פורום אוצר החכמה

עצם השאלה אם מורכב פסול, הוא עצמו או גם זרעו וזרע זרעו עד סוף כה"ד, נידונה בפוסקים כבר כ-450 שנה. הבית-אפרים אמנם סובר שתולדות המורכב כשרים, אבל כמדומה שרוב הדנים בענין חלקו עליו ופסלו אותם. כדבריך, שיטת הבית-אפרים מובנת יותר לאור הידוע לנו בעניני תורשה, ולשיטתו אין כל חששות מורכב בזמננו. מש"כ הוא שלדעת המחמירים, קשה להבין כיצד ניתן "לבנות" חזקה של שושלת אתרוגים מיוחסים כאשר אבי השושלת לא הוכר אלא בסימנים חיצוניים.

בנושא הגנטיקה של אתרוגים עסק פרופ' אליעזר גולדשמידט (חלק ממאמריו נמצא באוצר, בגידולי שדה)

אוצר החכמה כתב:

ברזילי כתב:
אף אם נאמר שיש הבדל מסויים בתכונות בשל מעבר חומרים מהכנה לרוכב, ההבדל הזה אינו עובר בתורשה וצאצאיו של האתרוג המורכב
יראו כאתרוגים לכל דבר. אם כן, קשה להבין מהי מעלת הזנים המיוחסים המסתמכים על מראית עין, כי זו האחרונה אינה יכולה לומר אם אבות אבותיו של
האתרוג הורכבו או לא .

עניין זה היה קשה לי הרבה שנים, אבל באופן הפוך, שכל האתרוגים אפילו מצאצאי המורכבים אמורים להיות כשרים, כי לפי הבנת התורשה היום, אין שום משמעות להרכבה רק לאתרוג הנוצר מההרכבה עצמה, אבל לעצים הגדלים מזרעו אין שום חיסרון שכן ההרכבה לא השפיעה עליו בעצם מבחינת המין רק יצרה בו פסול ככל שאר הפסולים אבל אין זה משפיע על זרעו. מצד שני אם נטען שזה פוסל בכל אופן את מהות האתרוג ואין לו תקנה וגם לזרעו (בעיני זה קשה לומר כך כי הרי הפסול לא מבואר בגמרא, רק הוא סברא שאין זה אותו אתרוג כי השתנה ואיך יהיה על זרעו) אז כמובן תקשה קושייתך שאי אפשר להכירו.
האם יש איזה ספר או מומחה שדן בנושא?

לא הבנתי שאלתך. אם האתרוג הנוצר מההרכבה נחשב חצי אתרוג וחצי לימון (או חושחש וכיו"ב), א"כ גם זרעו הוא זרע של חצי אתרוג וחצי מין אחר.

אומרים העולם שאתרוגי חזו"א הם בעצם זן שפותח ע"י הרב קוק ותלמידיו (אולי קשור למיכל קיבלביץ?)
יש יסוד לשמועה זו?

