מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

מקור אגוט קוויטל (פתקא טבא)

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
מאיר י.
הודעות: 100
הצטרף: א' דצמבר 16, 2012 7:38 pm

מקור אגוט קוויטל (פתקא טבא)

הודעהעל ידי מאיר י. » ה' אוקטובר 16, 2014 11:59 pm

מהיכן המקור שאומרים ביום הושענא רבה אגוט קוויטל?

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: מקור אגוט קוויטל (פתקא טבא)

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ו' אוקטובר 17, 2014 12:05 am

ואמנם עיקר הדין שנידון העולם עתה הוא להמסר הפתקין
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D ... %A9_%D7%95

מאיר י.
הודעות: 100
הצטרף: א' דצמבר 16, 2012 7:38 pm

Re: מקור אגוט קוויטל (פתקא טבא)

הודעהעל ידי מאיר י. » ו' אוקטובר 17, 2014 12:11 am

לומד_בישיבה כתב:ואמנם עיקר הדין שנידון העולם עתה הוא להמסר הפתקין
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D ... %A9_%D7%95



חסום לי,
אם אפשר להעלות לכאת את הדיון.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17123
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: מקור אגוט קוויטל (פתקא טבא)

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ו' אוקטובר 17, 2014 9:25 am

זה לא דיון אלא קטע משער הכוונות
הנהו.
דרוש ו

והוא דרוש ליל הו"ר ובו נתבאר ענין הלילה הזה הנק' ליל החותם הנה בדרוש תפל' הנעיל' דיוה"כ נתבאר באורך דרוש החותם מה עניינו. והענין בקיצור הוא כי ביוה"כ ע"י ה' תפלות לוקחת רחל ה"ג מאימא שלא ע"י ז"א וכדי שלא יתאחזו החיצונים בגבו' האלו אשר ביסוד הנקבה לכן נחתם בה חותם א' ביסוד שבה לשמור את הגבו' ההם. והנה החותם ההוא היא החות' העיקרי הפנימי הנעשה מן הנה"י דאי' מג' שמות אהי"ה דיודי"ן ודההי"ן ודאלפי"ן אשר בהם והם בגי' חותם כי החיצו' אינם נאחזים באימא ולכן אז נידון העולם כולו ונחתם או לחיים או למות ואז הוא עיקר הדין. והנה בליל הו"ר נעשה החותם הב' החיצון בסוד חותם בתוך חותם כנ"ל וניתן בספי' המלכות שבה שהיא העטרא של היסוד שבה ואמנם חותם זה גרוע מן הא' כי זה נעשה מן ג' המילויים לבד אשר בג' שמות אהי"ה הנז' שהם מילוי של היודין ק"ם ושל האלפין קכ"ב ושל הההין ק"ל אבל אותיות הפשוטות עצמם של אהי"ה אינם שם והם השרשים והעיקרים ולכן הוא גרוע מחותם הא' והנה ק"ם וקכ"ב וק"ל הם בגי' שצ"ב ועם ג' כוללים שלהם הם שצ"ה כמנין של משנה לרמוז כי הנה חותם זו הוא משנה של הא' ושני לו כערך המשנה עם המלך כי העיקר הוא חותם היסוד אבל זה שבמלכו' גרוע ממנו והוא משנה שלו. וזהו ענין המל' דלית לה מגרמ' כלום כי כמו שכל פרצוף הנקבה בכללותו נקרא אספקלרייא דלית לה מגרמה כלום אלא מיד בעלה כן המלכות שבנוק' בערך שאר ספירותיה אמר עליה דלא נהרא מגרמה כלום כי הנה אינ' לוקחת ג' אהי"ה עצמם אלא הארתם שהוא המילויים שבהם ואמנם לפי שגם החותם הזה נעשה מן אימא ישבו כח לדחות את החיצונים ובערך זו נקרא חותם. ובזה תבין מ"ש בס"ה ובס' התיקונים כי ספר אלה הדברים הנקרא משנה תורה הוא במלכות והענין הוא כי הנה נודע כי כל בחי' מקרא הוא בנוק' ולכן תמצא כי כשמאיר ז"א בנקבה נותן בה הארת התורה כי ז"א עצמו נק' תור' כנודע ונותן הארתו ביסוד הנוק' ושם נקרא תורה ממש כנז' כי בחי' המקרא הוא בנוקבא וכאשר הארה הנז' שביסוד שבה נחתמ' גם במלכות שבה ואז נקרא משנה תורה כי התורה עצמה היא ד' חומשים הא' ומשנה תורה הוא ס' אלה הדברים אשר בו נשנו ונכפלו כל מה שיש בתורה עצמה ולכן נקר' משנה תורה כנודע והנה כמו שבעת עשיית החותם היסוד שבה נידון העולם בנעילת יוה"כ ונחתמים לחיים או למות לטעם הנז' שם כך עתה שנעשה החותם השני של מלכות שבה נידון העולם ונחתם פעם ב' אלא שאז שהיה החותם הפנימי העיקרי כנ"ל היה זמן הדין והגזירת והחתימה ממש אבל עתה שהוא חותם החיצון אינו רק ענין מסירת הפתקין אשר נחתמו בנעילת יוה"כ וניתנים עתה ביד השלוחים על עונשי פורענות בני אדם כנז' בזוהר פ' ויחי ופ' אמור. והנה בענין מסירת הפתקים האלו יש מאמרים חלוקי' בס"ה בב' הפרשיות הנז' וגם בפ' תרומה כי במקום א' אומר כי מסירת הפתקים הוא בליל הו"ר וז"ל ולכן בהאי ליליא אתעדי צולמא מעל רישייהו ובמקום אחר נראה כי הוא נעשה ביומא תמינאה דחג שהוא ח' עצרת. ואמנם אמיתות הענין הוא זה כי הנה עיקר הדין נידון ונגמר בחצות הא' של ליל הו"ר ואז בעת חצות לילה נגמר החותם להחתם במלכות שבה ונגמר הדין ואז תיכף אחר חצות לילה אתעדי צולמא מעל רישייהו דמאן דאחתם ח"ו למיתה ואז הוא זמן שיוצאים בני אדם לראות את צלם באור הלבנה שזורחת אחר חצות. ולכן נוהגים לעסוק בתורה בחצות לילה הא' עד זמן זריחת הלבנה וקוראים ספר אלה הדברים הנק' משנה תורה ויכוין בקריאתו זאת לעשות חותם המלכות שבה שהוא בגי' משנ"ה ע"י קריאה זו. ואמנם עיקר הדין שנידון העולם עתה הוא להמסר הפתקין שנחתמו בנעילת יוה"כ אותם שלא חזרו בתשוב' כל הימים שבינתים שמן יוה"כ עד יום הו"ר ונמסרין ביד השלוחי' לפעול הדין והמשפט למי שנתחייב אבל אעפ"י שנמסרו הפתקי' בידם לא ניתן להם רשות לפעול המשפט והעונש הכתוב באות' הפתקי' עד יום ח' עצרת כדי לתת עוד זמן אל החוטאי' שישובו בתשובה ביום ההוא של הו"ר יום אחרון של הלולב והסוכה ואם ישובו יחזרו לקחת הפתקים מידם ואם לאו אין עוד תקנ' בתשוב' מאז ואילך. ואף עפ"י שאמרו בס"ה כי כיון דנפקי פתקין מבי מלכא תו לא הדרי דיבר בהווה כי בלי ספק שמי שלא נתעורר לשוב בתשובה מעת נעילת יוה"כ עד יום הו"ר לא ישוב ביום ההו' וכיון שלא ישוב בו ביום תו לא הדרי אבל ודאי שאם יזדמן מי שישוב ודאי שיקרעו גזר דינו ויחזרו לקחת פתקא שלו מיד השלוחי'. וראיה לזה מ"ש בס' הראקאנטי כי נעשה הדבר הזה באדם א' שנסתכל באור הלבנה ולא מצא צל על ראשו וחזר בלילה והתפלל ובכה ושב בתשובה וחזר וראה צל על ראשו וחזר הצלם למקומו ולכן כל יום הו"ר יש בו קצת דינין אעפ"י שנגמר הדין בחצות הראשו' של לילה כנ"ל. והטעם הוא לפי שעדיין הדין תלוי עד יום ח' עצרת כנז' לראות אם ישובו בתשובה ולכן יש נוהגי' לומר סליחות אחר חצות ליל הו"ר קרוב לאשמורת הבוקר אעפ"י שנגמר הדין בחצות לילה הא' אבל לא יאמר ויעבר כנ"ל בתחיל' הדרושי' של סוכות. גם צריך ליזהר לכוין האדם דעתו במאד מאד בתפלת יוה"ר ובכל מעשיו ביום ההוא כיון שעדיין יש לו תקנה אז כי אח"כ אין לו עוד תקנה כנ"ל. והנה מצאתי כתוב בקונטריסי כי שמעתי באופן אחר ממורי ז"ל והוא כי בליל הו"ר שבו נעש' החות' אז נכתבים הפתקים וביום הו"ר שאז ניתנין בה ה"ג בסוד ה' בדי ערבה כמ"ש לקמן אז הוא מסירת הפתקי' וביום ח' עצרת נתנים בה ה"ג בבחי' זווג ממש והוא חותם בבחי' אחרת שהם גבורות שנותן לה ז"א בסוד זווג לכן נמשך זמן הדין עד יום ח' עצרת כנ"ל. ואמנם טעם ההסתכלות האדם אחר חצות בצילו לאור הלבנה דע כי כיון שהחותם נגמר להעשות בחצות הלילה א"כ אח"כ נגמר הדין ולכן הסתכלו' הצל הוא אחר חצות לילה בכל שעה שיהיה מן הלילה וההסתכלות דוקא הוא לאור הלבנה ולא לאור הנר והטעם הוא כי הלבנה היא בסוד נוקבא דז"א הנקרא רחל אשר לא נגמר חותם המלכות שבה להעשות עד חצות הלילה ואז הוא זמן זריחתה ממש כנודע ואז היא עצמה יוצאת להאיר על הארץ ודנה את העולם ע"י החותם ההוא שכבר נגמר להנתן בה כנודע כי הגבורות הם הדינין השופטים בעולם ולכן כיון שהדינין נמסרים בידה ובממשלתה לכן היא אשר מודעת ומראה הגזירות בעולם ולכן אין גזירות הדין ניכר אלא בהסתכלו' הצל לאור הלבנה עצמה. ועתה נבאר ישוב המאמרים חלוקים בס"ה כי במקום א' בפ' תרומה אומר שהצלם מסתלק מעל ראשו של אדם בליל הו"ר ובפ' ויחי אומר כי הצלם אינו מסתלק אלא ל' יום קודם מיתת האדם. אבל הענין הוא כי בליל הו"ר אז מסתלק להורות מה שנגזר עליו כדי לתת רשות אל החיצונים לשלוט עליו ולהמיתו וע"י הסתלקות הצלם בעת ההיא כבר נמסר האדם בידם וכיון שנמסר בידם בעת הגזירה תו לא חיישי כלל. ועיין בפר' פקודי ד' רל"א עמוד א' שורה ג' ואז חוזר הצלם למקומו כי בלעדו אין האדם יכול להחיות ולהתקיים וכמש"ה אך בצלם יתהלך איש ויושב עמו עד ל' יום קודם לפרק מיתתו ואז חוזר ומסתלק לגמרי ואינו חוזר למקומו ובאותם ל' יום חיות האדם מתבטל' ומתמעט הלוך וחסור עד יום מותו ובזה צדקו ב' המאמרי' הנז':

