ידוע הוא המחלוקת בין רש"י ותוס' מה הפסול בלולב היבש, לדעת רש"י הטעם הוא מפני זה אלי ואנוהו, ואילו לדעת התוס' למדים כך מן הפסוק פרי עץ הדר.
והנה לדעת רש"י יצא לי כך.
א. למרות שביום השני נטילת לולב הוא רק מדרבנן אמנם פסול הדר, מדאורייתא הוא, שהרי לדעת רש"י גם במצווה דרבנן אמרינן זה אלי ואנוהו.
ב. לדעת רש"י הוא חובה על הגברא, שצריך לקיים זה אלי ואנווהו, ואילו לדעת התוס' שלמדים הדר מהכתוב פרי עץ הדר, הרי זה פסול בחפצא, ונ"מ, כאשר אין לו הדר, או דרך משל, וכך טען לי חכ"א לדעת רש"י אין להסתכל עם מגדלת וכדו', וצריך לקחת הדר כפי הנראה לנו בעיניים, שהרי אם בעיני יפה הוא קיימתי בזה, זה אלי ואנווהו, ואילו לדעת התוס' למדים מהדר על סוג הלולב וחז"ל הם אלו שקבעו מה הפשט בהדר, וממילא יש מקום למגדלת.
ג. האם ניתן לתקן את ההדר, דרך משל להרטיב את הלולב או להדביק את העלין, במידה ואנו אומרים שהפסול הוא מפני זה אלי ואנווהו, מה איכפת לי אם מתקן, אמנם לדעת התוס' אמרה תורה "הדר", לפרש לנו איזה סוג לקחת ואי אפשר להפוך את האינו הדר להדר, כמו שאי אפשר להפוך רימון לאתרוג.
והארכתי בזה עוד הרבה, אך לפלא בעיני שלא עמדו ולפחות אני לא מצאתי מי שיאמר כל זה. – אשמח לקבל הפניות וכדומה.