א"צ להקדימה למוסף, מ"מ אם רוצה להתפלל עתה מנחה, חייב להקדימה למוסף, עי' ציון 383, ויוה"כ חשוב שרוצה להתפלל עתה מנחה כיון שאין מפסיקין בינהן.
11. עי' ציון 396 ואילך. ס' המנוחה תפילה פ"ג הי"א שם; ספר הבתים שם ועי"ש שהוסיף שכך נהגו אף בר"ה; מאירי כז א; אהל מועד (ח"א שער התפילה דרך השני נ"ד); השגות רמ"ך שם. ועי' מנוחה שסיים: ומ"מ יש להזהר.
12. מכתם ברכות שם. ועי' רי"ו תו"א נ"ג ח"ה וני"ב חי"ט שהביא בשם רבינו מאיר, שאם שהו הקהל כגון בשבת ויוה"כ בביהכ"נ בתפילת המוסף עד שהגיע זמן המנחה, מתפללים מוסף תחילה שאי"ז בכלל היו לפניו שתי תפילות, וצ"ב הטעם, וצ"ע מד' מהר"ם שבציון 407 - 408.
13. ראבי"ה ברכות סוס"י פג והובא במרדכי סי' צב. ועי' ציון 348.


----------
ומה שכתבת סברא זו גם לענין פושע של שבע שעות ע"פ גלהש"ס, כן הביאו בשם הרב אלישיב והרב וואזנר.
-------
לענין שלרש"י צריך שיהיה חשוב פושע בזמן מנחה קטנה, האריכו בזה.

[איש_ספר]

הרב אלישיב היה אומר בשם ר' אהרן קוטלר שבכמה דברים הקלו בשמחת תורה לכבוד התורה (כמש"כ הגאונים שהקלו בריקוד וטיפוח) ומהם: איחור מוסף אחר ז' שעות, קידוש בבית הכנסת. ושמעתי שיש ע"ז גם במשנת ר' אהרן.

מי הוא בעל השמועה? [גם אני שמעתי כן, בשם הגרי"ש אבל לא שמעתי שאמר כן בשים הגרא"ק]

במו אזני שמעתי זאת מהגרי"ש זצ"ל לעניין איחור של מוסף לאחר שבע שעות, והוסיף, "נאר אין שמחת תורה".

בשם ר' אהרן?

[ברזילי]

... או משום שיום הכיפורים שעומדים כל היום בתפילה בלא הפסק, ולא איחרו זמן המוסף בפשיעה אלא מאריכות התפילות, אין להקפיד להקדים תפילת מנחה12 .

12. מכתם ברכות שם. ועי' רי"ו תו"א נ"ג ח"ה וני"ב חי"ט שהביא בשם רבינו מאיר, שאם שהו הקהל כגון בשבת ויוה"כ בביהכ"נ בתפילת המוסף עד שהגיע זמן המנחה, מתפללים מוסף תחילה שאי"ז בכלל היו לפניו שתי תפילות, וצ"ב הטעם, וצ"ע מד' מהר"ם שבציון 407 - 408.

[/size]
----------
ומה שכתבת סברא זו גם לענין פושע של שבע שעות ע"פ גלהש"ס, כן הביאו בשם הרב אלישיב והרב וואזנר.

ולפי זה אפשר שלענין שמח"ת אכן צריך גם לסיים החזרה לפני שבע שעות, או לאידך גיסא נאמר שגם השתהות מתוך עיסוק בשמחת התורה איננה בכלל פשיעה.

[פרי יהושע]

בשם ר' אהרן?

לא, מעצמו אמר כך.

[יוסף משה]

עי' בשו"ת שבה"ל ח"ט סי' ס"ב

[לעומקו של דבר]

... או משום שיום הכיפורים שעומדים כל היום בתפילה בלא הפסק, ולא איחרו זמן המוסף בפשיעה אלא מאריכות התפילות, אין להקפיד להקדים תפילת מנחה12 .

12. מכתם ברכות שם. ועי' רי"ו תו"א נ"ג ח"ה וני"ב חי"ט שהביא בשם רבינו מאיר, שאם שהו הקהל כגון בשבת ויוה"כ בביהכ"נ בתפילת המוסף עד שהגיע זמן המנחה, מתפללים מוסף תחילה שאי"ז בכלל היו לפניו שתי תפילות, וצ"ב הטעם, וצ"ע מד' מהר"ם שבציון 407 - 408.

[/size]
----------
ומה שכתבת סברא זו גם לענין פושע של שבע שעות ע"פ גלהש"ס, כן הביאו בשם הרב אלישיב והרב וואזנר.

ולפי זה אפשר שלענין שמח"ת אכן צריך גם לסיים החזרה לפני שבע שעות, או לאידך גיסא נאמר שגם השתהות מתוך עיסוק בשמחת התורה איננה בכלל פשיעה.

כעין סברא זו אמר הגריש"א. (גבי שמח"ת שההשתהות מתוך וכו'). רק שבשו"ע ופוסקים גבי יו"כ הרי כן נפסק להחמיר.

יש מדייקים לדבר זה הוא מלשון "נקרא פושע", שלא מצינו לשון חריפה זו בשאר תפילות אף שבשאר תפילות הזמן הוא לעיכובא וא"כ הוא יותר חמור.
אלא שהעניין שהוא שתפילת מוסף בעצם "זמנה כל היום", רק שאין לפשוע ולעכבה יותר מז' שעות. אבל אם לא פשע לית לן מידי.

וזה מטעם כי אם נתנו לך זמן מהבוקר, יש בזה זלזול או גנאי להתאחר בה כל כך הרבה.

אבל זה נראה תלוש כי עיקר הדבר הוא מה שהמוספין זמנם כל היום אבל לכתחילה עד ז' שעות. ויל"ע מה הטעם שם.

ונראה שאי"ס קצת בסוגיא לכן אולי יוסיף עוד בזה.

[לעומקו של דבר]

וזה כתב הרב שבט הלוי, תודה ליוסף משה על המ"מ.

שו"ת שבט הלוי חלק ט סימן סב

ב"ה, עש"ק ראה תשנ"ו לפ"ק עיה"ק ירושת"ו.
כבוד ידידינו מאד נעלה הרב הג' בתורה ויראה כש"ת מוה"ר דוד אייכלר לאי"ט בעיה"ק ירושלת"ו.
אחדשה"ט וש"ת.

חטפתי שעה קטנה להשיב למעל' כבודו אשר העיר על מנהג הקהלות בכ"מ לאחר תפלת המוספין לאחרי ז' שעות נגד המופסק בגמ' ברכות דנקרא פושע וכמ"ש להלכה בשו"ע או"ח סי' רפ"ו ס"א, ובפרט ביום שמחת תורה ויוה"כ, ושפיר העיר מדברי הרמ"ך בכ"מ שתמה על הרמב"ם על שכ' שנקרא פושע, והכ"מ מחמיה על הרמ"ך דגמ' מפורשת היא וכ' דאולי הרמ"ך לא הי' גורס כן, ועיין בס' הקובץ שם כ' דהרמ"ך דעתו הי' דהגמ' אליבא דר' יהודה דעד ז' שעות ואנן קיי"ל כחכמים כל היום.

אמנם בעניי ללמוד פשר הדבר ממה שציין הגרעק"א בגליונו שם עיין לקמן מ"ז ע"ב, יראה דרצה בזה דגמ' שם ואל יכנס אחרונה לבית המדרש משום שקרי לי פושע, ופרש"י מתעצל דלשון פושע בכמה מקומות אינו מובן של מזיד אלא מתעצל או שוכח, ועיין רש"י ביצה ט"ו ע"ב על הגמ' שם שמא יפשע פרש"י ישכח, ועיין רש"י שבת כ"א ע"א זקוק לה דילמא יפשע, וברש"ש שם, והיינו יתעצל וישכח לא מזיד, ועיין ברש"ש מה שהעיר עוד, וה"נ בדידן דנקרא פושע אינו ר"ל פושע מזיד אלא מתעצל כרש"י הנ"ל מ"ז ע"ב, וכיון דהוא רק בגדר מתעצל דהא עדין כמה שעות לפניו דאפשר עוד להתפלל עד סוף היום, א"כ ביוה"כ דמאחרים לא מחמת עצלות אלא מחמת עבודה היום של צבור שחרית וכה"ג בשמחת תורה אין חשש מתואר פושע מתעצל כנלענ"ד ללמד זכות, אבל ודאי אם אין סבה של מצוה כנ"ל אסור לפשוע ולהתעצל.
והרני דוש"ת בלונ"ח - מצפה לרחמי ה'.

[איש_ספר]

אעתיק מהרשום איתי.

קשה לי להעתיק עם המקורות. אם נחוץ לך מקור לאיזה מהדברים כתוב נא.