מאיר י.
הודעות: 100
הצטרף: א' דצמבר 16, 2012 7:38 pm

Re: מקור אגוט קוויטל (פתקא טבא)

הודעהעל ידי מאיר י. » ו' אוקטובר 17, 2014 10:47 am

אבל עדיין לא ברור מהיכן נלקח מקור האמירת אגוט קויטל.

יעקובי
הודעות: 915
הצטרף: ו' אוגוסט 01, 2014 12:46 pm

Re: מקור אגוט קוויטל (פתקא טבא)

הודעהעל ידי יעקובי » ו' אוקטובר 17, 2014 11:24 am

ומה המקור לאמירת אגוט יאר, אגוט יו"ט, אגוט מועד, אגוט וואך וכיו"ב?

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: מקור אגוט קוויטל (פתקא טבא)

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ו' אוקטובר 17, 2014 12:35 pm

מעניין שהאר"י הקדוש כותב שצריך לומר משנה תורה ספר דברים כי משנה לשון משנה יכול לשנות את הפיסקה ולדעתו אין זה גמר החיתום בחצות ועדיין ניתן לתקן עד שמיני עצרת ולכן צריך לומר תהלים לאחר חצות ולפני חצות רק משנה תורה ואכן ביהי רצון שתיקן החיד"א אחר חביטת הערבות הוא כותב שם ותיטיב לנו החתימה משמע שזה לא מסתיים בחצות הלילה וראה באריכות בחמדת ימים שההקפות בשמחת תורה הינם המשך לההקפות של הו"ר מפני החיתום והוא עושה שם חשבון שאילו משה התפלל עוד תפלה אחת היה נהנה הכוונה שלא התפלל בהו"ר בזריחת הלבנה וכו'.

