מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הערות ושאלות בעניני חג הסוכות

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
מבקש תורה
הודעות: 203
הצטרף: ה' ינואר 23, 2014 1:48 am

הערות ושאלות בעניני חג הסוכות

הודעהעל ידי מבקש תורה » ה' ספטמבר 24, 2015 12:12 pm

א. חומש במצוות. 1. הנה הדין הוא שצריך לבזבז עד חומש עבור מצוות. ויש לעיין במצוות ד' מינים האם צריך להוציא על כל הארבעת מינים יחד עד חומש או עבור כל מין ומין בפנ"ע צריך עד חומש ממונו. 2. יש לעיין במצוות סוכה שצריך לבזבז עד חומש שיהא לו סוכה האם זהו רק על כל החג, או אפילו עבור יום אחד שיהיה לו סוכה צריך לבזבז עד חומש, ואפילו לשעה אחת צריך לבזבז עד חומש או שלא.
ב. עוסק במצוה במצות סוכה. יש לעיין במי שיושב בסוכה אף שאינו אוכל, הרי לכאורה מקיים מצות ישיבת סוכה ועכ"פ מצוה קיומית, וא"כ אמאי חייב ללכת להתפלל ולצאת מהסוכה הרי הוא עוסק במצות סוכה ופטור ממצוה אחרת דעוסק במצוה פטור מן המצוה.
ג. חצי כביצה בסוכה וחצי חוץ לסוכה. יש לדון מה יהא הדין במי שאכל חצי כביצה בסוכה, ועכשיו רוצה לאכול חצי כביצה חוץ לסוכה, האם נאמר שיעבור בזה שאוכל חוץ לסוכה, דהרי כל מה שבעלמא חצי כזית חוץ לזוכה מותר, משום דאין זה קביעות, אבל אחרי שאכל חצי כזית בסוכה, הרי עכשיו החצי השני זהו כבר קביעות שיצטרף לחצי הראשון וממילא יהא אסור לאכול חצי כזית חוץ לסוכה.
ד. הדס של שני אנשים. יש לדון אם יהיה הדס של שני אנשים ולכל אחד יש שיעור, אבל הראש של ההדס של חבירו ולא שלו האם יוצא בכה"ג, דהרי כל הפסול בהדס כשחסר החלק העליון הוא משום נקטם והחסרון הוא מצד הדר, אבל כאן הרי הוא הדר ומה אכפ"ל בזה שזה לא שלו ומכיון שיש לו שיעור הדס א"כ האם נאמר שיוצא יד חובה בכה"ג.
ה. תוספת שמיני עצרת. יש לעיין מה ההבדל בין מש"כ הט"ז בס' תרס"ט שאם אחד מקבל על עצמו את יו"ט דשמיני עצרת, מותר לו לצאת מהסוכה ולאכול בביתו שמועיל התוספת היו"ט גם לקולא שזה נהיה יום אחר ואינו אותו יום, א"כ מדוע לא נאמר שמי שקיבל על עצמו שבת בשביעי של פסח שחל בשבת שיהא מותר לו לאכול חמץ כבר כשקיבל ע"ע שבת, וזה ודאי לא נאמר א"כ מאי החילוק ביניהם.
ו. תוספת יו"ט דסוכות. קיבל ע"ע תוספת יו"ט בערב סוכות ורוצה ללכת לישון או לאכול האם חייב לעשות זאת בסוכה (דהנה מבואר שלא יוצא בחיוב דכזית מבעוד יום, אמנם השאלה היא האם עכ"פ יהא חייב לאכול זאת בסוכה.).
ז. בגד חדש בסוכות. מי שקנה בגד חדש ליו"ט ומסתפק באיזה חג יחדש אותו האם ביו"ט ראשון של סוכות, כיון שהוא החג הראשון או שעדיף שיחדש אותו בשמיני עצרת שבו גם יש שמחת התורה ושמחת סיום התורה, א"כ הוא חשוב ועדיף.
ח. חידה. כיצד ייתכן שאדם יוצא ידי חובתו בלולב גזול בסוכות.
ט. חידה. כיצד יתכן שאיש אינו יכול לשבת בסוכה, ואם יישב באופן כזה אינו יוצא ידי חובה, ואשתו מקיימת את המצוה ואף יכולה לברך ע"ז.
[size=85]כללי השתתפות
1. כל תשובה נכונה, אפילו לשאלה אחת תזכה את השולח להיכנס להגרלה על סך 1000 ₪. 2. כל תשובה נכונה על כל שאלה, הינה זכות נוספת להשתתף בהגרלה, כך שכל מי שישלח יותר תשובות לכל השאלות מגדיל את סיכוייו בהגרלה. 3. כל חודש, בראש חודש תערך הגרלה בין כל השולחים, הזוכה ייבדקו תשובותיו, יתקבלו אך ורק תשובות מפורטות. 4. ניתן לשלוח כל שבוע את התשובות של אותו שבוע, או עד ראש חודש. 5. שימו לב חשוב מאוד: קבלת התשובות הינה אך ורק לפקס מערכת משיב כהלכה 0775558617 או במייל meir.s1000@gmail.com- או באישי- נא לציין בתחילת המכתב על כמה שאלות השיבו, וכמו"כ שם מלא ועיר וטלפון וכמו"כ נא לציין על איזה פרשה השיבו. [לברורים ופרטים נוספים בטלפון 0573154010 בשעות הערב בין 8:00 ל9:00 בלבד]. השולחים בכתב יד, בפקס, להקפיד על כתב ברור וקריא שיהיה ברור לאחר משלוח הפקס. כתב לא ברור לא יכנס להגרלה. -יש עדיפות לשלוח התשובות מוקלד במייל כי כך זה ייכנס בעזה"י לספר שיצא לאור בעתיד בל"נ. –
תשובות ניתן לשלוח עד ר"ח מר חשוון
[/size]

יוסףלוי
הודעות: 668
הצטרף: ו' נובמבר 25, 2011 2:03 pm

Re: הערות ושאלות בעניני חג הסוכות

הודעהעל ידי יוסףלוי » ו' ספטמבר 25, 2015 11:31 am

ייש"כ על השעשועי דאורייתא ממש עונג יו"ט לסוכה.

עזריאל ברגר
הודעות: 5149
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: ארץ הקודש

Re: הערות ושאלות בעניני חג הסוכות

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' אוקטובר 16, 2015 12:39 am

לאחר שעבר זמן ההגרלה, להלן תשובותי, ואשמח לקבל הארות והערות.

א. חומש במצוות. 1. הנה הדין הוא שצריך לבזבז עד חומש עבור מצוות. ויש לעיין במצוות ד' מינים האם צריך להוציא על כל הארבעת מינים יחד עד חומש או עבור כל מין ומין בפנ"ע צריך עד חומש ממונו. 2. יש לעיין במצוות סוכה שצריך לבזבז עד חומש שיהא לו סוכה האם זהו רק על כל החג, או אפילו עבור יום אחד שיהיה לו סוכה צריך לבזבז עד חומש, ואפילו לשעה אחת צריך לבזבז עד חומש או שלא.
תשובה:
1. פשוט לי שארבעת המינים הם מ"ע אחת, וצריך חומש לארבעתם כאחד.
2. לילה ראשון - חייב חומש. שאר השבוע - תשבו כעין תדורו, ואין דרכו של אדם להוציא חומש ממונו לישיבת שבוע אחד. ואת"ל שהסברא הזאת לא נכונה וחייב לבזבז מממונו לישיבת הסוכה - לכאורה לכל דבר שחייב לעשותו בסוכה חייב לבזבז חומש ממונו (היינו לכל סעודה ולכל שינה וכיו"ב), אבל נלפענ"ד שהסכום שהוא מוציא על מצוות סוכה - כולו מצטבר ואינו חייב להוציא במשך שבוע אחד של סוכות יותר מחומש ממונו, וצ"ע. (הכל מסברות שלי, לא עיינתי בספרים).
ב. עוסק במצוה במצות סוכה. יש לעיין במי שיושב בסוכה אף שאינו אוכל, הרי לכאורה מקיים מצות ישיבת סוכה ועכ"פ מצוה קיומית, וא"כ אמאי חייב ללכת להתפלל ולצאת מהסוכה הרי הוא עוסק במצות סוכה ופטור ממצוה אחרת דעוסק במצוה פטור מן המצוה.
תשובה:
תשבו כעין תדורו, וכאשר מגיע זמן התפילה הוא פטור מהסוכה, ואפילו האוכל בסוכה - חייב להפסיק סעודתו וללכת להתפלל, לפי כל גדרי החיוב בשאר ימות השנה.
ג. חצי כביצה בסוכה וחצי חוץ לסוכה. יש לדון מה יהא הדין במי שאכל חצי כביצה בסוכה, ועכשיו רוצה לאכול חצי כביצה חוץ לסוכה, האם נאמר שיעבור בזה שאוכל חוץ לסוכה, דהרי כל מה שבעלמא חצי כזית חוץ לזוכה מותר, משום דאין זה קביעות, אבל אחרי שאכל חצי כזית בסוכה, הרי עכשיו החצי השני זהו כבר קביעות שיצטרף לחצי הראשון וממילא יהא אסור לאכול חצי כזית חוץ לסוכה.
תשובה:
נלפענ"ד שאין החצאים מצטרפים ליצור קביעות, ומותר.
ד. הדס של שני אנשים. יש לדון אם יהיה הדס של שני אנשים ולכל אחד יש שיעור, אבל הראש של ההדס של חבירו ולא שלו האם יוצא בכה"ג, דהרי כל הפסול בהדס כשחסר החלק העליון הוא משום נקטם והחסרון הוא מצד הדר, אבל כאן הרי הוא הדר ומה אכפ"ל בזה שזה לא שלו ומכיון שיש לו שיעור הדס א"כ האם נאמר שיוצא יד חובה בכה"ג.
תשובה:
לכאורה צריך שיהיה "שלכם" במלואו, ואי אפשר לחתוך את הבעלות לשנים.
ה. תוספת שמיני עצרת. יש לעיין מה ההבדל בין מש"כ הט"ז בס' תרס"ט שאם אחד מקבל על עצמו את יו"ט דשמיני עצרת, מותר לו לצאת מהסוכה ולאכול בביתו שמועיל התוספת היו"ט גם לקולא שזה נהיה יום אחר ואינו אותו יום, א"כ מדוע לא נאמר שמי שקיבל על עצמו שבת בשביעי של פסח שחל בשבת שיהא מותר לו לאכול חמץ כבר כשקיבל ע"ע שבת, וזה ודאי לא נאמר א"כ מאי החילוק ביניהם.
תשובה:
נראה לומר: בפסח נאמר במפורש שאיסור אכילת חמץ היא "עד יום האחד ועשרים לחודש בערב", ואילו בסוכות נאמר "שבעת ימים", וכיוון שאצלו לילה - כבר אינו חייב לשבת בסוכה.
אבל אינני בטוח שזה מה שכתוב בט"ז. שם כתוב רק שלא יברך על הסוכה, כלומר: כשם שביטלו חכמינו את ברכת הסוכה בשמיני עצרת שהוא ספק שביעי, וכשם שביטלו את מצוות שופר ולולב כשחלו בשבת, כך ביטלו את ברכת הסוכה מבעוד יום של שמיני עצרת אם קידש. אבל לא מצאתי שכתוב שם מפורש שיכול לאכול מחוץ לסוכה מבעוד יום, ואדרבא: מפורש בגמרא שעד בין-השמשות (ועד בכלל) חייב לאכול בתוך הסוכה, ומוכרחים לומר שהוא אחרי קידוש, דאי לאו הכי - אסור לו לאכול מצד קידוש!
ו. תוספת יו"ט דסוכות. קיבל ע"ע תוספת יו"ט בערב סוכות ורוצה ללכת לישון או לאכול האם חייב לעשות זאת בסוכה (דהנה מבואר שלא יוצא בחיוב דכזית מבעוד יום, אמנם השאלה היא האם עכ"פ יהא חייב לאכול זאת בסוכה.).
תשובה:
לפי מה שכתבתם בשם הט"ז - חייב.
אם לא נקבל את החידוש הזה - מסתבר לומר שלא חייב, אך אינני בטוח. אמנם זאת שאלה אם מותר לו לאכול ולישון כאשר עומדת לפניו מצווה והוא עלול להמשך בסעודתו ובשינתו ולהפסיד אותה.
ז. בגד חדש בסוכות. מי שקנה בגד חדש ליו"ט ומסתפק באיזה חג יחדש אותו האם ביו"ט ראשון של סוכות, כיון שהוא החג הראשון או שעדיף שיחדש אותו בשמיני עצרת שבו גם יש שמחת התורה ושמחת סיום התורה, א"כ הוא חשוב ועדיף.
תשובה:
מצווה הבאה לידך (שמחת הרגל) - אל תחמיצנה.
ח. חידה. כיצד ייתכן שאדם יוצא ידי חובתו בלולב גזול בסוכות.
תשובה:
אולי אם יעשה ממנו סכך לסוכה - ואז יש תקנת השבין שקנה את הסכך ומחזיר רק את דמיו.
ט. חידה. כיצד יתכן שאיש אינו יכול לשבת בסוכה, ואם יישב באופן כזה אינו יוצא ידי חובה, ואשתו מקיימת את המצוה ואף יכולה לברך ע"ז.
תשובה:
כהן, כשיש בסוכה מת. הוא חייב לצאת מהסוכה שאין מ"ע דוחה ל"ת ועשה, ועוד ד"תשבו כעין תדורו", ועוד דשמא ישהה יותר מהמחויב ע"פ דין, ולכן אם ישב בה - הרי זו מצוה הבאה בעבירה ואולי אפילו עבירה בלי מצוה (מצד תשבו כעין תדורו), וברור שלא יצא ידי חובתו (ואם אכל שם כזית דלילה הראשון - חייב ללכת לסוכה אחרת ולאכול שם כזית).
אמנם אשתו אינה מוזהרת כלל על טומאת-מת, ויכולה (אם היא נוהגת כמנהג האשכנזים) לברך שם "לישב בסוכה" ללא חשש (כמובן - אם לא מפריע לה בגשמיות זה שיש שם מת...).

