פורום אוצר החכמה

האם את שבעת ההקפות כשעושים בהו"ר וכן בהקפות בש"ת האם צריך שמישהו יעמוד עם ס"ת על הבימה או מספיק להקיף את הבימה ללא ס"ת ומאי שנא הו"ר שנוהגים לעמוד שם עם ס"ת מהקפות בש"ת שאין נוהגים כך, מדברי הרש"ש באחד הספרים שלו משמע שצריך בשתיהם ס"ת על הבימה.
וצריך ביאור.

לגבי הקפות בחוה"מ, מפורש הן בשו"ע והן ברמ"א (תרס א) דמניחים ס"ת על הבימה. ומינה מסתמא להו"ר נמי. (והטעם זכר להקפות המזבח. ומסתמא ע"י ס"ת איכא קדושה טפי).
בש"ת מבואר ברמ"א (תרסט) "נהגו להקיף עם ספרי התורה הבימה שבביה"כ... הכל משום שמחה". ומשמע דא"צ ס"ת על הבימה.
ומ"מ הביא בכה"ח (תרסט לב) בשם החיד"א, שקיבל מהרש"ש, שיש קפידא שיהיה ס"ת על התיבה בעת ההקפות. ועפ"ז כן נוהגים הספרדים.

ראה ב"ארח דוד" (עמ' קמ"ב) שכן הקפיד על כך בשמחת תורה הגר"ד בהר"ן זצ"ל ועי"ש בערה (337).

לענ"ד שתי סוגי הקפות האחד כמו שהביא קודמי הרב יעקובי מהרמ"א שזה מפני שמחה של גומרה של תורה ולכן בהקפות אלו לא צריך ס"ת על הבימה אך כל זה רק בחו"ל שהם עושים שמ"ת ביו"ט שני ולכן ההקפות זה רק לגומרה של תורה ואז באמת אין ענין שיהיה ס"ת על הבימה משא"כ ההקפות שעושים בני ארץ ישראל זהו המשך ההקפות של הו"ר ועיין בהאר"י הקדוש שעדיין ניתן לתקן את החיתום בש"ת והובא באשכול אחר כאן. ועל כן בארץ ישראל חייבים שיהיה ס"ת על הבימה בשעת ההקפות משא"כ בחו"ל שאין צריך. והאר"י הקדוש והרש"ש והחיד"א כתבו כן משום שהיו בא"י.
וכמדומני שבחו"ל עושים הקפות בשמיני עצרות עם ס"ת ואינם רוקדים ורק ביו"ט שני בשמחת תורה שלהם עושים הקפות כאשר הם רוקדים.
ולפלא שלא מצאתי מי שביאר את העניין.
אם טעיתי באיזשהוא מקום אנא מכם העמידוני על האמת כי בדעתי לסיים לכתוב בעזרת השם יתברך שמו על העניין ועל שאר עניני שמחת תורה והו"ר.

כמדומה שהרב מפוניבז' הנהיג בישיבתו שכל הס"ת במרכז בידי "מתכבדי ההקפות" ורוקדים סביבם.

בשם האעלטר מסלובודקה שמעתי ש"בשמחת תורה רוקדים סביב הסטנדר".

שבתי וראיתי שלכאו' הרמ"א סותר את עצמו קצת שכותב שם בסימן תרס"ט בזה הלשון. עוד (י) נהגו להקיף עם ספרי התורה הבימה שבבית הכנסת, כמו שמקיפים עם הלולב, והכל משום שמחה. – ולכאו' אם הכל משום שמחה מדוע א"כ כמו שמקיפים עם הלולב, ומאי שייטא הלולב לשמחה. ועיין שם במ"ב וז"ל. יש מקיפין ג"פ ויש ז' פעמים כמו בהו"ר וכל מקום לפי מנהגו [אחרונים]:
והוא פלאי.

על לולב כתוב במפורש ושמחתם

האם סובבים את הבימה עם הלולב משום שמחה?
ואיך כבודו יפרש את המ"ב שכותב כמו הו"ר.
עתה למדתי את הסוגיא ואיני מצליח להבין, אדרבא אם כבודו יוכל להסביר לי אודה לו מאוד.

