דרשת ר"י אבן שועיב לחג הסוכות כתב:ושמעתי שיש לאדם להקדים נטילת האתרוג בשמאל ואחר כך לולב בימין, וכשמניחו או נותנו נותן הלולב תחלה ואח"כ האתרוג כענין התפילין, וכן הקדים הכתוב פרי עץ הדר, וכמו שאמרו בתפילין והיו לאות על ידך, כל זמן שיהיו הטוטפות בין עיניך וכו'...
עושה חדשות כתב:דרשת ר"י אבן שועיב לחג הסוכות כתב:ושמעתי שיש לאדם להקדים נטילת האתרוג בשמאל ואחר כך לולב בימין, וכשמניחו או נותנו נותן הלולב תחלה ואח"כ האתרוג כענין התפילין, וכן הקדים הכתוב פרי עץ הדר, וכמו שאמרו בתפילין והיו לאות על ידך, כל זמן שיהיו הטוטפות בין עיניך וכו'...
מטה משה עמוד העבודה ארבעת המינים, הושענא רבה, שמיני עצרת סימן תתקכח:
וכתב האבן שועיב (שם) שיש לאדם להקדים נטילת אתרוג בשמאל ואחר כך לולב בימין, וכשמניחו או נותנו נותן הלולב תחילה כענין תפלין. וכן הקדים הכתוב פרי עץ הדר, וכמו שאמרו בתפלין והיו לאות על ידך, כל זמן שהיו הטוטפות בין עיניך (עי' ילק"ש שמות רכ"ב). וכן כל זמן שהלולב בימין יהיו שניהם שוים בקדושתם.
שש ושמח כתב:לכאו' יש לחלק בפשיטות דבתפילין שאין מעכבין זא"ז שייך להקדים של יד, אבל בד' מינים שמעכבין זא"ז וכולהו חדא מצוה ל"ש להקדים.
ופירש"י שהוא משום דוהיו הוא לשון רבים. וטעם זה לא שייך כלל בד' מינים.בשלמא כשהוא מניח מניח של יד ואח"כ מניח של ראש דכתיב וקשרתם לאות על ידך והדר והיו לטוטפת בין עיניך, אלא כשהוא חולץ חולץ של ראש ואח"כ חולץ של יד מנלן, אמר רבה רב הונא אסברא לי אמר קרא והיו לטוטפת בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהו שתים
שש ושמח כתב:לא כ"כ הבנתי במה אתה חולק עלי ולכן אחזור שוב על דברי. ד' מינים הם מצוה אחת, ומה שאמרו שאם נטלן בזא"ז יצא היינו שכל עוד שלא נטל כולם אין לו שום מצוה ורק כשמסיים ליטול כולם נחשב שקיים מצוה, ואז מתקיימת בב"א מצות הלולב ומצוות האתרוג. ולפי"ז לא מובן מה שייך בזה הקדמה, הרי בכל אופן קיום מצוות לולב וקיום מצוות אתרוג הם ברגע אחד?
---
כל הנ"ל הוא לגבי הנידון האם צריך להקדים נטילת האתרוג לנטילת הלולב, אך מה שכתב הריא"ש שיש להסיר קודם הלולב ואח"כ האתרוג לא זכיתי להבין כלל. הרי במנחות ל"ו א' נאמר כך,ופירש"י שהוא משום דוהיו הוא לשון רבים. וטעם זה לא שייך כלל בד' מינים.בשלמא כשהוא מניח מניח של יד ואח"כ מניח של ראש דכתיב וקשרתם לאות על ידך והדר והיו לטוטפת בין עיניך, אלא כשהוא חולץ חולץ של ראש ואח"כ חולץ של יד מנלן, אמר רבה רב הונא אסברא לי אמר קרא והיו לטוטפת בין עיניך כל זמן שבין עיניך יהו שתים
שו"ת מהרי"ל סי' קנ כתב:ההוא דגבוה במינו נראה דלא קשה, דברכת נהנין דאתי' משום הנאה היותר חביב יותר נהנין ממנו, ועל זה ראוי לשבח טפי על הנאתו, אבל ברכת מצוה אינו כן. ומז' המינין דהוו נמי קרא ולא אזלינן בתר חביב יש להקשות טפי. ומה"ר יעקל ז"ל תירץ בענין אחר ממה שתירצתי ואין להאריך.
מנהגי מהרי"ל הל' לולב כתב:אמר לנו מהר"י סג"ל דאיקלע הוא פעם אחת לסוכת מה"ר מאיר מאיגר"א, ובליל שמיני ספק שביעי הלך מה"ר מאיר הנז' וסעד בבית החורף, כאשר עוד היום נוהגין משפחת לומברדיא"ה שפונין מן הסוכה ליל ח' ספק ז' ובשחרית דיום ח' חוזרין וסועדין בסוכה. ובליל ח' אחר שגמר מהר"י סג"ל סעודתו בסוכה הלך אצל מהר"ם לבית החורף לשמח עמו, ומהר"ם היה מסביר לו פנים שוחקות לפתותו ללמוד בישיבתו. ופתח ואמר אל מהר"י סג"ל הקשיתי קשיא אמאי מברכין ע"נ לולב והא כל המוקדם בקרא מוקדם לברכה כדאי' בז' מינין שנשתבח בהן א"י, א"כ ה"נ לברך על האתרוג דהוא מוקדם בקרא דכתיב פרי עץ הדר וכפות תמרים וגו' (ויקרא כג, מ). הוא מותיב לה והוא מפרק לה, משום דבלולב אית ביה ג' מינין לפי' מזומן הוא לברכה. וכ"ת א"כ מאי פריך ר' וליגבהיה לאתרוג ויברך והלא עדיין לולב חשוב עם תלתא מינין, י"ל דהכי פריך וליגבהיה לאתרוג ואז אית ליה תרי טעמים להקדים חדא דמוקדם בקרא ואידך דבהגבהתו השתא. וראיה דהכי דעת הפרכן דאמאי לא קאמר וליגבהיה להדס או לערבה, אלא לא פריך אאתרוג אלא לאחשוביה משום הקדמת קרא, ומשני ר' זריקא הואיל ובמיניה גבוה מכולן ר"ל שגידולו גבוה ואין בהגבהת יד שום עילוי, ודוק.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 97 אורחים