עוד אפשרות, אבל זה לאו דווקא באיש ואשה, אם הוא מחויב ביו"ט שני והיא לא - אז יש כמה סוכות שכשרות ואין עולין להן ביו"ט, ואינו יוצא י"ח מצד מצוה הבאה בעבירה.

דוגמא למצב שהוא מחויב ביו"ט שני והיא לא - יהודי מחו"ל שדעתו לחזור ונשא אשה באה"ק ודעתם לצאת תיכף אחרי החג לחו"ל ולהשתקע שם - הוא בן חו"ל לכל דבר, והיא עדיין לא יצאה מאה"ק והיא בת אה"ק לכל דבר.

עושה חדשות
הודעות: 7589
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הערות ושאלות בעניני חג הסוכות

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אפריל 03, 2016 11:09 pm

מבקש תורה כתב:ד. הדס של שני אנשים. יש לדון אם יהיה הדס של שני אנשים ולכל אחד יש שיעור, אבל הראש של ההדס של חבירו ולא שלו האם יוצא בכה"ג, דהרי כל הפסול בהדס כשחסר החלק העליון הוא משום נקטם והחסרון הוא מצד הדר, אבל כאן הרי הוא הדר ומה אכפ"ל בזה שזה לא שלו ומכיון שיש לו שיעור הדס א"כ האם נאמר שיוצא יד חובה בכה"ג.

כיו"ב יל"ד אם ראש ההדס לא יהיה עומד כדרך גדילתו, האם יש בזה פסול דנקטם.
והגר"מ סולבייציק זצ"ל החמיר שיהיו העלים עומדים כדרך גדילתם, ועטף את עלי הערבה עד למעלה, ושאלו חכ"א מצד סברא זו דסו"ס אין כאן קטימה, והשיב לו דאמנם זה סברא ישיבתית טובה, אבל עדיין א"א לסמוך ע"ז.