כפי שהסביר ברזילי, ע"פ ההבנה שלנו היום בגנטיקה, שינויים במין נעשים רק ע"י שינוי בכרומוזומים, שינוי זה נובע רק מתהליך הרבייה של זכרים ונקבות (יש עניין של מוטציות אבל זה לא קשור לעניין), אפשר להגדיר את העניין כך, התהליך של רבייה זויגית בצמחים הוא התהליך של האבקה, כלומר שהאבקנים (המקבילים לזכר) מתחברים (ע"י הרוח או חרקים או בדרכים אחרות) אל השחלות שבפרח, וע"י זה נוצר מן הפרח הפרי, אתרוג חדש שתכונותיו מורכבות מן הזכר ומן הנקבה. וזה הדבר היחיד הקובע את "מינו" של האתרוג ("מינו" - במובן של היותו אתרוג ולא לימון, בדרך כלל חיבור בין שני מינים שונים לא מצליח ולא נוצר בכלל "ולד" או פרי אבל לפעמים יכול להווצר מין אחר כמו פרדה הנולדת מן הסוס והחמור). הרכבה שאנו מדברים עליה, כמו שהזכיר ברזילי הוא הכנסה של כנה ברוכב, כלומר ענף מעץ האתרוג בגזע לימון, ואז העובדה שהעץ של האתרוג הורכב על לימון יכולה אולי להזרים חמרים מסויימים בזמן הגדילה של האתרוג שתשנה את מראהו החיצוני ואלי גם את תכונותיו (כמו תוספת עסיסיות) אבל לא את מהותו, ולכאורה מצד הסברא הוא דומה להכנסתו לדפוס ועשייתו כמין בריה אחרת שמבואר בגמרא שהוא פסול אבל נראה לי שפשוט הוא שהעץ שיווצר מזרעו יהיה כשר.
וע"ז הוספתי שאם בכל אופן מישהו סובר שמבחינה הלכתית אין אנו מתייחסים כאן לכלל הגנטי אלא למה שאנו רואים בפועל, וע"י זה אומרים שבאמת השתנה מהותו ולא רק שיש בו דין פסול, א"כ צודק ברזילי שכיוון שלפי הידע שלנו אין הדבר משפיע מבחינה מציאותית לדורות הבאים, א"כ המצב הפוך שיש לנו כאן פסול הלכתי שא"א לזהותו, ואי אפשר לגלותו ע"י סימנים.

יש לכל עניין זה קשר מסויים לסוגיית אם פונדקאית שהתעוררה בימינו, אם כי יש לחלק בכמה אופנים.

המחלוקת בין הקדמונים כמובן לא התייחסה לתפיסת התורשה שלנו שהתפתחה רק במאה שנים האחרונות.

אוצר החכמה כתב:כפי שהסביר ברזילי, ע"פ ההבנה שלנו היום בגנטיקה, שינויים במין נעשים רק ע"י שינוי בכרומוזומים, שינוי זה נובע רק מתהליך הרבייה של זכרים ונקבות (יש עניין של מוטציות אבל זה לא קשור לעניין), אפשר להגדיר את העניין כך, התהליך של רבייה זויגית בצמחים הוא התהליך של האבקה, כלומר שהאבקנים (המקבילים לזכר) מתחברים (ע"י הרוח או חרקים או בדרכים אחרות) אל השחלות שבפרח, וע"י זה נוצר מן הפרח הפרי, אתרוג חדש שתכונותיו מורכבות מן הזכר ומן הנקבה. וזה הדבר היחיד הקובע את "מינו" של האתרוג ("מינו" - במובן של היותו אתרוג ולא לימון, בדרך כלל חיבור בין שני מינים שונים לא מצליח ולא נוצר בכלל "ולד" או פרי אבל לפעמים יכול להווצר מין אחר כמו פרדה הנולדת מן הסוס והחמור). הרכבה שאנו מדברים עליה, כמו שהזכיר ברזילי הוא הכנסה של כנה ברוכב, כלומר ענף מעץ האתרוג בגזע לימון, ואז העובדה שהעץ של האתרוג הורכב על לימון יכולה אולי להזרים חמרים מסויימים בזמן הגדילה של האתרוג שתשנה את מראהו החיצוני ואלי גם את תכונותיו (כמו תוספת עסיסיות) אבל לא את מהותו, ולכאורה מצד הסברא הוא דומה להכנסתו לדפוס ועשייתו כמין בריה אחרת שמבואר בגמרא שהוא פסול אבל נראה לי שפשוט הוא שהעץ שיווצר מזרעו יהיה כשר.
וע"ז הוספתי שאם בכל אופן מישהו סובר שמבחינה הלכתית אין אנו מתייחסים כאן לכלל הגנטי אלא למה שאנו רואים בפועל, וע"י זה אומרים שבאמת השתנה מהותו ולא רק שיש בו דין פסול, א"כ צודק ברזילי שכיוון שלפי הידע שלנו אין הדבר משפיע מבחינה מציאותית לדורות הבאים, א"כ המצב הפוך שיש לנו כאן פסול הלכתי שא"א לזהותו, ואי אפשר לגלותו ע"י סימנים.

