שבח המחמיר באכילת עראי - כשאין לו סוכה

[ברקים רב]

זכורני שדנים האם מה שכ' הרמב"ם שהמחמיר ע"ע באכילת עראי מחוץ לסוכה ה"ז משובח - הוא דוקא כשיש לפניו סוכה ומקפיד להיכנס בה כדי לאכול את מה שבא עתה לאכול, או גם כשהוא מונע עצמו מאכילה מאחר שאין לו סוכה.
ולכאו' יש לדון בזה עפ"י מה שהובא בביאוה"ל שכל מה שהותר להחמיר באכילת עראי ולא נקרא הדיוט - הוא משום שאין בכך צער ביו"ט.
אין עתה בידי אוצה"ח, ואולי יש כבר בראשונים שדיברו בזה, מי שיוכל להפנותני למ"מ בזה - ה"ז משובח.

[איש רגיל]

י"ל לאור לפני כמה ימים 'משנה אחרונה' על חלק ו במשנ"ב, ובהשגחה פרטית רפרפתי בו לפני כמה דקות, וראיתי שמביא שם מהביכורי יעקב שיש להחמיר גם באופן שמצטער. אלא שאין הספר תחת ידי כעת בשביל להפנות אותך למ"מ מדוייק יותר.

אולי בהמשך הלילה.

[איש רגיל]

יש על זה כמובן את הביאור הלכה בסימן תרלט ס"ז שהכלל שכל הפטור מן הסוכה ואינו יוצא משם, אינו מקבל עליו שכר ואינו אלא הדיוטות, הוא דוקא במקום שיש בו צד איסור כמו במצטער דהוי חילול יום טוב ואפילו בחוה"מ חייב לכבדו. ואף שהביה"ל איירי בירדו גשמים, אך משמע גם לניד"ד שאינו רשאי להחמיר על עצמו.

ובמשנה אחרונה שכתבתי לעיל הביא שהביכורי יעקב סי' תרמ סקכ"ו כתב שרשאי להחמיר, והביא עוד הוכחה מעניינת לזה בשם הגרשז"א (הליכות שלמה פ"ט ארחות הלכה 64).

[ברקים רב]

הביאו"ה הזה הוא מה שהבאתי בהודעתי הראשונה ועל זה שאלתי אם יש מי שדן עפי"ז.

ראוי כמובן להעיר שמה שהביא הביאו"ה [בשם מי?] ש'הדיוט' נאמר דוקא כשמצטער ביו"ט, הוא לכאו' דבר שאינו מוסכם על הכל, כי יש הרי ראשונים שתירצו קושיא זו באופן אחר.

תודה.

[איש רגיל]

הביאו"ה הזה הוא מה שהבאתי בהודעתי הראשונה ועל זה שאלתי אם יש מי שדן עפי"ז.

אופס, לא שמתי לב.

ראוי כמובן להעיר שמה שהביא הביאו"ה [בשם מי?] ש'הדיוט' נאמר דוקא כשמצטער ביו"ט

בשם העולת שמואל.

[ברקים רב]

ייש"כ

[מה שנכון נכון]

זכורני שדנים האם מה שכ' הרמב"ם שהמחמיר ע"ע באכילת עראי מחוץ לסוכה ה"ז משובח - הוא דוקא כשיש לפניו סוכה ומקפיד להיכנס בה כדי לאכול את מה שבא עתה לאכול, או גם כשהוא מונע עצמו מאכילה מאחר שאין לו סוכה.

viewtopic.php?f=7&t=19678#p191514
ראה בקונטרס הנ"ל עמוד יד.

[מה שנכון נכון]

ביחס לדברי הבה"ל. עיין סימן רלב בה"ל ד"ה ואם. ובמ"א לב,ו מהב"י שם. [וכ"ה בעוד מקומות בפוסקים]. וע"ע בשה"צ תרמ,כז [וכעי"ז בבה"ל שבד"ה הבא מהבכו"י].

[גאולה בקרוב]

ולגבי המעשה ברבי חונא בירושלמי, הרי ודאי מבואר בו חידוש גדול,
ולכן לק"מ מה שראיתי מקשים מה החידוש במעשה זה מעבר למשנה שאמר "העלום לסוכה".

[גם זו לטובה]

זכורני שדנים האם מה שכ' הרמב"ם שהמחמיר ע"ע באכילת עראי מחוץ לסוכה ה"ז משובח - הוא דוקא כשיש לפניו סוכה ומקפיד להיכנס בה כדי לאכול את מה שבא עתה לאכול, או גם כשהוא מונע עצמו מאכילה מאחר שאין לו סוכה.
ולכאו' יש לדון בזה עפ"י מה שהובא בביאוה"ל שכל מה שהותר להחמיר באכילת עראי ולא נקרא הדיוט - הוא משום שאין בכך צער ביו"ט.
אין עתה בידי אוצה"ח, ואולי יש כבר בראשונים שדיברו בזה, מי שיוכל להפנותני למ"מ בזה - ה"ז משובח.

מסופר על הגרשז"א שהיה נזהר שלא לשתות מים בכותל, ושוב חזרו בו מהטעם הנ"ל.

[איש רגיל]

זכורני שדנים האם מה שכ' הרמב"ם שהמחמיר ע"ע באכילת עראי מחוץ לסוכה ה"ז משובח - הוא דוקא כשיש לפניו סוכה ומקפיד להיכנס בה כדי לאכול את מה שבא עתה לאכול, או גם כשהוא מונע עצמו מאכילה מאחר שאין לו סוכה.
ולכאו' יש לדון בזה עפ"י מה שהובא בביאוה"ל שכל מה שהותר להחמיר באכילת עראי ולא נקרא הדיוט - הוא משום שאין בכך צער ביו"ט.
אין עתה בידי אוצה"ח, ואולי יש כבר בראשונים שדיברו בזה, מי שיוכל להפנותני למ"מ בזה - ה"ז משובח.

מסופר על הגרשז"א שהיה נזהר שלא לשתות מים בכותל, ושוב חזרו בו מהטעם הנ"ל.

בהליכות שלמה שציינתי מובא שהביא ראיה מהירושלמי להתיר להחמיר על עצמו בכה"ג.

[ברקים רב]

זכורני שדנים האם מה שכ' הרמב"ם שהמחמיר ע"ע באכילת עראי מחוץ לסוכה ה"ז משובח - הוא דוקא כשיש לפניו סוכה ומקפיד להיכנס בה כדי לאכול את מה שבא עתה לאכול, או גם כשהוא מונע עצמו מאכילה מאחר שאין לו סוכה.
ולכאו' יש לדון בזה עפ"י מה שהובא בביאוה"ל שכל מה שהותר להחמיר באכילת עראי ולא נקרא הדיוט - הוא משום שאין בכך צער ביו"ט.
אין עתה בידי אוצה"ח, ואולי יש כבר בראשונים שדיברו בזה, מי שיוכל להפנותני למ"מ בזה - ה"ז משובח.

מסופר על הגרשז"א שהיה נזהר שלא לשתות מים בכותל, ושוב חזרו בו מהטעם הנ"ל.

בהליכות שלמה שציינתי מובא שהביא ראיה מהירושלמי להתיר להחמיר על עצמו בכה"ג.

ייש"כ.
עתה ראיתי ד' הירושלמי שציינו החברים, ושם המעשה ברבי חונא שהחמיר שלא לשתות אף שהיה צמא עד שבא לסוכה, ומשם לכאו' לא כהעו"ש. או שיש לחלק בין צער גשמים לצער זה. ומן הסתם כבר דשו בזה רבים.