מעט דבש כתב:א. ראה במאמר המצורף, עמ' תשיג.
ב. איני יודע מה הראיה משם (ועיין בביה"ל שסו, ב ד"ה ואם).
הגרשז"א הוכיח משם רק שמחיצה תלויה אינה מחיצה גם כשאין חלל מפסיק למטה.
פרש"י ז"ל ביצייתא דמישן ספינות ששוליהם קצרות למטה ועשויות כמין צריף ורחבות למעלה, וכיון שאין רוחב ארבעה טפחים בקרקעיתם לא הוי רשות היחיד שמותר לטלטל בכולו, ואם אין בגובה הקצר שלשה טפחים עד שהוא מתרחב שיש ברחבו ארבעה טפחים לית לן בה, דכל פחות משלשה טפחים כלבוד דמי וכאלו קרקעיתו נתיישר ונעשה כאן במקום הרחב
מעט דבש כתב:א. לכשעצמי חשבתי סברא אחרת, שאם נחשיב המעקה כמחיצה, נמצא שאין כאן חלל שיש עליו סכך, אלא דופן שסכך עליו. וזה אינו נקרא 'סוכה', שאין סוכה אלא חלל עם סכך על גביו.
ב. בענין ביצייתא דמישן - איני יודע איך הבנת את הציור של רש"י, ולכן אביא לשון הריטב"א, שהסביר הציור של רש"י:פרש"י ז"ל ביצייתא דמישן ספינות ששוליהם קצרות למטה ועשויות כמין צריף ורחבות למעלה, וכיון שאין רוחב ארבעה טפחים בקרקעיתם לא הוי רשות היחיד שמותר לטלטל בכולו, ואם אין בגובה הקצר שלשה טפחים עד שהוא מתרחב שיש ברחבו ארבעה טפחים לית לן בה, דכל פחות משלשה טפחים כלבוד דמי וכאלו קרקעיתו נתיישר ונעשה כאן במקום הרחב
דהיינו שבאופן שיש ג' טפחים למטה עד שמתרחב חלל הספינה, אין המחיצות מגיעות לקרקע, אלא רק לחלל הספינה.
מעט דבש כתב:א. ברה"י אין דין סכך. אבל בסוכה, גם אם נחשיב את המחיצות כחלק מהחלל שאותו הוא מקיף, אבל סכך אין לו. שאין דין סכך אלא הוא על גבי חלל, ואחרת אינו נחשב סכך.
ב. ציירתי לכבודך ציור, ועתה אמור טענתך ונשמענה.
מעט דבש כתב:אני רואה שברור לך שחייבים לחבר את המחיצות לקרקע.
אך יתכן, שאם מחיצה תלויה היתה מועילה, אין דין דוקא ששטח הקרקע יהיה ד', אלא די שאף באויר הסמוך למחיצות יהיה ד'. וכיון שיש אויר המוקף במחיצות בגובה י', ורוחב האויר הוא ד', סגי בהכי, אף שאינו מחובר לקרקע.
וזו טענת רש"י, שיש כאן מחיצות המקיפות את אויר הספינה.
ויישב רש"י, שכיון שיש דין שמחיצה תלויה אינה מחיצה, בהכרח צריכים להקיף את הקרקע, ולא את האויר, ולכן לא מהני כשהמחיצות גבוהות ג' מהקרקע, אף שיש רוחב ד' באויר.
שומע ומשמיע כתב:לו יהי כך, למעשה למה לא מהני מה שקרובות לקטע בשוליים שקרוב אליהן?
מעט דבש כתב: אך קטע זה של המחיצה אינו נחשב למחיצה, כיון שאינו מקיף שטח של ד' טפחים.
מעט דבש כתב:אני מבין מהודעותיך, שאתה סבור שיש שני דיני קרקע: אחד לענין רשות היחיד, ואחד לענין מחיצה תלויה.
אני לא אומר שום 'דין' של קרקע, אני רק אומר שבשביל שמחיצה לא תהיה תלויה היא צריכה להגיע לקרקע. ואת זה הגר"ח לא שלל בשום מקום. הוא לא התייחס לזה. אבל זה מוכרח [גם] בשיטתו כדלקמן.
אבל אני הבנתי שהגר"ח שולל שלפי רש"י אין כלל דין קרקע; יש רק דין של 'מקום תשמיש' של ד'.
ואולם ענין מחיצה תלויה אינו שייך כלל לדין קרקע, אלא הוא חסרון במחיצה, שכל שאינה מגיעה לתחתית הרשות, אינה מחיצה.
וחסרון זה אינו קיים אם אמרינן גוד אחית, או אם המחיצה מגיעה לתוך ג' סמוך לתחתית הרשות, שהרי זה כאילו המחיצה מגיעה לתחתית הרשות עצמה.
הגר"ח הוכיח שאין דין קרקע לרש"י, ממה שבגמ' (קא.) מבואר שאם נאמר גוד אסיק, אין חסרון בביצייתא דמישן, וקשה, מה יועיל גוד אסיק, הרי אין כאן קרקע ד' (ועל זה כתב שא"א לומר שהמחיצה למטה תחשב קרקע, ומצטרפת לד' - עיין בקטע שצילמתי בהודעה קודמת). ומזה הוכיח, שאף שאין כאן קרקע ד', אבל 'מקום תשמיש' יש כאן (כיון דאי בעי מנח מידי ומשתמש), ובזה סגי. ולענין חסרון מחיצה תלויה, מהני גוד אסיק.
=======
ולסיכום:
א. כשיש רוחב ד', תוך ג' טפחים - כיון שתוך ג' הוא כקרקע עצמה, יש לנו קרקע רה"י גמורה רחבה ד', ומוקפת מחיצות המגיעות עד לקרקע הרשות (וזה מובן גם ללא חידוש הגר"ח שאין דין קרקע ד' ברה"י).
ב. כשאין רוחב ד' תוך ג' - בעיקרון אפשר להחשיב את השטח הרחב ד' כרה"י, כיון שהוא 'מקום תשמיש' של רה"י (דאי בעי מנח מידי ומשתמש), אלא שיש חסרון של מחיצה תלויה, כיון שאין המחיצה מגיעה לתחתית הרשות (כיון שגם החלק התחתון הוא חלק מהרשות, אף שאינו רחב ד'). וזהו מש"כ רש"י (סוד"ה ולא).
ג. אם אמרינן גוד אחית - נמצא שהמחיצה מגיעה לתחתית הרשות, ואין חסרון של מחיצה תלויה, וממילא אפשר להחשיב השטח שהוא ד' כרה"י, כיון שהוא 'מקום תשמיש' של ד', אף שאינו קרקע. ומזה ייסד הגר"ח את חידושו שאין דין קרקע ד' ברה"י, אלא 'מקום תשמיש'.
=======
להקלת העיון, הנה דברי הגר"ח על סוגיין:
מעט דבש כתב:אתה רוצה לומר, שלמסקנא שאומרים גוד אחית, מי שיעביר מרה"ר לחלק הצר למטה (שאין בו רוחב ד') יהיה פטור?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 37 אורחים