יש לכל עניין זה קשר מסויים לסוגיית אם פונדקאית שהתעוררה בימינו, אם כי יש לחלק בכמה אופנים.

המחלוקת בין הקדמונים כמובן לא התייחסה לתפיסת התורשה שלנו שהתפתחה רק במאה שנים האחרונות.

לפי הסברך זה לכאורה יכול להיות תלוי בסוגיית חוששין לזרע האב.

חוששין לזרע האב יהיה שייך למקרה בו קרתה האבקה בין שני מינים שונים.

יעויין היטב בקובץ אור ישראל (מונסי) גליון נז עמ' קצט ואילך בארוכה.

בישורון החדש יש בירור ייחוסי אתרוגי החז"א. הוא מכחיש כמה ידיעות מפורסמים שמספרים על אתרוגי חז"א ע"פ מקורות שנראים אמינים.

ישנם כעת פרסומים שונים על אתרוגים המיובאים ממרוקו לרגל שנת השמיטה העברה.

מה ידוע על יחוס אתרוגי מרוקו וכיצד מנהג המדקדקים בנוגע אליהם, [מלבד הערעור על צורתם הפנימית והחוסר בגרעינים שכבר יושב והתבאר].

מחולת המחנים כתב:ישנם כעת פרסומים שונים על אתרוגים המיובאים ממרוקו לרגל שנת השמיטה העברה.

מה ידוע על יחוס אתרוגי מרוקו וכיצד מנהג המדקדקים בנוגע אליהם, [מלבד הערעור על צורתם הפנימית והחוסר בגרעינים שכבר יושב והתבאר].

למיטב זכרוני מסופר שהבבא סאלי זיע"א היה מקפיד לנוטלם (גם בארץ)

ר' שלמה קלוגר והערוך לנר נטלו אתרוג ממרוקו. בזמן מאוחר יותר הגרי"ז היה מהדר לברך על אתרוג ממרוקו מחמת יופיו, הגם שהוא היה מהדר אחר כמה זנים בתקווה שעכ"פ א' מהם אינו מורכב.
לפי המבואר בהליכות שדה אפשר לגדל אתרוגים יפים במרוקו בלי טרחה יתירה, ולכאורה ממילא אין לחוש להרכבה שלמה להם להרכיב שלא לצורך. [כנראה הם חשו מאד בהליכות שדה שזה יפגע באתרוגי א"י והם הביאו מאמר ארוך באותו גליון במעלת אתרוגי א"י.]

ושמעתי האי שתא
שנטעו זה מכבר פרדס אתרוגי חזון איש במרוקו!

היא שיחתי כתב:ושמעתי האי שתא
שנטעו זה מכבר פרדס אתרוגי חזון איש במרוקו!

ר' אליעזר דאובה נטע במרוקו אתרוגים מזן חזון איש לקראת שנת השמיטה, וכבר בשנה שעברה הופיעו בארץ ישראל האתרוגים מהפרדסים במרוקו.
אולם השנה לדאבון לב האתרוגים התקלקלו בדרכם לארץ וכל המשלוח נמצא בלתי ראוי לשימוש, וככל הידוע לי לא ניתן למצוא אתרוגים אלו.

בעיתון 'ההשגחה' היו"ל ע"י ועד הכשרות של העדה החרדית אפשר לראות תמונות ממשלוח האתרוגים ממרוקו לרגל שנת השמיטה.

אוצר החכמה כתב:

ברזילי כתב:
אף אם נאמר שיש הבדל מסויים בתכונות בשל מעבר חומרים מהכנה לרוכב, ההבדל הזה אינו עובר בתורשה וצאצאיו של האתרוג המורכב
יראו כאתרוגים לכל דבר. אם כן, קשה להבין מהי מעלת הזנים המיוחסים המסתמכים על מראית עין, כי זו האחרונה אינה יכולה לומר אם אבות אבותיו של
האתרוג הורכבו או לא .