א. ההקפה היא בלולב משום שמחה זכר לביהמ"ק.
ב. ז' פעמים זה כמו הו"ר (לאפוקי מספר אחר של הקפות)

יש ספר אוצר מפרשי הושענות של מכון ירושלים, ובמבוא שמה מאריך בענין זה אם צריך דווקא ס"ת או שעצם הקפת הבימה הוא זכר למזבח.

ההקפות בהו"ר ז' פעמים הם כנגד שהיו מקיפים בביהמ"ק בהו"ר ז' פעמים.

לא נראה לי שיש קשר בין ההקפות בשמח"ת להקפות שהקיפו את המזבח בהו"ר. ודבר המשנ"ב צ"ע.

ההקפות בהו"ר ז' פעמים הם כנגד שהיו מקיפים בביהמ"ק בהו"ר ז' פעמים.

לא נראה לי שיש קשר בין ההקפות בשמח"ת להקפות שהקיפו את המזבח בהו"ר. ולשון המשנ"ב צ"עהקצת.

איש רגיל כתב:ההקפות בהו"ר ז' פעמים הם כנגד שהיו מקיפים בביהמ"ק בהו"ר ז' פעמים.

לא נראה לי שיש קשר בין ההקפות בשמח"ת להקפות שהקיפו את המזבח בהו"ר. ודבר המשנ"ב צ"ע.

ז"פ כנגד ז"ס גם בביהמ"ק גם בביהכ"ס וגם המנהג בשמח"ת

אני זוכר לשון של אחד מן הספה''ק דבעוד בז' ימי החג מקיפים את הספר תורה עם הד' מינים, עתה אנו מקיפים עם הס''ת את הבימה, ומסביר בדרך עבודה שבש''ת כבר יותר מתוקנים וכדו'.
אשמח אם מישהו יביא את מה שאני מתכוין לו.

בברכה המשולשת כתב:

איש רגיל כתב:ההקפות בהו"ר ז' פעמים הם כנגד שהיו מקיפים בביהמ"ק בהו"ר ז' פעמים.

לא נראה לי שיש קשר בין ההקפות בשמח"ת להקפות שהקיפו את המזבח בהו"ר. ודבר המשנ"ב צ"ע.

ז"פ כנגד ז"ס גם בביהמ"ק גם בביהכ"ס וגם המנהג בשמח"ת

אתה יודע כמה דברים מכוונים כנגד ז' ספירות?

אולי נשים ס"ת על הבימה בכל השבת כי ימי השבוע הם כנגד ז"ס, וגם בהו"ר זה כנגד ז"ס?

הרב בברכה - שאלת תם.
האם הרמ"א ידע מהו חג"ת נהי"מ
--
במקרה השנה ביקשו לכבד את אחד האנשים החשובים אצלנו בבית הכנסת בעוזר דלים, והוא נפגע מכך שאין הוא דל, לך תסביר לו שזה יסוד, ומה זה תיקון היסוד, וביהי רצון שחיבר החיד"א אצל עוזר דלים נאמר שם שבשכר זה ירווה נחת מכל יוצאי חלציו.

לומד_בישיבה כתב:הרב בברכה - שאלת תם.
האם הרמ"א ידע מהו חג"ת נהי"מ.

במחיר יין לרמ"א (אסתר א' י"ד) כתב:
הם שבעה הידועים לחכמי האמת חכמי הקבלה, עיי"ש.

לומד_בישיבה כתב:במקרה השנה ביקשו לכבד את אחד האנשים החשובים אצלנו בבית הכנסת בעוזר דלים, והוא נפגע מכך שאין הוא דל, לך תסביר לו שזה יסוד, ומה זה תיקון היסוד, וביהי רצון שחיבר החיד"א אצל עוזר דלים נאמר שם שבשכר זה ירווה נחת מכל יוצאי חלציו.

במקומות אחרים דוקא העשירים רצים אחריה כמו מפטיר יונה מכיון שמקובל שהקפה זו סגולה לעשירות, ע"ש "ויוסף הוא המשביר".

איש רגיל כתב:

בברכה המשולשת כתב:

איש רגיל כתב:ההקפות בהו"ר ז' פעמים הם כנגד שהיו מקיפים בביהמ"ק בהו"ר ז' פעמים.