עושה חדשות
הודעות: 7589
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הערות ושאלות בעניני חג הסוכות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יוני 26, 2017 9:35 pm

אולי יש נפק"מ בזה כלפי הקנאה ביו"ט, הרי כל ההיתר להקנות הוא משום דהוי צורך המצוה, וא"כ אולי אין היתר להקנות יותר מהנצרך. אמנם נראה דהכל חשיב הקנאה אחת. ויל"ע באופן שמתכוין לקנות גם את האגד, והאגד ודאי אינו צריך להיות 'שלכם', האם עובר בזה על איסור מו"מ ביו"ט.

עושה חדשות
הודעות: 7589
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הערות ושאלות בעניני חג הסוכות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יוני 26, 2017 11:23 pm

מבקש תורה כתב:ג. חצי כביצה בסוכה וחצי חוץ לסוכה. יש לדון מה יהא הדין במי שאכל חצי כביצה בסוכה, ועכשיו רוצה לאכול חצי כביצה חוץ לסוכה, האם נאמר שיעבור בזה שאוכל חוץ לסוכה, דהרי כל מה שבעלמא חצי כזית חוץ לזוכה מותר, משום דאין זה קביעות, אבל אחרי שאכל חצי כזית בסוכה, הרי עכשיו החצי השני זהו כבר קביעות שיצטרף לחצי הראשון וממילא יהא אסור לאכול חצי כזית חוץ לסוכה.
שמעתי עדות נאמנה בשם הגאון רבי שלמה ליס, בשם רבו הגר"א קוטלר, שבאכילה של קביעות אז כל חלק קטן ממנה חייב בסוכה. (ובשם הגרד"ל שמעתי עוד, דחייב בסוכה כה"ג אפי' אם החלק האחר מהקביעות היה קודם החג או לאחר צאתו).

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: הערות ושאלות בעניני חג הסוכות

הודעהעל ידי מיכאל1 » ג' יוני 27, 2017 7:18 pm

עושה חדשות כתב:
מבקש תורה כתב:ג. חצי כביצה בסוכה וחצי חוץ לסוכה. יש לדון מה יהא הדין במי שאכל חצי כביצה בסוכה, ועכשיו רוצה לאכול חצי כביצה חוץ לסוכה, האם נאמר שיעבור בזה שאוכל חוץ לסוכה, דהרי כל מה שבעלמא חצי כזית חוץ לזוכה מותר, משום דאין זה קביעות, אבל אחרי שאכל חצי כזית בסוכה, הרי עכשיו החצי השני זהו כבר קביעות שיצטרף לחצי הראשון וממילא יהא אסור לאכול חצי כזית חוץ לסוכה.
שמעתי עדות נאמנה בשם הגאון רבי שלמה ליס, בשם רבו הגר"א קוטלר, שבאכילה של קביעות אז כל חלק קטן ממנה חייב בסוכה. (ובשם הגרד"ל שמעתי עוד, דחייב בסוכה כה"ג אפי' אם החלק האחר מהקביעות היה קודם החג או לאחר צאתו).


יש להוכיח מדברי השער הציון תרלט כט שגם על חלק של קביעות שאינו מחוייב מצד עצמו חייב בסוכה.

עושה חדשות
הודעות: 7589
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הערות ושאלות בעניני חג הסוכות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' יוני 27, 2017 8:23 pm

נכון. אבל שמעתי מי שחילק בין שתיית "שיעור" של מים בתוך הסעודה, לאכילת פירור.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: הערות ושאלות בעניני חג הסוכות

הודעהעל ידי מיכאל1 » ג' יוני 27, 2017 8:38 pm

עושה חדשות כתב:נכון. אבל שמעתי מי שחילק בין שתיית "שיעור" של מים בתוך הסעודה, לאכילת פירור.