עניין זה היה קשה לי הרבה שנים, אבל באופן הפוך, שכל האתרוגים אפילו מצאצאי המורכבים אמורים להיות כשרים, כי לפי הבנת התורשה היום, אין שום משמעות להרכבה רק לאתרוג הנוצר מההרכבה עצמה, אבל לעצים הגדלים מזרעו אין שום חיסרון שכן ההרכבה לא השפיעה עליו בעצם מבחינת המין רק יצרה בו פסול ככל שאר הפסולים אבל אין זה משפיע על זרעו. מצד שני אם נטען שזה פוסל בכל אופן את מהות האתרוג ואין לו תקנה וגם לזרעו (בעיני זה קשה לומר כך כי הרי הפסול לא מבואר בגמרא, רק הוא סברא שאין זה אותו אתרוג כי השתנה ואיך יהיה על זרעו) אז כמובן תקשה קושייתך שאי אפשר להכירו.
האם יש איזה ספר או מומחה שדן בנושא?

חוברת בשם 'אתרוגי ארץ ישראל' של פרופ' זהר עמר. וממש עתה יצא ספר 'מסורת האתרוג' - אפשר לבדוק אם דן בענין.

דן בזה ומביא דברי הבית אפרים המתיר וכן לכאורה נקט הגראי"ה
ומאידך הבית מאיר והחזו"א אסרו

שמעתי מערערים שאתרוגי קלבריה הורכבו במאה מאתיים האחרונות. איפה מדברים על זה?

במועדים וזמנים ערער על כל הזנים כולל קלבריא וחזו"א ...

בן טובים כתב:במועדים וזמנים ערער על כל הזנים כולל קלבריא וחזו"א ...

איזה חלק?

מו"ז ח"ו סי' ס'.

יש ספר חדש בשם אוצר ההדר ובו דן בעניין מסורות אתרוגים (בעיקר בהרחבה ב שבסוף הספר), הספר נמצא להורדה בכתובת

http://otzar.org.il/halacha

לייטנר כתב:

למדן כתב:יש סיפור מקובל בין חסידי חב"ד על אתרוגי מזן יאנווע
כשהקב"ה אמר למשה רבינו ולקחתם לכם פרי עץ הדר הראה לו את העץ ביאנווע
הגם שכתוב שרק על מחצית השקל ועל המנורה ועל קידוש החודש הראה לו הקב"ה כזה
אבל כך מקובל אצל חסידי חבד
האם מישהו יודע מקור לקבלה זו

זכורני שהרבי מלובביץ' כתב באגרות הקודש כרך י' עמ' צה ובכרך י"ג עמ' קי (הוזכר בסידור תהילת ה' בהערה 5 בעמ' 290) שהדגש הוא שיהיו מקלבריה דייקא, ולהעדיף שלא לקחת אתרוגים שגדלו בארץ מייחורים שניטלו מקלבריה, ובעניי לא הבנתי זאת.

מה לא מובן? חוץ מטעם ההרכבה והיחוס, יש גם את הענין שזהו 'משמני הארץ' ודוקא שם מוכשר לגדל אתרוגים טובים. דחשש הרכבה ליתא בייחורי יעניווער אך משמני הארץ אינם.

---
בכלל מוזר כאן מאוד שאתרוגי קלבריה נהיה משהו של חב"ד, הרי עד לפני כשלש מאות שנה לא הכירו כלל אצל האשכנזים אתרוג שאינו יעניווער, ומעולם לא קמו עוררים על ייחוסם (כפי שקמו על כל אתרוג אחר) ואף כשנתעורר חשש על יעניווער היינו כי היו לוקחים בנמל יעניווע תמיד מקלבריה, והתחילו לקחת גם מאתרוגי (או כפי שיש טוענים שצריך לקרוא לזה - לימוני) קורפו. ולכן אין חזקה על יעניווער, אך אתרוגי קלבריה הם הם האתרוגים שידוע לנו בודאי שהשתמשנו בהם ברציפות מימות אבותינו הראשונים ללא הפסק בינתיים. ואפשר שבכל הדורות השתמשו בהם.

