הודעהעל ידי אברהם » א' מאי 17, 2015 8:05 pm
הרמב"ם כתב תשובה לבאר למה לדעתו מותר להוסיף על ההדסים ואין להוסיף על הערבות,
וכתב שם בתוך דבריו 'וזולתנו מן הגאונים מתיר תוספת הערבה כמו שמתיר תוספת ההדס, ואנחנו לא נתחזק אצלנו טעמם, לפי שתוספת ההדס מצאנוהו כתוב, רצוני לומר הושענא, וכל מה שלא נמצא התרו בבאור לחכמים נשאיר אותו כמות שהוא בלי תוספת ומגרעת, לפי שאין הפרש אצלנו בין התוספת על הנזכר ובין החסרון'
כלומר, כותב הרמב"ם שמצאנו כתוב בחז"ל שמותר להוסיף על ההדסים, והוא מציין את מקומו 'רצוני לומר - הושענא'. ובמאירי העתיקו בנוסח דומה: והוא ענין הושענא.
והדברים סתומים, למה כוונת הרמב"ם. וכבר כתבו בזה כמה דרכים.
ובמקו"א כתבתי שכוונתו לגמרא שהבאת, שממה שרואים שההדסים נקראים 'הושענא' ולא שאר המינים, בהכרח זהו משום שההדסים הם המרובים, ולכן נקראת כל האגודה על שמם.
ובאמת הרואה בני תימן [או למצער - חסידי חב"ד... הולכים בזה כהרמב"ם] אוחזים אגודת הלולב, עטופים בעשרות רבות של הדסים, מבין מייד את כוונת הגמ' שאכן עיקר האגודה היא ההדסים.
וראה דברי הגמ' 'כל הנוטל לולב באגודו והדס בעבותו מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן'
הרי שציינו באופן נפרד את 'הדס בעבותו' ואפשר שהכוונה שמלבד אגודת הלולב, עוד הוא מעבה את האגודה בהדסים עבותים. וכמדומה שבמרומי שדה שם, כתב שלגמרא זו כוונת הרמב"ם באומרו 'רצוני לומר הושענא'.
וכתבתי הכל מזכרון, ואם תרצה אעלה את מה שכתבתי במקו"א בעניין.