פורום אוצר החכמה

עיין בשו"ע תרנא ז ובאחרונים ובמ"ב שם, ומבואר דלדעת הרבה אחרונים לא יצא ידי חובה, ולכן מסיק במ"ב לדינא שיש ליטול שוב, ולכ' ה"ה דלפ"ז נשים המברכות על הלולב, יש להם להסיר את הטבעות, ולא ראינו שנהגו כן וצ"ע
והביאו בשם הגרשז"א (הליכו"ש סוכות פי"ט טו) דהפוסקים דברו רק על טבעות המכסות את רוב היד עיי"ש, ואין הספר תח"י, וכמד' דדבריו צ"ת דלהדיא מבואר באחרונים דס"ל דאפילו במיעוט הוי חציצה וצ"ע.

תשובה לשאלה זו כתובה בעצם בקובץ שיצא לאור לפני החג, בשם והאר עינינו שזה קובץ של שאלות לבין הזמנים.

שם מביאים בשם הרב אלישיב זצ"ל והגר"נ קרליץ שליט"א לגבי הדין שמי שיושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית,שגזרו רבנן שלא יצא ידי חובה, גזירה שמא ימשך אחר שולחנו, שבאשה ל"ש גזירה זו שהרי מה איכפת לי שתמשך, הרי אינה חייבת בסוכה, וא"כ אצלה אין את הגזירה של רבנן ויכולה לברך בסוכה.

לגוף דבר זה שמובא בקובץ הנ"ל, יש להעיר, הם מציינים מספר קב ונקי להגר"י זילברשטיין שליט"א, שמביא פסקים מחמיו הרב אלישיב זצ"ל,שכותב כן, ובאמת הוא לא כותב שהיא יכולה לברך, אלא שהיא תקיים בזה מצות סוכה, היינו שלגביה אין את הגזירה שימשך, שבאיש בכה"ג לא מקיים את המצוה, ויש דעות בראשונים, שלא רק שלא קיים מצוה דרבנן, אלא גם מצוה דאורייתא לא קיים, אז באשה ל"ש זה.

מה שמציינים כן מהגר"נ קרליץ שליט"א, מספר חוט שני, אז אכן בדעת הגר"נ קרליץ שליט"א כן מובא שיכולה לברך, אמנם לא בלשון החלטית וגמורה, אבל מצדד כן, ומלשונו נראה שאפשר לעשות כך למעשה.

לגוף שאלה זו, אולי אעלה אשכול מיוחד בענין, אבל ברור שאין הדבר כן, ולמעשה אין להורות לאשה לברך בכה"ג, מכמה טעמים.

מה שקשור לשאלת פותח האשכול, אז בקובץ הנ"ל שואלים לאור היסוד הנ"ל .וזה לשונם שם: "ויל"ע דלפ"ז אשה הנוטלת לולב לא תצטרך להוריד את הטבעות והתכשיטים שעל ידה כשנוטלת את הלולב משום חציצה כנהוג, כיון שטבעות אלו הם מיעוט המקפיד, וכל איסורם הוא משום גזירה מיעוט המקפיד אטו רוב המקפיד כדאיתא בסוכה[ו ב] וכיון שאשה אינה חייבת בלולב, א"כ לא שייך בה הך גזירה, ויכולה ליטול לולב בברכה כשטבעותיה בידיה, וזו לא שמענו.

א"כ בעצם יש בדבריהם תשובה לשאלת פותח האשכול.

אם כי יש לדחות בפשיטות, שגם אם נימא כדברי הגרי"ש אלישיב, והגר"נ קרליץ לגבי שולחנו בתוך הבית, יש לחלק בין זה לחציצה, מכמה סיבות, ואולי בהודעה אחרת נכתוב בזה.

גם זו לטובה
ראית מישהו שמציין שלא ראינו שהנשים נוהגות כך, ותמה ע"ז.

לא תמיד אינו ראינו ראיה שיש ללמוד מכך, בפרט מנשי דלאו דיני גמירי כמבואר בגמ', והבעלים או הגברים שנותנים להם ליטול אפשר שלא שמו לב לזה, כך שאפשר שלא ניתן כ"כ ללמוד ממה שלא נהגו כך.

אפשר גם לחלק אולי בין תכשיטים של גבר לתכשיטי אישה שאולי טפי י"ל שלא קפדי ולא הוי חציצה.

בעיקרו של דבר, הכיוון לכאורה למצוא שההקפדה הזאת אינה מעיקר הדין ולכן נשים שלא חייבות במצוה של ד' מינים הקילו יותר.

אם כי יש לדון בזה, וזה קשור קצת לנושא שהזכרתי מקודם לגבי ברכה באשה כשהשולחן מחוץ לסוכה.

לא מובן לי מה שייך בזה חציצה הלא ניתן לכתחילה ליטול הלולב על ראשי אצבעות היד [שלא במקום הנחת הטבעות] ומה לי שחלק מהיד יש בו דבר חוצץ.

א' שמעתי מכמה וכמה שראו הרבה שהקפידו בזה.
ב' הראשונים דברו להדיא על טבעות נשים, והו"ד בב"י תרנא ז.
ג' בעניין הקושיה מ"ראשו ורובו", ב"לקראת שבת" הביאו בשם הגר"י אידלשטיין לחלק בין גזירה פרטית של סוכה, לגזירה כללית של חציצה במיעוטו [יש להעיר דגם שם מובא הקושיה בלשון ד"לא שמענו שבנשים לא הצריכו להוריד את הטבעות" וכאמור באות ב' הדבר מבואר להדיא בראשונים]

עי' ב"ביאורים ומוספים" במהדורת דרשו הע' 58.

לגבי השאילה למה ל"א 'דל מהכא' על האצבע עם הטבעת, עי' כאן - viewtopic.php?f=31&t=29268
ולגבי גזירה אצל מי שאינו מחוייב, עי' כאן - viewtopic.php?f=31&t=24333#p243687

צולניק כתב:לא מובן לי מה שייך בזה חציצה הלא ניתן לכתחילה ליטול הלולב על ראשי אצבעות היד [שלא במקום הנחת הטבעות] ומה לי שחלק מהיד יש בו דבר חוצץ.

אתה מניח שדין חציצה הוא משום שהיד חייבת לגעת בלולב וכנראה שאינו כן אלא צריך שלא יהא דבר בין ידו ללולב.