תה"מ בהושענא רבה

[שמואל דוד]

בסימן רמ לא כתב במשנה ברורה שיש למנוע מלשמש מטתו בהושענא רבה אולם עיין מ"ב סי' תרס"ד ס"ק ח וצע"ק

[שמואל דוד]

האם יש בעיה גם בשמחת תורה

[עזריאל ברגר]

האם יש בעיה גם בשמחת תורה

א. בני שכרות זה אחד מתשע מדות...
ב. כתוב שמע"צ, ושמעתי שיש בזה דיון אם הכוונה ליו"ט ראשון (המכונה בחו"ל שמע"צ) או ליו"ט שני (המכונה שמח"ת).

[מנצפך]

האם יש בעיה גם בשמחת תורה

א. בני שכרות זה אחד מתשע מדות...

באלו קהילות נהגו להשתכר בליל שמחת תורה?

[פלגינן]

יש בפוסקים כמה וכמה שכתבו על ברכת כהנים בש"ת משום שכרות וכדו'.
עי' ב'תולדות חג שמחת תורה' של יערי.

[מנצפך]

יש בפוסקים כמה וכמה שכתבו על ברכת כהנים בש"ת משום שכרות וכדו'.
עי' ב'תולדות חג שמחת תורה' של יערי.

באלו קהילות נהגו להשתכר בליל שמחת תורה?

[נשר]

מסיכום של מישהו

1) ליל א' דפסח. 2) ליל א' דשבועות. 3-4) ב' ימים של ר"ה. 5) הושענא רבה. 6) שמיני עצרת.
א) מקור ליל א' פסח, ליל א' שבועות – מג"א (ס"ק ג', "ואין לשמש בליל א' של פסח וליל שבועות וליל ש"ע אם לא בליל טבילה (כתבים)"), באר היטב (ס"ק ד'), ערה"ש (סעי' ו', "וממדת חסידות שלא לשמש מטתו בליל א' של פסח וליל א' של שבועות וליל שמיני עצרת אם לא בליל טבילה [שם סק"ב בשם כתבים] וכן בראש השנה"), מ"ב (סוף ס"ק ז', "אין לשמש בליל א' של פסח וליל שבועות ושני ימים של ר"ה וליל שמיני עצרת אם לא בליל טבילה"), טהרת ישראל (סעי' י"א), כה"ח (ס"ק ה'), חוט שני (סי' קצ"ז ס"ק ג' ד"ה וכן בימים, ס"ק ה' אות ה'), דרכי טהרה (עמ' ר"ב), יסודות הבית וקדושתו (פרק ח' סעי' נ"א).
1) ליל א' שבועות – חק יעקב (סי' תצ"ד סוף ס"ק א'), ברכי יוסף (סי' תצ"ד ס"ק ט', "ליל שבועות כתבו גורי האר"י ז"ל שאסור בזיווג אם לא בליל טבילה"), גר"ז (או"ח סי' תצ"ד סעי' ג', [לענין שבועות] "ומכל מקום אם הוא ליל טבילה ישמש מטתו עיין סי' ר"מ").
ב) מקור לב' ימים של ר"ה – באר היטב (ס"ק ד'), ישועות יעקב (ס"ק ב'), מסגרת השלחן (סוף סי' קצ"ח ד"ה כתב), ערה"ש (סעי' ו', לשונו לעיל), מ"ב (סוף ס"ק ז', לשונו לעיל), טהרת ישראל (סעי' י"א), חוט שני (סי' קצ"ז ס"ק ג' ד"ה וכן בימים, ס"ק ה' אות ה'), דרכי טהרה (עמ' ר"ב), אהל אריה (סי' י"ט סעי' כ"ד), יסודות הבית וקדושתו (פרק ח' סעי' נ"א).
ג) מקור להושענא רבה – מסגרת השלחן (סוף סי' קצ"ח ד"ה כתב), מ"ב (סי' תרס"ד ס"ק ח', "[הושענא רבה] ואודות הזיווג הוא כמו בליל שבועות. ובליל טבילה ישמש"), פסקי תשובות (אות י' ד"ה ועוד), יסודות הבית וקדושתו (פרק ח' סעי' נ"א).
ד) מקור לשמיני עצרת – מג"א (ס"ק ג', לשונו לעיל), שערי תשובה (סי' תרס"ח ס"ק ג', "ועיין לעיל סימן רמ"ה דליל שמ"ע אסור בזיווג"), חופת חתנים (הל' צניעות, עמ' קי"ג, "בעצרת וגם שמיני חג עצרת אנו אסורים ועצורים מאשה"), באר היטב (ס"ק ד'), מסגרת השלחן (סוף סי' קצ"ח ד"ה בעצרת, "בעצרת וגם שמיני חג עצרת האשה עצורה לנו"), ערה"ש (סעי' ו', לשונו לעיל), מ"ב (סוף ס"ק ז', לשונו לעיל), בן איש חי (שנה ב' פר' וירא אות כ"ג, לשונו לקמן), טהרת ישראל (סעי' י"א), חוט שני (סי' קצ"ז ס"ק ג' ד"ה וכן בימים, ס"ק ה' אות ה'), דרכי טהרה (עמ' ר"ב), אהל אריה (סי' י"ט סעי' כ"ד), יסודות הבית וקדושתו (פרק ח' סעי' נ"א).

[לא נורא]

עי' בספר הנפלא 'בירכתי בתיך', ואל תצטרך לפורום.

[לעומקו של דבר]

האם יש בעיה גם בשמחת תורה

א. בני שכרות זה אחד מתשע מדות...
ב. כתוב שמע"צ, ושמעתי שיש בזה דיון אם הכוונה ליו"ט ראשון (המכונה בחו"ל שמע"צ) או ליו"ט שני (המכונה שמח"ת).

ולמה לא לשניהם? מכיוון ששמע"צ הוא יום דין בפשטות הוא גם בראשון וגם בשני.

[עזריאל ברגר]

האם יש בעיה גם בשמחת תורה

א. בני שכרות זה אחד מתשע מדות...
ב. כתוב שמע"צ, ושמעתי שיש בזה דיון אם הכוונה ליו"ט ראשון (המכונה בחו"ל שמע"צ) או ליו"ט שני (המכונה שמח"ת).

ולמה לא לשניהם? מכיוון ששמע"צ הוא יום דין בפשטות הוא גם בראשון וגם בשני.

אכן התכוונתי "ו/או", וגם דעתי נוטה שראוי להמנע בשניהם (ובשני לילות הסדר, וצ"ע לגבי ליל ב דשבועות).

[ברזילי]

האר"י הזכיר לאיסור רק א' דפסח וא' דשבועות, שני ימי ר"ה ושמנ"ע (ועי' כף החיים ר"מ גבי יוט"ש בחו"ל). טעם האיסור אינו תלוי בהיות הימים ימי דין, כמבואר שם (ואין א' דפסח יום דין יותר מז' דפסח, או שמנ"ע יותר משאר ימי החג).