לא נראה לי שיש קשר בין ההקפות בשמח"ת להקפות שהקיפו את המזבח בהו"ר. ודבר המשנ"ב צ"ע.

ז"פ כנגד ז"ס גם בביהמ"ק גם בביהכ"ס וגם המנהג בשמח"ת

אתה יודע כמה דברים מכוונים כנגד ז' ספירות?

אולי נשים ס"ת על הבימה בכל השבת כי ימי השבוע הם כנגד ז"ס, וגם בהו"ר זה כנגד ז"ס?

בגלל זה יש ז' עולים

יישר כוחך הרב מחולת ואנוכי לא ידעתי.
מעניין שבשו"ע הסתיר את כל הענין ואפילו לא כתב שבע הקפות ורק המ"ב הוסיף שבע או שלוש והובא לעיל. ואפשר שרק לאחר שכתב את המפה למד קבלה. וצריך תלמוד.
--
הרב בברכה דומני שטעית בזה במחילת כבוד תורתו.
כידוע לך אצלנו הליטאים שלישי היא היא העלייה. דו"ק היטב.

לומד_בישיבה כתב: הרב בברכה דומני שטעית בזה במחילת כבוד תורתו.
כידוע לך אצלנו הליטאים שלישי היא היא העלייה. דו"ק היטב.

ידוע גם ידוע, אך זה אינו נוגע לעניין שכן לא בכל דבר מכוון גם נוהגים כך למעשה

במקומות אחרים דוקא העשירים רצים אחריה כמו מפטיר יונה מכיון שמקובל שהקפה זו סגולה לעשירות, ע"ש "ויוסף הוא המשביר".

עשירים עם שכל ופיקחות בבחינת קורח שפיקח היה נדיר למצוא היום.

בברכה המשולשת כתב:

לומד_בישיבה כתב: הרב בברכה דומני שטעית בזה במחילת כבוד תורתו.
כידוע לך אצלנו הליטאים שלישי היא היא העלייה. דו"ק היטב.

ידוע גם ידוע, אך זה אינו נוגע לעניין שכן לא בכל דבר מכוון גם נוהגים כך למעשה

וחשבתי שאפשר שהשלישי התחיל מהשלישי בשמחת תורה וליוסף אמר, בהלצה כמובן, ויש להאריך בזה עוד.

לומד_בישיבה כתב:יישר כוחך הרב מחולת ואנוכי לא ידעתי.
מעניין שבשו"ע הסתיר את כל הענין ואפילו לא כתב שבע הקפות ורק המ"ב הוסיף שבע או שלוש והובא לעיל. ואפשר שרק לאחר שכתב את המפה למד קבלה. וצריך תלמוד.

הספר 'מחיר יין' היה פרי ביכוריו של הרמ"א שכתב אותו בשנת שט"ז, יתכן שעוד בימי בחרותו.
גם בספריו האחרים מרבה הרמ"א להביא מחכמי הקבלה, כשהוא משלב בספריו את הקבלה יחד עם הפילוסופיא.
אפשר לומר שהרמ"א ודורו, דור התגלות קבלת האריז"ל, היה הדור האחרון שבו עסקו בפילוסופיא, והנושא עוד עמד בפולמוס כפי שנראה בשו"ת מהרש"ל והרמ"א.

זכור לי שהרמ"א מזכיר במקום אחד את הזוהר וכותב ובמדרש הזוהר, ושם נראה על פניו כביכול שאינו יודע מהו זוהר.
וראה גם בב"י אצל קידוש הלבנה ושם מכריע הב"י ז' שלמים על פי הקבלה שלא כבגמרא והרמ"א מתעלם.
בית יוסף אורח חיים סימן תכו

והר"י גיקטילי"א. בעל שערי אורה כתב בתשובה שע"פ הקבלה אין לברך על חידוש הלבנה עד שיעברו עליה ז' ימים:

בברכה המשולשת כתב:

איש רגיל כתב:

בברכה המשולשת כתב:ז"פ כנגד ז"ס גם בביהמ"ק גם בביהכ"ס וגם המנהג בשמח"ת

אתה יודע כמה דברים מכוונים כנגד ז' ספירות?