סוף זמנה
סוף זמן תפילת המוסף נחלקו בו תנאים, לדעת חכמים, זמנה כל היום , שכן קרבן מוסף – שתפילת מוסף נתקנה כנגדו - קרב כל היום . לדעת רבי יהודה זמנה עד שבע שעות , ושעה שביעית בכלל , שקרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות , ונחלקו ראשונים ואחרונים בדעתו, יש סוברים שלדעתו קרבן מוסף לא היה קרב אחר שבע שעות ולפיכך זמן התפילה עד שבע שעות , ויש סוברים שאף לדעתו קרבן מוסף קרב כל היום, ומכל מקום כיון שעיקר מצוות הקרבתו היתה עד שבע שעות , או שעד שבע שעות נגמרה הקטרתו , לפיכך תפילת המוסף עד שבע שעות . עברו שבע שעות, אינו יכול עוד להתפלל לר' יהודה , ויש מן הראשונים מי שכתב, שאף לר' יהודה בדיעבד מתפלל כל היום . המתפלל מוסף אחר שבע שעות לר' יהודה, אמרו בגמ' שנענש, וקראו עליו את הכתוב: נוגי ממועד אספתי ממך היו , שתרגמו ר' יוסף במובן של שבירה, היינו שבר יבוא על המאחרים זמני התפילה . הלכה כחכמים, שתפילת המוספים זמנה כל היום , ויש מן הראשונים שכתב בדעת ראשונים שפסקו כרבי יהודה .


סוף זמנה לכתחילה
אף על פי שלחכמים וכן הלכה זמנה כל היום , אמר ר' יוחנן שהעושה כן נקרא פושע , ופירשו ראשונים – ויש שנראה מדבריהם שהיה לפניהם בגמרא - שהיינו המתפלל אחר שבע שעות , ויש מהראשונים שכתבו בדעת אמוראים שהמתפלל אחר שבע שעות אף נענש על כך , ויש סוברים שאף על פי שנקרא פושע אינו נענש לפי שזמנה כל היום . הטעם שיש להתפלל לכתחילה עד שבע שעות, שלכתחילה צריך להתפלל בזמן שהקריבו את קרבן המוסף ולא אחריו , שקרבן המוסף היה קרב בשש או בשש ומחצה , והוסיפו עוד חצי שעה עד סוף שעה שביעית, לפי שאין העולם בקיאים בחצי שעה שיכלו לכוון אותה חצי שעה , או שאחרי ההקרבה היו שוהים להתפלל על הקרבן שיקובל ברצון אחר שהקריבוהו , או שהקטרתו היתה בשעה שביעית , או שאדם עשוי לטעות בין שעה ששית לשביעית , ואף על פי שבימים טובים וראשי חדשים הקריבו את המוסף בבוקר , מכל מקום השוו חכמים מדותיהם שלא לאחר יותר משעה שביעית . ויש מהראשונים ואחרונים שכתבו שטעם הדבר שנקרא פושע, שכיון שמשהה אותה עד זמן מנחה, ואז צריך להקדים מנחה לדעתם , ויש מהראשונים שכתבו בטעם הדבר שהמתפלל אחר שבע שעות חשוב פושע, לפי שלענין לכתחילה הלכה כר' יהודה הסובר שמוסף עד שבע שעות ויש מהאחרונים שנראה מדבריהם שחשוב פושע לפי שהוא מתעצל . ויש מהראשונים שחולקים על כל זה וסוברים שלא אמרו שיעור של שבע שעות לכתחילה , ויש מהאחרונים שכתבו בדעתם, שפושע הוא זה המאחר מוסף עד זמן מנחה קטנה , ויש שכתבו בדעתם, שהמאחר זמן תפילת המוסף עד זמן מנחה גדולה, בשש וחצי שעות של היום חשוב פושע . הלכה שהמתאחר עד אחר שבע שעות חשוב פושע . ויש מן האחרונים שכתבו, שאין ראוי לבוא לזמן שיצטרך להקדים מנחה למוסף , שקדימה זו אינה כסדר ההקרבה שהיה במקדש שמוסף קודם למנחה , ולפיכך לסוברים להלן שמיד בהגעת זמן מנחה, בשש וחצי שעות של היום, יש להקדים מנחה למוסף , נכון לכתחילה להתפלל מוסף קודם שש שעות ומחצה, שלא יצטרך להקדים לה מנחה , ויש שכתבו שלא הקפידו בהלכות תפילה להשוותם לדיני הקרבנות, אלא בדברים המעכבים בקרבנות , ולפי שקרבנות הקרבים אחר התמיד, כשרים בדיעבד , מותר להקדים מנחה למוסף לכתחילה .

[במסתרים]

אם לא שסמכו על הסברא שאיחור מפני כבוד התורה וכיו"ב אינו איחור, לכאורה יש כאן חידוש שהתירו לאחר בשמח"ת בלי מקור הלכתי.

העתיקו למעלה שכתבו הפוסקים למהר ביו"כ בתפלת שחרית כדי להתחיל מוסף לפני זמן מנחה, ויש לעיין דמשמע שאיחרו חזרת שחרית אחרי ד' שעות שאם לא כן אין מובן הצורך למהר. בספר אחד ראיתי שרצה להוכיח מכאן דדי להתחיל לפני סוף הזמן, או שהקילו ביו"כ מפני אריכות התפלה (וצ"ע). ועדיין צריך תלמוד.

[עזריאל ברגר]

אוחדו אשכולות.

וראו גם viewtopic.php?f=31&t=15174