הבעיה התחילה בערך לפני כשישים שנה שאז התחילו להרכיב אתרוגי יעניווער-קלבריה באיטליה, ואבדה חזקתם, האדמו"ר מליובאוויטש שיגר אז משלחת מיוחדת לאיטליה שמצד אחד איששה את החששות שנודעו, אך העמידה אז פיקוח מכאן ואילך על האתרוגים שיהיו ללא חשש.
ראה כאן
http://chabadpedia.co.il/index.php/%D7% ... 7%99%D7%94

מכל מקום, מאז איבדו אתרוגים אלו את יחוסם אצל רוב ציבור המדקדקים, מלבד חסידי חב"ד שהמשיכו לדבוק באתרוגי יעניווער-קלבריה.

לאחרונה מוכרים את אתרוגי "אורדונג" בארה"ב תחת השגחת איזה מוצי"ם מארה"ק, שמעתי שהרה"ג ר' דוד פרענקל אמר שהחזו"א לא רצה להשתמש בזה מחשש הרכבה, מי שיודע יתר פרטים, נא לזכות את הציבור.

אכשר דרא כתב:

בצלאל כתב:לאחר שהחזו"א הודה שבדורנו "בטלה טביעות עין", האם הדבר מערער על המסקנות שהוציא מכח טביעות העין קודם שהכיר שנתבטלה?

ר' יעקב רוזנטל מביא בספרו משנת יעקב, חלק קדושה, עמ' שלה, שמועה מהחזו"א אודות רב הפוסק לפי ראות עיניו ולאחר זמן רואה שטעה בדינו, והחזו"א הכריע שהפסק הראשון נכון וקיים, וכביכול הדין נשתנה לאחר זמן. עיי"ש דבריו המפליאים.

יש לציין כילדותיה מסתברא בריש הזהב.

יש"כ, לא הכרתי את השמועה הזאת, ולמען הדיון הנני להעתיקה:

כמובן הרב עו''ח בא לומר שיש הבדל ענק בין הצורך לחזור בתשובה, לבין לומר שהפסק הראשון שריר וקיים [מה שמצינו הפכו, בתלמוד ובראשונים ובאחרונים. מלבד כאשר החזרה איננה באותו הספר, וכמו הדוגמא המפורסמת של הרמב''ם בתשובה שמסביר את דעתו ביד].

בסדר כתב:לאחרונה מוכרים את אתרוגי "אורדונג" בארה"ב תחת השגחת איזה מוצי"ם מארה"ק, שמעתי שהרה"ג ר' דוד פרענקל אמר שהחזו"א לא רצה להשתמש בזה מחשש הרכבה, מי שיודע יתר פרטים, נא לזכות את הציבור.

לפי המסופר הגיע פעם אחת אורדנג הקשיש לחזו''א, ושאל אותו האם ניתן למצוא דרך כלשהיא להכשיר סוג מסויים של הרכבות באתרוגים. החזו''א חשד בדבר ואמר אחר כך למקורביו 'זה כבר אחר מעשה'. וכו' מבחינת החזו''א, דבר זה חרץ את גורלו של אתרוג אורדנג, ומאז ידוע שהוא לא סמך עוד על זן זה.
מקור- זהר עמר עמ' 49, בשם ר' יהודה ברית ששמע מר''ד פרנקל.
הוא מציין גם לזכור לדוד עמ' קס''ט שם מספר שהחזו''א נשאל אם אתרוגי אורדנג כשרים, והשיב שהם כשרים ללפתן. כאשר נשאל החזו''א אם מברכין עליהם, הוא השיב 'בורא פרי העץ'.

צריך לדעת שהיום, לצרכי קידום מכירות, יש לזה כל מיני שמות אחרים כמו 'אתרוגי חדרה' [או שמות משפחה מסויימים].

לענין כתב:

בסדר כתב:לאחרונה מוכרים את אתרוגי "אורדונג" בארה"ב תחת השגחת איזה מוצי"ם מארה"ק, שמעתי שהרה"ג ר' דוד פרענקל אמר שהחזו"א לא רצה להשתמש בזה מחשש הרכבה, מי שיודע יתר פרטים, נא לזכות את הציבור.

לפי המסופר הגיע פעם אחת אורדנג הקשיש לחזו''א, ושאל אותו האם ניתן למצוא דרך כלשהיא להכשיר סוג מסויים של הרכבות באתרוגים. החזו''א חשד בדבר ואמר אחר כך למקורביו 'זה כבר אחר מעשה'. וכו' מבחינת החזו''א, דבר זה חרץ את גורלו של אתרוג אורדנג, ומאז ידוע שהוא לא סמך עוד על זן זה.
מקור- זהר עמר עמ' 49, בשם ר' יהודה ברית ששמע מר''ד פרנקל.
הוא מציין גם לזכור לדוד עמ' קס''ט שם מספר שהחזו''א נשאל אם אתרוגי אורדנג כשרים, והשיב שהם כשרים ללפתן. כאשר נשאל החזו''א אם מברכין עליהם, הוא השיב 'בורא פרי העץ'.

צריך לדעת שהיום, לצרכי קידום מכירות, יש לזה כל מיני שמות אחרים כמו 'אתרוגי חדרה' [או שמות משפחה מסויימים].

אבל שמועה שמעתי שיש החוששים שאלו האתרוגים באים במקור מאתרוגי יפו שאסרו גדולי ירושלים. איני יודע אם יש איזה סמך לשמועה זו, אבל כך שמעתי.

אגב, אלו האתרוגים שמוכרים בארה"ב הבאים מארודונג, מוכרים בתור "אתרוגי מרוקו", ורוב הקונים אצלם שמקפידים לקנות דוקא מרוקו לא יודעים שאין בזה שום שייכות למרוקו, אף שזה בא משדות במרוקו, אבל הרי הוא תולדה מזן אורדונג. וזה רמאות כלפי הקונים.

ידועה אמרתו של הגר"י קלופט זצ"ל שעדיף ליטול אתרוג שמור ונעבד מליטול "לימון" שאינו שמור ונעבד, ולא היה עונה על אתרוגי חזו"א כי אין לו זמן לענות על לימונים, ואף היה חותך לעתים לאנשים את אתרוגיהם ונותן להם אתרוג תימני, והרי ידוע שהוא היה חכם הרזים והיה חזק מאד בבירור המציאות, ואם החליט שאתרוגי החזו"א הם לימון הרי שברור היה לו במוחלט שכך המציאות, וכך נוהגים רבים ברכסים כיום, רבנים ליטאים ותלמידיהם.
אמנם, ככל הנראה לעיני - אתרוגי חזו"א [עכ"פ המצויים ברכסים] בשנים האחרונות נראים יותר ויותר דומים לתימנים.

בסדר. כבודו של הגר'י קלופט במקומו מונח.
אבל לעומת זאת יש חזו'א ותלמידיו שגם להם כוחם רב בבירור המציאות.

כן קרה עם דודי שבא אל הרב קלופט הזקן עם שאלה על אתרוג חזו'א. והרב קלופט החווה בידו על כוס תה 'זה מתאים לפה'.
ומעודי לא הבנתי סיפור זה, מה פשר הביטול והזלזול במרן החזו'א שסמך ידו על אתרוג זה. אתה לא רוצה - תנענע על תימני. אבל למה לומר על אתרוג של מרן החזו'א שהוא מתאים לכוס תה??

לכן המדקדקים מנענעים על כמה סוגים.

שמעתי ממקור כלשהו שהמחקרים הראו שהחזו"א הכי קרוב לאתרוגים העתיקים בא"י (אולי ע"י בדיקה גנטית של הגרעינים הנמצאים).
וכן יש עוד כמה זנים בעלי קרבה כזו או אחרת לאתרוג העתיק (כמו מרוקו וקלברי)
והתימני הוא בכלל משפחה אחרת של פירות.

מישהו שמע על זה? אם לא, אנסה לחפש את המקור ברצינות יותר.

משולש כתב:שמעתי ממקור כלשהו שהמחקרים הראו שהחזו"א הכי קרוב לאתרוגים העתיקים בא"י (אולי ע"י בדיקה גנטית של הגרעינים הנמצאים).
וכן יש עוד כמה זנים בעלי קרבה כזו או אחרת לאתרוג העתיק (כמו מרוקו וקלברי)
והתימני הוא בכלל משפחה אחרת של פירות.

מישהו שמע על זה? אם לא, אנסה לחפש את המקור ברצינות יותר.

מחכים בכיליון עינים לתוצאות החיפוש

לב_לדעת כתב:...דודי שבא אל הרב קלופט הזקן עם שאלה על אתרוג חזו'א. והרב קלופט החווה בידו על כוס תה 'זה מתאים לפה'.
ומעודי לא הבנתי סיפור זה, מה פשר הביטול והזלזול במרן החזו'א שסמך ידו על אתרוג זה. אתה לא רוצה - תנענע על תימני. אבל למה לומר על אתרוג של מרן החזו'א שהוא מתאים לכוס תה??

סיפר הרב ישראל ארנון, שפעם היה עם יוני גרשטיין ליד איזה איור של מישהו אחר, ויוני הפך ללא רגוע, ושלף מכשיר כתיבה והוסיף שם איזה קו, ואמר 'זהו, עכשיו זה מעולה', והרב ארנון לא הבין מה ההבדל בין לפני לאחרי...
מקוה שכוונתי מובנת.

ממש לא.

התמיהה הינה במקום, והנסיונות ללמד זכות מקטינים את הדמות. ולא את זו של מרן ז"ל.

בן אדם כתב:

משולש כתב:שמעתי ממקור כלשהו שהמחקרים הראו שהחזו"א הכי קרוב לאתרוגים העתיקים בא"י (אולי ע"י בדיקה גנטית של הגרעינים הנמצאים).
וכן יש עוד כמה זנים בעלי קרבה כזו או אחרת לאתרוג העתיק (כמו מרוקו וקלברי)
והתימני הוא בכלל משפחה אחרת של פירות.

מישהו שמע על זה? אם לא, אנסה לחפש את המקור ברצינות יותר.

מחכים בכיליון עינים לתוצאות החיפוש

מובא בוקיפידיה מהמחקר של פרופסור אליעזר גולדשמידט

הגיעו לידי אתרוגים שכתוב עליהם "אתרוג מזן חזון איש בהשגחת בד"ץ הג"ר נסים קרליץ שליט"א".
האם ידוע למישהו איזה זן זה? האם זה שוה משהו? תודה

האם ידוע למישהו על "אתרוגים תימניים" שבוודאי אינם שייכים בשום יחס (אפ' לא צאצאים רחוקים) של "שדיאור אברהמי"?

דורשי יחודך כתב:הגיעו לידי אתרוגים שכתוב עליהם "אתרוג מזן חזון איש בהשגחת בד"ץ הג"ר נסים קרליץ שליט"א".
האם ידוע למישהו איזה זן זה? האם זה שוה משהו? תודה

מישהו אמר לי, השנה הוא ישגיח מלמעלה...

מחמת קוצר הזמן ומוזרות העידן אני לוחץ ושואל שוב: האם מישהו יודע על אתרוגים תימניים שהשתילים שלהם לא נלקחו מ"שדיאור אברהמי" או מ"כלף"?