אולי נשים ס"ת על הבימה בכל השבת כי ימי השבוע הם כנגד ז"ס, וגם בהו"ר זה כנגד ז"ס?

בגלל זה יש ז' עולים

כנראה שלא הבנת כוונתי, אני רק טענתי שאין להשליך מהמנהג שיהי' ס"ת על הבימה בשעת ההקפות על הלולב, להקפות בשמח"ת, משום שלכל אחד טעם אחר. ואין קשר לזה שכולם מכוונים כנגד ז' ספירות.

לומד_בישיבה כתב:זכור לי שהרמ"א מזכיר במקום אחד את הזוהר וכותב ובמדרש הזוהר, ושם נראה על פניו כביכול שאינו יודע מהו זוהר.

הרמ"א חיבר פירוש על הזוהר ומזכירו בד"מ.
לשון מדרש לזוהר היה מצוי בעבר [מדרש רשב"י].
מה שאינו פוסק תמיד כזוהר כמו שנוטה הב"י הוא מט"א.

יתכן בהחלט שלמד זוהר וקבלת הר"י גיקטילי"א אך לא ידע קבלת האר"י שפירש את הזוהר על דרך הקבלה. (מזה שאינו מזכיר ז' הקפות משמע לכאו' להדיא שלא ידע קבלת האר"י ואפשר שאני טועה, אך כך נראה לי לענ"ד לעת עתה)
--
ושמעתי ממקובל מפורסם, שבכוונה הסתירו הרמ"א בהו"ר וש"ת שהרי גם על פי קבלת האר"י הו"ר הוא בהסתר גמור.
ודבריו דברי טעם.

http://www.ateret4u.com/online/f_01832_ ... Num0316_L2
הרב מה שנכון ראה כאן.
ואם תוכל להצביע שם בתורת אמת עדיף טפי.
איני מצליח להוריד מה.ב.
יישר כוחך.

מקורות דברי החמ"י שם הינם בטור ברקת סי' תרס"ט.

יישר כוחכם.

כאן
http://www.ateret4u.com/online/f_01832_ ... Num0005_L3

כמדומני שבישיבת פחד"י הס"ת מונחים על הבימה כל זמן ההקפות בש"ת ורק רוקדים סביב. ואולי רק בזמן ההקפה - אמירת "אנא ה'..." - מחזיקים את הס"ת ומקיפים בהם.

למנהגנו (חב"ד) בהושענא רבה מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, ועומדים עמהם ליד הבימה (או שמניחים על הבימה) ומקיפים אותם.
ובשמח"ת - ככל האשכנזים, שספרי התורה מקיפים את הבימה הריקה.

עזריאל ברגר כתב:למנהגנו (חב"ד) בהושענא רבה מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, ועומדים עמהם ליד הבימה (או שמניחים על הבימה) ומקיפים אותם.
ובשמח"ת - ככל האשכנזים, שספרי התורה מקיפים את הבימה הריקה.

תיאור מדויק של המנהג הרווח בהיכלי הישיבות ו"חניכי".

אור עולם כתב:

עזריאל ברגר כתב:למנהגנו (חב"ד) בהושענא רבה מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, ועומדים עמהם ליד הבימה (או שמניחים על הבימה) ומקיפים אותם.
ובשמח"ת - ככל האשכנזים, שספרי התורה מקיפים את הבימה הריקה.

תיאור מדויק של המנהג הרווח בהיכלי הישיבות ו"חניכי".

אותי זה לא מפתיע בכלל לגלות שמנהגי חב"ד דומים למנהגי ליטא, כמדובר כמ"פ.

עזריאל ברגר כתב:

אור עולם כתב:

עזריאל ברגר כתב:למנהגנו (חב"ד) בהושענא רבה מוציאים את כל ספרי התורה מארון הקודש, ועומדים עמהם ליד הבימה (או שמניחים על הבימה) ומקיפים אותם.
ובשמח"ת - ככל האשכנזים, שספרי התורה מקיפים את הבימה הריקה.

תיאור מדויק של המנהג הרווח בהיכלי הישיבות ו"חניכי".

אותי זה לא מפתיע בכלל לגלות שמנהגי חב"ד דומים למנהגי ליטא, כמדובר כמ"פ.

גם אותי לא, רק ציינתי עובדה