מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

אסרו חג לבני חו"ל??!!

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
בן הרב
הודעות: 194
הצטרף: ד' יולי 01, 2015 2:27 pm

אסרו חג לבני חו"ל??!!

הודעהעל ידי בן הרב » ד' אוקטובר 07, 2015 11:36 am

שאלה לי לחו"ר פורום דנן.
האם יש איזשהוא מקור בענין אסרו חג לבני חו"ל?
דלכאו', אין טעם שלא יהיה נמי מטעם ספיקא דיומא.

משולש
הודעות: 5263
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: אסרו חג לבני חו"ל??!!

הודעהעל ידי משולש » ד' אוקטובר 07, 2015 12:00 pm

לא הבנתי השאלה. ברור שבחו"ל גם עושים אסרו חג למחרת יו"ט שני.

בן הרב
הודעות: 194
הצטרף: ד' יולי 01, 2015 2:27 pm

Re: אסרו חג לבני חו"ל??!!

הודעהעל ידי בן הרב » ד' אוקטובר 07, 2015 12:25 pm

משולש כתב:לא הבנתי השאלה. ברור שבחו"ל גם עושים אסרו חג למחרת יו"ט שני.

ברור????????
לא ידוע לי.

סיפרון
הודעות: 245
הצטרף: ד' יולי 13, 2011 4:54 pm

Re: אסרו חג לבני חו"ל??!!

הודעהעל ידי סיפרון » ד' אוקטובר 07, 2015 1:48 pm

איני יודע מה מנהג חוץ לארץ, ואיך תתכן מחלוקת במציאות כנ"ל, אבל ראיתי באשכול סמוך ואביא הדברים כאן:

כתב מרן המחבר ז"ל בשלחן ערוך או"ח (סימן תכט סעיף ב'): אין נופלין על פניהם בכל חדש ניסן, וכו', והבכורות מתענין בו בערב פסח" ורבינו רמ"א ז"ל כתב: הגה גם אין אומרים צדוק הדין בכל חדש ניסן וכו', ונוהגין להרבות קצת באכילה ושתיה ביום אחר החג והוא אסרו חג".

אם בחוץ לארץ אין אסרו חג, אזי רמ"א ז"ל איש קרקא למי כתב דבריו אלו האם ליושבי ארץ ישראל? ובמשנה ברורה (ס"ק י"ד) הביא שנהגו שלא להתענות באסרו חג ואם אין אסרו חג בחוץ לארץ כסברת ספרא מאי קאמר המשנה ברורה.

ועוד בשלחן ערוך או"ח (סימן תצ"ד סעיף ג'): אסור להתענות במוצאי חג השבועות. הגה ואין אומרים תחנון מתחילת ראש חדש סיון עד ח' בו, דהיינו אחר אסרו חג". ועיין משנה ברורה שם אם יש לחלק בין אסרו חג דסוכות לשבועות ודו"ק.

אנא עבדא
הודעות: 312
הצטרף: ד' אפריל 29, 2015 5:02 pm

Re: אסרו חג לבני חו"ל??!!

הודעהעל ידי אנא עבדא » ה' אוקטובר 08, 2015 2:29 pm

מה הקשר של 'אסרו חג' לספיקא דיומא ??
פשוט וברור שאצל בני חו"ל נוהג אסרו חג למחרת יו"ט שני.

משולש
הודעות: 5263
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: אסרו חג לבני חו"ל??!!

הודעהעל ידי משולש » ה' אוקטובר 08, 2015 2:35 pm

מידי דברי בו, מה המקור הראשון לאיסרו חג? זה חז"ל? גאונים? ראשונים?

יאיר
הודעות: 10043
הצטרף: א' מאי 23, 2010 11:54 pm

Re: אסרו חג לבני חו"ל??!!

הודעהעל ידי יאיר » ה' אוקטובר 08, 2015 3:45 pm

משולש כתב:מידי דברי בו, מה המקור הראשון לאיסרו חג? זה חז"ל? גאונים? ראשונים?


אסרו חג הוא יום החול שאחרי כל אחד משלוש הרגלים. בימי העלייה לרגל לבית המקדש, היו חלק מן העולים נשארים בירושלים גם ביום שלמחרת החג, ומכאן קביעת היום העוקב לחג.

תאריכי אסרו חג הם, לפיכך: כ"ב בניסן (לאחר פסח), ז' בסיוון (לאחר שבועות) וכ"ג בתשרי (לאחר סוכות).

תוכן עניינים [הסתרה]
1 מקור השם
2 איסור תענית
3 מנהגי עדות
4 ראו גם
5 קישורים חיצוניים
מקור השם[עריכת קוד מקור]
מקור השם הוא הפסוק: "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" (תהילים קי"ח), שפשוטו: קישרו את קורבן החג בשלשלאות סמוך לקרנות המזבח (כדי שיהיה מוכן לצורך זריקת הדם).

בתלמוד הירושלמי (מסכת עבודה זרה פ"א ה"א, דף ל"ט) קראו לאיסרו חג "בריה דמועדא" – בארמית: "בנו של המועד".

איסור תענית[עריכת קוד מקור]
על פי הרמ"א, נוהגים להרבות באסרו חג באכילה ובשתייה, והסיבה לכך היא שהקורבנות בבית המקדש נאכלו גם ביום שלמחרת החג. חז"ל דרשו על הפסוק "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" ש"כל העושה איסור (תוספת) לחג במאכל ושתייה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קורבן" (מסכת סוכה מ"ה, ע"ב).

נוהגים שלא להתענות באסרו חג. בבית הכנסת אין אומרים תחינות. אף על פי כן, אירע בתולדות עם ישראל שצמו באסרו חג של פסח לזכר פרעות, ויום זה פותח למעשה את ימי האבל של ספירת העומר. בתלמוד הירושלמי, מיוחס המנהג לימי עזרא ונחמיה. המקור הוא בהכרזתם על צום וחגירת (לבישת) שק בכ"ד בתשרי (נחמיה ט', א'), ומעצם העובדה שהצום לא נערך יום קודם, מיד עם צאת חג הסוכות, מסיקים שביום זה יש לשמוח.

מנהגי עדות[עריכת קוד מקור]
בקרב יהדות אשכנז היו ימי אסרו חג מעין חג דמוקרטי, בו נבחרו גבאים ונושאי משרה.

בקרב יהדות מרוקו, יהדות אלג'יריה, יהדות טוניסיה, ויהדות לוב, התווסף נופך נוסף לאסרו חג שאחרי שביעי של פסח – המימונה.


חזור אל “סוכות ושמנ"ע”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 5 אורחים