ולפלא גדול מדוע הנהיג משפיע מפורסם לומר את כל ספר התהלים לפני חצות - יתכן שאכתוב לו מה שאני חושב שהוא טעה בכוונת האריז"ל ולדעתי אסור לומר תהלים לפני חצות הלילה.
וראה מש"כ באשכול בנוגע לס"ת על הבימה בשעת ההקפות.

הכהן
הודעות: 1592
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

Re: מקור אגוט קוויטל (פתקא טבא)

הודעהעל ידי הכהן » ו' אוקטובר 17, 2014 12:46 pm

ומה המקור לקריאת משנה תורה בליל הו"ר מתוך ס"ת?

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: מקור אגוט קוויטל (פתקא טבא)

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ו' אוקטובר 17, 2014 1:01 pm

כמדומני שהאר"י הקדוש היה גם מעביר את הסידרה שמו"ת מס"ת דייקא, כפי הנראה משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרו בעל פה, ובקושי מתיר המ"ב להעביר את הסידרה שמו"ת מתוך החומש, ואיני זוכר כעת היכן כותבו המ"ב.
--
הרוצה להחכים עוד בעניין יראה בקישור. למרות שאיני מן החסידים הגדולים של חמדת ימים.
http://www.ateret4u.com/online/f_01832_ ... Num0316_L2

הכהן
הודעות: 1592
הצטרף: א' נובמבר 25, 2012 1:46 pm

Re: מקור אגוט קוויטל (פתקא טבא)

הודעהעל ידי הכהן » ו' אוקטובר 17, 2014 1:37 pm

השאלה אם אין לחלק בין יחיד לציבור, ואם לכך כיוון האר"י ז"ל.

--
לומד_בישיבה כתב:ובקושי מתיר המ"ב להעביר את הסידרה שמו"ת מתוך החומש, ואיני זוכר כעת היכן כותבו המ"ב.

אם כך ה"ה גם בפסד"ז?

לומד_בישיבה
הודעות: 1763
הצטרף: ד' נובמבר 06, 2013 7:20 am

Re: מקור אגוט קוויטל (פתקא טבא)

הודעהעל ידי לומד_בישיבה » ו' אוקטובר 17, 2014 1:49 pm

שולחן ערוך הרב אורח חיים הלכות ברכות השחר סימן מט

נהגו לקרות פרשת הקרבנות וכן שאר פסוקים כגון זמירות ושירת הים וקריאת שמע וכיוצא בזה הכל בעל פה ואע"פ שאמרו חז"ל דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם בעל פה מכל מקום כל דבר שהוא שגור ורגיל בפי הכל כגון אלו שאמרנו מותר אבל אם לא שגור בפי הכל אע"פ ששגור בפיו אסור וי"א שטעם המנהג הוא שלא אסרו לומר דברים שבכתב בעל פה אלא שאומר כדי להוציא אחרים ידי חובתם (אבל כל אחד לעצמו מותר ויש ליזהר כסברא הראשונה אבל המקיל כסברא האחרונה אין צריך למחות בידו) וסומא מותר לקרות בעל פה לדברי הכל משום עת לעשות לה' הפרו תורתך:
--
ועיין שם מג"א וכבר נשתברו המון ק' להבין את כל העניין.
---
הדבר פשוט שמתוך החומש והסידור נחשב כאומרן בעל פה וראה למשל כאן באליה רבה סימן קמג בזה"ל. מוציאין ס"ת אחרת וכו'. כתב מלבושי יו"ט [סק"א], ורבינו הגאון מוה"ר ליווא ז"ל הנהיג פה פראג שלא להוציא אחרת וכו', דפסק כמאן דס"ל דדוקא חסירה יריעה אחת אין קורין בה, ולכתחלה אין להוציא בחסירה אפילו תיבה אחת או אותיות המקלקלים הקריאה משום דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה, אבל בייתור אף לכתחילה מוציאים עכ"ל. וכן הוא בשאר הפוסקים.
---
את המ"ב בענין שמו"ת לא מצאתי, אך אני זוכר להדיא שהוא מבליע את הדברים במקום אחד, ואודה למי שישיב לי אבידתי.

וילנאי
הודעות: 25
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 1:49 am

Re: מקור אגוט קוויטל (פתקא טבא)

הודעהעל ידי וילנאי » א' אוקטובר 19, 2014 4:35 pm

שמעתי שבאחד החסידיות הגדולים ביטלו את האיחול הזה,
האם אכן אין לזה לאיחול זה שום בסיס תורני אמיתי.


חזור אל “סוכות ושמנ"ע”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים