מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

"מעיקרא נמי לאסא 'הושענא' קרו ליה"

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

"מעיקרא נמי לאסא 'הושענא' קרו ליה"

הודעהעל ידי חכם באשי » א' מאי 17, 2015 2:53 pm

סוכה ל סע"ב – לא רע"א:
וליקניוה בשינוי השם? דמעיקרא הוה ליה 'אסא', והשתא 'הושענא'!
מעיקרא נמי לאסא 'הושענא' קרו ליה.

ורש"י מסביר מדוע להדסים קוראים 'הושענא' גם קודם לאגידתן עם שאר המינים:
הושענא קרו לה - על שם שרגילין לאוגדן להושענא בחג.

ואני עומד ותמה:
וכי רק את ההדסים רגילים 'לאוגדן להושענא' לצורך מצוות החג? וכי את הערבות לא נתנו באגד הלולב? יותר מכך: בזמן התלמוד היו להדסים שימושים נוספים, כמו: חופת חתנים, מוגמר והלוויית המת, בעוד שלערבות לא היו שימושים מיוחדים, נמצא שזיקתן של הערבות לארבעת המינים תקיפה יותר מזו של ההדסים, ומדוע אפוא זכו רק ההדסים ששם ה'הושענא' ייקרא עליהם?

האם מישהו עמד על הערה זו?
ומה באמת פשוטו של תלמוד?


המתעתע
הודעות: 73
הצטרף: ד' אפריל 22, 2015 10:01 pm

Re: "מעיקרא נמי לאסא 'הושענא' קרו ליה"

הודעהעל ידי המתעתע » א' מאי 17, 2015 3:49 pm

הדסים משולשים בלי 'חוט המקיף' בשיעור חזון איש זה באמת בל תשחית להשתמש איתם לשאר שימושים....

אברהם
הודעות: 1243
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: "מעיקרא נמי לאסא 'הושענא' קרו ליה"

הודעהעל ידי אברהם » א' מאי 17, 2015 8:05 pm

הרמב"ם כתב תשובה לבאר למה לדעתו מותר להוסיף על ההדסים ואין להוסיף על הערבות,

וכתב שם בתוך דבריו 'וזולתנו מן הגאונים מתיר תוספת הערבה כמו שמתיר תוספת ההדס, ואנחנו לא נתחזק אצלנו טעמם, לפי שתוספת ההדס מצאנוהו כתוב, רצוני לומר הושענא, וכל מה שלא נמצא התרו בבאור לחכמים נשאיר אותו כמות שהוא בלי תוספת ומגרעת, לפי שאין הפרש אצלנו בין התוספת על הנזכר ובין החסרון'

כלומר, כותב הרמב"ם שמצאנו כתוב בחז"ל שמותר להוסיף על ההדסים, והוא מציין את מקומו 'רצוני לומר - הושענא'. ובמאירי העתיקו בנוסח דומה: והוא ענין הושענא.

והדברים סתומים, למה כוונת הרמב"ם. וכבר כתבו בזה כמה דרכים.

ובמקו"א כתבתי שכוונתו לגמרא שהבאת, שממה שרואים שההדסים נקראים 'הושענא' ולא שאר המינים, בהכרח זהו משום שההדסים הם המרובים, ולכן נקראת כל האגודה על שמם.

ובאמת הרואה בני תימן [או למצער - חסידי חב"ד... הולכים בזה כהרמב"ם] אוחזים אגודת הלולב, עטופים בעשרות רבות של הדסים, מבין מייד את כוונת הגמ' שאכן עיקר האגודה היא ההדסים.

וראה דברי הגמ' 'כל הנוטל לולב באגודו והדס בעבותו מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן'
הרי שציינו באופן נפרד את 'הדס בעבותו' ואפשר שהכוונה שמלבד אגודת הלולב, עוד הוא מעבה את האגודה בהדסים עבותים. וכמדומה שבמרומי שדה שם, כתב שלגמרא זו כוונת הרמב"ם באומרו 'רצוני לומר הושענא'.

וכתבתי הכל מזכרון, ואם תרצה אעלה את מה שכתבתי במקו"א בעניין.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: "מעיקרא נמי לאסא 'הושענא' קרו ליה"

הודעהעל ידי חכם באשי » א' מאי 17, 2015 8:29 pm

תודה לכולם ובמיוחד לרבינו אברהם!
אכן, לכך אני חותר, אני מנסה להסביר את תירוצה של הגמרא לפי מה שמוכח (בעיקר ממקורות אמנות עתיקים, אבל לא רק) שהמנהג להרבות בהדסים נהג כבר בשלהי ימי הבית, ולאחר מכן בימי התנאים והאמוראים.
ואשמח מאוד, רבינו אברהם, אם תוכל להעלות לכאן את דבריך המלאים או לשלוח לאימייל. וכמובן אביע את תודתי אליך במקום הנכון.

אברהם
הודעות: 1243
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: "מעיקרא נמי לאסא 'הושענא' קרו ליה"

הודעהעל ידי אברהם » א' מאי 17, 2015 11:52 pm

הנה, עיינו בעיקר מעמוד 20 ואילך.




אגב, בקונטרס אחר שכתבתי הבאתי את דבריך בעניין אורך הלולבים בזמן הבית עפ"י המטבעות העתיקות.
קבצים מצורפים
נזר שושנה הדס.pdf
(393.47 KiB) הורד 170 פעמים

בן_אליעזר
הודעות: 748
הצטרף: ב' נובמבר 03, 2014 6:59 pm

Re: "מעיקרא נמי לאסא 'הושענא' קרו ליה"

הודעהעל ידי בן_אליעזר » ב' מאי 18, 2015 12:17 am

לכאורה בספר "אסא דבי הילולא" (להר"א שפירא שליט"א מפרדס כץ. נמצא באוצר) יהיו דברים לתועלת בכל זה.

חכם באשי
הודעות: 9986
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: "מעיקרא נמי לאסא 'הושענא' קרו ליה"

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' מאי 18, 2015 10:51 am

תודה רבה, רבינו אברהם,
האם הקונטרס נדפס? ואם כן? היכן ומתי.


חזור אל “סוכות ושמנ"ע”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים