עמוד 1 מתוך 1

מי היה "חתן תורה"?

פורסם: ב' אוקטובר 05, 2015 8:18 pm
על ידי עושה חדשות
לענ"ד (לכה"פ: גם) הבעל קורא.
אבע"א קרא ואבע"א סברא.

ז"ל הרמ"א בסי' תרסט "עוד נהגו לסיים התורה אף על קטן העולה, אף על גב די"א דדוקא תלמיד חכם צריך לסיים (מרדכי הגהות קטנות), בזמן הזה שהחזן קורא אין לחוש (ד"ע)", הרי לכם דאין הדבר תלוי אלא בחזן.

ועוד, הרי מי לנו כהבעל קורא המשמיע לכולם את הקריאה, והוא הוא הגומר והמתחיל את התורה.

Re: מי היה "חתן תורה"?

פורסם: ב' אוקטובר 05, 2015 8:23 pm
על ידי משולש
קטן לא עולה לפרשת זכור וכדומה.
כשאומרים "חזק ונתחזק" נוהגים אצלנו שהעולה שותק והקורא כן אומר.
וכן בשבועות הקורא אומר אקדמות והעולה שותק.

Re: מי היה "חתן תורה"?

פורסם: ג' מאי 02, 2017 9:15 pm
על ידי עושה חדשות
אגב, יל"ע למה הבעל קורא אינו מחוייב בברכה"ת (ויתחייב לשמוע ולצאת מפי העולה), הרי לכאו' הטעמים המחייבים את העולה בברכה, מחייבים בודאי גם את הבעל קורא.

Re: מי היה "חתן תורה"?

פורסם: ד' מאי 03, 2017 8:06 pm
על ידי עזריאל ברגר
עושה חדשות כתב:אגב, יל"ע למה הבעל קורא אינו מחוייב בברכה"ת (ויתחייב לשמוע ולצאת מפי העולה), הרי לכאו' הטעמים המחייבים את העולה בברכה, מחייבים בודאי גם את הבעל קורא.

אה"נ, שמעתי פעם שהעולה מוציא את הקורא ידי חובתו.

Re: מי היה "חתן תורה"?

פורסם: ד' מאי 03, 2017 8:27 pm
על ידי הכהן
משולש כתב:וכן בשבועות הקורא אומר אקדמות והעולה שותק.

אני מבין שמדובר כשזה אחרי ברכות התורה

Re: מי היה "חתן תורה"?

פורסם: ה' מאי 04, 2017 10:40 pm
על ידי עושה חדשות
עזריאל ברגר כתב:
עושה חדשות כתב:אגב, יל"ע למה הבעל קורא אינו מחוייב בברכה"ת (ויתחייב לשמוע ולצאת מפי העולה), הרי לכאו' הטעמים המחייבים את העולה בברכה, מחייבים בודאי גם את הבעל קורא.

אה"נ, שמעתי פעם שהעולה מוציא את הקורא ידי חובתו.
א"כ כדאי ששני הצדדים ידעו את זה, והקורא לא ישוח בשעה שהעולה מברך. ובזכרוני שכתוב להדיא לא כך.

Re: מי היה "חתן תורה"?

פורסם: ב' אוקטובר 08, 2018 9:07 am
על ידי עושה חדשות
שו"ר -

שו"ת צמח צדק (לובאוויטש) אורח חיים סימן לה
עיקר הברכה שהעולה מברך עכצ"ל שהוא על קריאת הש"צ. שהרי הברכה לא נתקנה רק בשביל הקריאה בצבור. א"כ זהו ע"ד זה מברך וזה קורא. משום דהשומע כעונה. (והש"צ השומע הברכה ה"ל כמברך וכיון שזה העולה לתורה ה"ל ג"כ שומע כעונה לכן בצירוף הנך תרתי ס"ל דיכול לברך וה"ל כאילו הש"צ מברך).

שו"ת הר צבי אורח חיים א סימן עב
אולם לעומת זאת י"ל, דנהי שהשומעים כבר יצאו בברכה שבירך העולה לתורה, אבל מ"מ הרי בעל הקורא לא שמע את הברכה, ואם כי הוא כבר יצא יד"ח במצות קריאת התורה, מ"מ הרי הוא קורא עכשיו בצבור, והרי גם מי שיצא כבר יד"ח קריאה ובא לבית הכנסת אחר ועולה לתורה צריך לברך שנית, (דמשום כבוד התורה תקנו לברך כשקורא בצבור), ואיך יקרא עכשיו בתורה בלא ברכה. ובכל בעל קורא שקורא בתורה, י"ל שהוא יוצא הברכה בשמיעה מפי העולה, אבל בנ"ד שהקורא לא שמע את הברכה, איך הוא יקרא בתורה בלא ברכה. אמנם יש לחלק ולומר דשאני במי שיצא יד"ח קריאה ובא לביהכנ"ס אחר ועולה שם לתורה דמברך, דהוא משום חובת הצבור שחייבים שיהיו קוראים בתורה ולברך על כל קריאה וקריאה, (ויעוין בריב"ש ובפרישה סימן רפב ס"ק ו), משא"כ בנ"ד שהצבור כבר יצאו יד"ח בברכה של העולה ובעל הקורא כבר יצא יד"ח, לכן הוא פטור מברכה, ויכול להתחיל מאמצע הפרשה וכן מסתברא.

Re: מי היה "חתן תורה"?

פורסם: ב' אוקטובר 08, 2018 10:17 am
על ידי עזריאל ברגר
יישר כח הרב עושה חדשות.

Re: מי היה "חתן תורה"?

פורסם: ש' יולי 10, 2021 9:39 pm
על ידי עושה חדשות
לקט יושר - וזכורני שאמר שטוב לקנות סיום הספר דמדבר משאר סיום הספר משום דמ"ד סבר שיש כאן סיום התורה.

Re: מי היה "חתן תורה"?

פורסם: ד' יולי 27, 2022 10:40 pm
על ידי גימפעל
עושה חדשות כתב:לקט יושר - וזכורני שאמר שטוב לקנות סיום הספר דמדבר משאר סיום הספר משום דמ"ד סבר שיש כאן סיום התורה.

היכן אמצאנו בלקט יושר ?

Re: מי היה "חתן תורה"?

פורסם: ה' יולי 28, 2022 1:34 am
על ידי עושה חדשות
לקט יושר חלק ב (יורה דעה) עמוד נט ענין א.