ומה מקום חילוק אם במים אפילו בכשיעור אין חשיבות יותר מפירור, ועוד דא"כ דווקא במים כשעור בתוך הסעודה חייב בסוכה וזה לא הוזכר בפוסקים.
ולעיקר העניין יעויין גם בבנין שלמה המצו"ב.
קבצים מצורפים
בנין שלמה - חלק א - כהן, שלמה בן ישראל משה Page 319 of 650.pdf
(71.48 KiB) הורד 100 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7589
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הערות ושאלות בעניני חג הסוכות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוקטובר 04, 2017 12:55 pm

עושה חדשות כתב:אולי יש נפק"מ בזה כלפי הקנאה ביו"ט, הרי כל ההיתר להקנות הוא משום דהוי צורך המצוה, וא"כ אולי אין היתר להקנות יותר מהנצרך. אמנם נראה דהכל חשיב הקנאה אחת. ויל"ע באופן שמתכוין לקנות גם את האגד, והאגד ודאי אינו צריך להיות 'שלכם', האם עובר בזה על איסור מו"מ ביו"ט.

עמדתי ואתבונן, במי שיצא יד"ח בנטילת ד' מינים ואח"כ נוטל את מיניו של חבירו ועושה בהם קנין, מפני הספק שמא היה בראשונים איזה פסול, ולכאו' מה מתיר את ההקנאה ביו"ט.
(ואם דלא כהגר"ח, יתכן דההקנאה מותרת אפי' שהצורך הוא רק להידור, אבל לטענת הגר"ח שאין הידור אחרי שהשלים המצוה, א"כ אין כאן צורך אלא ספק).
ואפי' אם יעשה תנאי, שאינו מכוין לקנות אא"כ עדיין לא יצא יד"ח, מ"מ לכאו' עובר בזה איסור להמבו' בביצה יז. ושו"ע תקכח-ב דהקנאה על תנאי נמי אסורה, וא"כ לפי הצד הפשוט שכבר יצא יד"ח ולא היה שום פסול, א"כ הר"ז הקנאה של לצורך.
האמנם?

דרומי
הודעות: 4933
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: הערות ושאלות בעניני חג הסוכות

הודעהעל ידי דרומי » ד' אוקטובר 04, 2017 1:07 pm

לא הבנתי את כל הפלפול. סוף סוף הוא מרגיש שזה לצורך, וזה מותר. וקל וחומר מזה שמותר לשלח לחבירו תפילין! כמתנה ביום טוב.

עושה חדשות
הודעות: 7589
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הערות ושאלות בעניני חג הסוכות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוקטובר 04, 2017 1:27 pm

אבל תוס' בחולין אסרו הוצאה של השופר ביו"ט כדי לתקוע בו טומטום, אע"ג דספד"א לחומרא!
ואולי סבירא לך דאיסור הקנאה קיל טפי. וההיא דביצה די"ז אינו צורך דיומיה.

עושה חדשות
הודעות: 7589
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: הערות ושאלות בעניני חג הסוכות

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אוקטובר 04, 2017 1:29 pm

עושה חדשות כתב:
מבקש תורה כתב:ג. חצי כביצה בסוכה וחצי חוץ לסוכה. יש לדון מה יהא הדין במי שאכל חצי כביצה בסוכה, ועכשיו רוצה לאכול חצי כביצה חוץ לסוכה, האם נאמר שיעבור בזה שאוכל חוץ לסוכה, דהרי כל מה שבעלמא חצי כזית חוץ לזוכה מותר, משום דאין זה קביעות, אבל אחרי שאכל חצי כזית בסוכה, הרי עכשיו החצי השני זהו כבר קביעות שיצטרף לחצי הראשון וממילא יהא אסור לאכול חצי כזית חוץ לסוכה.
שמעתי עדות נאמנה בשם הגאון רבי שלמה ליס, בשם רבו הגר"א קוטלר, שבאכילה של קביעות אז כל חלק קטן ממנה חייב בסוכה. (ובשם הגרד"ל שמעתי עוד, דחייב בסוכה כה"ג אפי' אם החלק האחר מהקביעות היה קודם החג או לאחר צאתו).

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=29573#p307717


חזור אל “סוכות ושמנ"ע”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 6 אורחים